Quick Facts
Aquarius
Biography
זיוה ארבל (הלוי) (9 בפברואר 1927 – 31 בדצמבר 2012) הייתה קצינת-קשר בפלמ"ח, שנודעה בתור "הנערה עם האקדח" ו"החיילת השותה מהכד" והייתה סמל לנשים הלוחמות במלחמת העצמאות.
קורות חיים
זיוה ארבל נולדה לאברהם הלוי באדירנה שבטורקיה. בשנת 1943, בגיל 15 וחצי, לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה, עלתה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ללא משפחתה. התגוררה בהכשרה בקיבוץ גבעת חיים במשך כשנתיים. בשנת 1945 התגייסה עם חבריה להכשרה לפלמ"ח, ושובצה בפלוגה ט' בגדוד השלישי של חטיבת יפתח. במרץ 1946 יצאה לקורס מדריכי ספורט, ולאחר מכן לקורס מ"כים, שלאחריו התמנתה למ"כית במחלקת פלמ"ח בכפר גלעדי. באוגוסט 1947 יצאה לקורס מ"מים בג'וערה, ולאחריו מונתה למ"מ בחולתה. הייתה חברת הכשרת חולתה. בראשית שנת 1948 יצאה לקורס קציני קשר הראשון, ואחריו הייתה ממקימי בית הספר לקשרים קרביים של הפלמ"ח בקדימה והדריכה בקורס קשרים קרביים. במאי 1948 שבה לגדוד השלישי של חטיבת יפתח כקצינת קשר גדודית, ושם שירתה עד סוף מלחמת העצמאות. היא נחשבת לקצינת הקשר הראשונה של צה"ל.
השתחררה בספטמבר 1949 ונישאה לאיתמר ארבל-איצקוביטש, מפקד פלוגה בגדוד שלה, לאחר שהשניים הכירו בעת שירותם. הוא היה למהנדס, בוגר הטכניון, והיא למדה הנהלת חשבונות. איתמר היה בנם של ד"ר יצחק איצקוביטש, הרנטגנולוג הראשון בצפון הארץ, ועליזה (אליז), בתו של יעקובוס קאן, בנקאי יהודי-הולנדי ופעיל ציוני. ארבל התאלמנה מאיתמר בשנת 2010.
השניים היו הורים לשלושה: נורית, יגאל ודליה, וסבים לשישה נכדים ולנינים.
על קיומה של התמונה המפורסמת עם האקדח למדה ארבל רק לימים, לאחר שילדיה ראו אותה במוזיאון ההגנה.
בערב יום העצמאות 1983 השיאה ארבל את משואת הפלמ"ח בטקס הדלקת המשואות, שהוקדש לנושא גבורת ישראל.
"הנערה עם האקדח"
ארבל השתתפה בקרבות הגדוד במלחמה, ובהם כיבוש צפת, כיבוש לוד, פשיטות בסוריה ולבנון, מבצע גי"ס ומבצע יואב.
בקרב לכיבוש העיר לוד הייתה אישה יחידה, לצד 136 לוחמים גברים. לאחר הקרב צולמה על ידי הצלם של עיתון "במחנה" בוריס כרמי בעת שנכחה באיסוף הלוחמים ביער בן שמן בתום הקרב שאירע ביולי 1948. כרמי, שהתלהב מרגליה הארוכות, וממכנסי החאקי הקצרים שלה, צילם אותה כשהיא שעונה על עץ אורן. בלבושה - חאקי קצר, אקדח וכאפיה, וכאשר תחבושת לבנה מעטרת את מצחה הפכה ארבל לסמל האישה הלוחמת במלחמת העצמאות, המשלבת את הכוח היהודי, הנשק, והתרבות הצברית המקומית. תמונה זו הפכה לאחת מסמליה של מלחמת העצמאות. התמונה הוצגה בתערוכה "אשת חיל מי ימצא" במוזיאון הנגב לאמנות בשנת 2008, ואוצרת התערוכה, ניצה לבבי תיארה אותה:
המכנסיים הקצרים, הרגליים החשופות והכאפיה לראשה משדרים נשיות, כוח ושורשיות והופכים את ארבל לדמות לחיקוי...צילום זה הוא ללא ספק מאלה שעיצבו את הדימוי העצמי של דור שלם. קבוצת הלוחמים נותנת משקל יתר לנוכחות הנשית והתצלום עוסק ביחס זה ולאו דווקא בהצגת האישה כשלעצמה.
— קטלוג התערוכה
בעקבות תמונה זו, שבה היא היחידה מבין הלוחמים הנושאת נשק, נודעה ארבל בתור "הנערה עם האקדח".
"החיילת השותה מהכד"
כרמי צילם תמונה נוספת של ארבל, כשהיא שותה מים מתוך כד חרס בעת שהיא נחה בכפר הערבי ברפיליה הסמוך ללטרון. המשורר אברהם חלפי ראה את גיליון "במחנה" ובו תמונת החיילת השותה מהכד ותחתיה הכיתוב "מי מקנא בכד". בעקבות תמונה זו כתב את "שיר הכד", שזכה לפרסום בביצוע הלל (אילקה) רווה עם לחנו של מרדכי זעירא. זהות "החיילת השותה מהכד" לא צוינה והתבררה מאוחר יותר.
בית השיר הראשון:
רְאִיתִיךְ עִם כַּד צָמוּד אֶל הַשְּׂפָתַיִם,
וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל מִשְׁלָטִי בָּדָד,
אַתְּ בְּצִמְאוֹנֵךְ שָׁתִית מִמֶּנּוּ מַיִם
הוֹי, חֲבָל, חֲבָל שֶׁגַּם אֲנִי אֵינֶנִּי כַּד.
ספרה
- זיוה ארבל, הנערה עם האקדח: סיפור חיי, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ס 1999. (ראה אור באנגלית בהוצאה עצמית, בעריכת נתן שחם, בשנת 2001.)
לקריאה נוספת
- 'הנערה מאדירנה שבטורקיה שהדליקה את המשואה בליל העצמאות בשם הפלמ"ח בשנת 1983', בתוך: מרדכי פלקון, דניאל ציפר, משיח אבידן (עורכים), יהדות טורקיה והציונות: קבצים לחקר התנועה הציונית והחלוצית בטורקיה, ירושלים: עמותת יוצאי התנועה הציונית בטורקיה, תש"ס.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא זיוה ארבל בוויקישיתוף- זיוה ארבל, באתר הפלמ"ח
- תהילה עופר, בת יפתח: "הנערה עם האקדח", קצינת קשר קרבית בחטיבת יפתח-פלמ"ח, היכן היא כיום ומה מעשיה, מעריב, 7 בדצמבר 1970 (ראיון)
- יובל אזולאי, החתיכה של הפלמ"ח, באתר הארץ, 27 באפריל 2009 (ראיון)
ראיון של זיוה ארבל למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח, 2 בינואר 2013- אבשלום חלוץ, מתה זיוה ארבל, גיבורת הפלמ"ח ממלחמת העצמאות, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
- שרון גבע, בעקבות הפלמ"חניקית זיוה ארבל בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה
