Quick Facts
Biography
צבי צימרמן הלוי (1 ביוני 1913 - 18 במאי 1968 (ל"ג בעומר תשכ"ח) היה מלחין, ונמנה עם מורי המוזיקה בצפון הארץ בתקופת המנדט הבריטי.
ילדות
צבי הלוי נולד בצ'כיה בשנת 1913 לשלמה וחיה צימרמן. משפחת הלוי הייתה משפחה דתית, ובבית הוריו ינק צבי הלוי מזמירות וממנגינות חסידים, שאותם זימר אבי המשפחה, שלמה, ביחד עם בניו.
את ראשית השכלתו קיבל הלוי בתלמוד תורה, וכשגדל, נשלח לישיבת טשנר, ולמד אצל הגאון מבריסק. הוריו הועידו אותו לרבנות, אך הוא הכין את עצמו לבחינות הבגרות הכלליות כדי להגשים את חלומו המוזיקלי והתקבל לאקדמיה למוזיקה בברנו אשר בצ'כיה.
העלייה לארץ
כבר בגיל צעיר האמין ברעיון הציוני והחליט לעלות לארץ ישראל. הוא ויתר על עולם ההשכלה המוזיקלית, עזב את האקדמיה והצטרף לתנועת "תורה ועבודה", עמה עלה ארצה בשנת תרצ"ו 1936 במסגרת העלייה החמישית.
את ראשית דרכו בארץ עשה בפתח תקווה בעבודה חקלאית ובסלילת כבישים, אך חש שזהו לא יעודו, והגיע לירושלים. בירושלים מצא עבודה במוזיקה וניצח על מקהלת הפועל המזרחי,
שם הוא הכיר את אשתו, רחל ראם, בתו של הרב אליהו ראם. נולדה לזוג בת - תמר (לעתים היה צבי הלוי משתמש בפסבדונים "אביתמר").
בשנת 1944 עברו ל"קריית עמל" לימים קריית טבעון. שם לימד הלוי מוזיקה במושב שדה יעקב הסמוך, ובבית הספר לילדי עובדים בקרית עמל. כמו כן שימש חזן בבית הכנסת של היישוב וכן לימד בני 13 לבר המצווה.
פעילותו החינוכית
בתחילת שנות החמישים עבר הלוי ללמד מוזיקה בחיפה בבית הספר הדתי "מוריה" ובגמנסיה "ביאליק". צבי הלוי היה צנוע בהליכותיו, ובעל שליטה עשירה בלשון העברית והיה חבר פעיל ב"ברית העברית העולמית" וכן פעל במבצע "הנחלת הלשון" בראשית שנות החמישים. לבנוסף לשיריו המולחנים, אף שלח ידו בכתיבה. את יצירותיו כתב בעיקר בעברית וכן מספר שירים ביידיש שהייתה שגורה על לשונו.
בשנת 1955 יצא הלוי לשליחות בת שנה בדרום אפריקה כשליח הפדרציה הציונית, שם לימד עברית ומסורת את ילדי הקהילה היהודית ושימש חזן בבית הכנסת הגדול של יוהנסבורג. עם חזרתו לארץ עברה המשפחה להתגורר בחיפה והוא חזר ללמד מוזיקה בבתי הספר בחיפה: "עציון", "כרמל", "ביאליק", ו"מעלה הכרמל".
בבתי הספר הוא לימד משירי הקודש ומשירי ארץ ישראל. ולצורכי ההוראה אותה ראה כמלכת קודש, הלחין מנגינות לפסוקים, לתפילה, לחג ומועד ובעיקר לטקסים ולאירועים מיוחדים בבתי הספר.
בשנת 1963 יצא שוב לשנת שליחות והפעם לרגנסבורג אשר בגרמניה, שם שימש חזן בקהילת ניצולי שואה. רוב משפחתו של הלוי נספתה בשואה, ועל כן המפגש עם קהילה זו הותיר בו רושם רב.
ההוראה ולימוד המוזיקה
את כשרונו המוזיקלי הרב הוכיח בעיקר בארגון ובהעמדת מופעים רבי רושם בבתי הספר השונים בחיפה אליהם הוזמן במיוחד למטרה זאת. הלוי היה ידוע בחיפה כמארגן טקסי הבאת הביכורים לחג שבועות. שמו של הלוי הלך לפניו כמנצח על מקהלות בתי הספר אותן הוביל ל"כנסי המקהלות" המחוזיים אל המקומות הראשונים.
אחד מרעיונותיו המקורים היה להלחין "שיר של יום" לפתיחת יום הלימודים בבית הספר. הוא הלחין מספר לחנים ל"שיר של יום", השירים הושרו בפי התלמידים מדי יום.
בשל מצב כלכלי קשה, לא היה לצבי הלוי פסנתר במשך שנים, ועל כן היה מפזם את פרי יצירותיו, שר ורושם את התווים, ולעתים היה נשאר שעות רבות בבית הספר בו לימד, על מנת לסיים הלחנה של שיריו.
שיריו קובצו בחוברות "לילדי", "לילד מזמור" ו"שיר מזמור".
פטירתו
בגיל 55 נפטר צבי הלוי מהתקף לב בביתו.
בעזבונו נמצאו רשימות מוזיקליות רבות, שירים ולחנים שרובם אינם מוכרים לציבור הרחב.
