Quick Facts
Biography
יוסי עיני (נולד ב-1970) הוא שחקן ישראלי, זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד משנה של יאגו בהצגה "אותלו", בתיאטרון החאן, בשנת 2007.
ביוגרפיה
יוסי עיני נולד ביקנעם, ב-1973 הוריו עברו להתגורר בקריית מוצקין, שם גדל רוב ילדותו. הוא שיחק בקבוצת הכדוריד של מכבי קריית מוצקין. בתיכון היה פעיל בקבוצת דרמה ובנוער העובד והלומד. בצבא הצטרף לגרעין נח"ל (גרעין "נוצר" מחזור צ'א) במסגרת השירותתרם להקמת ההיאחזות "מול נבו" שירת בלבנון בגדוד 932 ועשה של"ת (שירות ללא תשלום) בקיבוצים - דגניה א', מיצר ומפלסים.
הוא בוגר בית הספר למשחק בית צבי (1992- 1995). זכה במלגות ע"ש ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה ישראל. בלימודי המשחק בבית צבי שיחק בהפקות: "המחרשה והכוכבים", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", "אויבים", "דני והים הכחול", "אדם הוא אדם", "כרגע לא פנוי", "איפיגניה", "גן ריקי", "מסיבת יום הולדת", "הפכפכות האהבה", "המבחן" ועוד.
ההצגה הראשונה בה עיני שיחק בתיאטרון הרפרטוארי הייתה "מריוס" מאת מרסל פניול, בבימויו של מיקי גורביץ', בתיאטרון הבימה.כשנה לאחר סיום לימודיו היה התקבל לקבוצת צעירי הבימה בראשותו של אילן רונן, בה שיחק בשנים 2001-1996. ההצגה הראשונה בה שיחק במסגרת הקבוצה הייתה "מנדראגולה", עיבוד של יעקב שבתאי למקיאוולי, בבימויו של אילן רונן. ההצגה הייתה מסוגננת מאוד, נעשה בה שימוש במסיכות והיא נחלה הצלחה רבה. ב"מלכוד 22" שיחק את מייג'ור-מייג'ור דנבאר, מפקד הטייסת. הוא שיחק בתפקיד השופט אצדק ב"מעגל הגיר הקווקזי" והוזמן להופיע עם הצגה זו בפסטיבל למחזאות גרמנית בפראג, שם זכתה ההצגה לביקורות נלהבות וב"הברווזון", מחזמר עם רמה מסינגר ואמיר פיי גוטמן. עיני שיחק בהצגת הילדים "רימון בין הלבבות" מאת נילי דותן ע"פ משה עמיאל, בבימוי דור פלס ולמולו אורן שבו, שגוללה את עלילותיהם של לוחמי המחתרות עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני.
עיני שיחק ביחד עם מוטי כץ בדרמת הטלוויזיה "גנרל שוורצפוט צד נמרים ורודים במדבר סהרה", בבימויו של סלבה צ'פלין. זהו סיפורם של חייל אמריקאי וחייל עיראקי שנפגשים במדבר בתקופת מלחמת המפרץ ומערכת היחסים שמתפתחת ביניהם. עיני שיחק בתפקידים שונים בתוכניות וסדרות הטלוויזיה "ספי", "הדיפלומטים", "עשרים פלוס", "אנחנו לא כאלו", "נוימן", "זה ייגמר בבכי" ו"המיוחדת". הצטלם לפרסומות טלוויזיה ולאחרונה הצטלם בסרט הקולנוע – "בית לחם".
בשנת 2001 מיקי גורביץ' קיבל לידיו את הניהול האמנותי של תיאטרון החאן והזמין את עיני להצטרף לתיאטרון. מאז ועד היום (יולי 2012) הוא חבר בלהקת השחקנים של תיאטרון החאן.ב"מילה של אהבה", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ', שיחק בתפקיד החייל הנמוך. יוסי עיני שיחק בקומדיה הסאטירית "מלחמה על הבית", שכתב אילן חצור, בהתבסס על אריסטופאנס וביים מיקי גורביץ'.בהצגה "הקמצן" של מולייר בבימויו של מיקי גורביץ' גילם את דמותו של לה-פלש, משרתו האישי של קליאנט (יואב היימן).הוא שיחק בהצגה "חטא", עיבוד ישראלי של בן לוין שגם ביים לספר "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי. עיני גילם את דמותו של צדוק אלפסי (רסקולניקוב אצל דוסטויבסקי). בהצגה "אושר" פרי עטו ובבימויו של מיקי גורביץ', גילם את דמותו של גבר שלוש. גבר שלוש איבד את זכרונו במלחמה וביחד עם פלוטניק (יואב היימן), המפקד (אריה צ'רנר) ושמואל (יהויכין פרידלנדר) עסוק בהימורי קלפים. ב"אושר" גם שיחק בתפקיד ד"ר עיני, שביחד עם ד"ר דלתותקין (יואב היימן) מפרש את ההצגה שמוצגת לקהל לבקשת המנחה (ניר רון). בהצגה "החיים הם חלום" גילם את דמותו של זיגיזמונד, יורש העצר של בזיל, מלך פולין. אמו של זיגיזמונד חלמה שבנה יהיה מפלצת, ביום היוולדו היא מתה והשמיים קודרים, אביו המלך (ניר רון) רואה זאת כנבואה לכך שיהיה שליט אכזר וכולא את בנו לשארית ימיו במגדל מבודד, בלי שאיש רואה אותו.
בהצגה "אותלו" גילם את דמותו של יאגו וזכה על תפקידו בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה לשנת 2007. אריאל הירשפלד כתב בעיתון הארץ על משחקו של עיני:
יאגו (יוסי עיני) קיבל צורה מוחשית חיה ורוחשת, מקומית באמת. העברית שבפיו הייתה דיבור חי עד קצה הקיום האנושי, ומשום כך קמה הדמות והחלה לצבור כוח שהוא לא פחות מאימתני... יוסי עיני לבש את יאגו עד שהיה יאגו. ומשום כך יאגו הזה היה חד-פעמי ונשם את המקום הישראלי שבו הוא מתגלם בצורה שהאירה את שניהם – את המקום ואת התפקיד – באור חדש ומרתק... ישראליותו הגמורה של יאגו-עיני, העברית החיה כל כך שבפיו, מבט עיניו החצוף עד אין שיעור, עמידתו המתריסה וחיוניותו הפורצת – מקנים לו נוכחות כה נוראה ונאלחת עד שהיא לא יורדת ממך ואין דרך להימלט ממנה... הטרגדיה השייקספירית שהגיעה בביצוע הזה למדרגה של יצירת מופת בפני עצמה, המאירה גם היא את המחזה מחדש."
עיני שיחק בקומדיה "בעלי המתוק ואשתי היקרה" מאת ז'ורז' פדו, בבימויו של אודי בן-משה. הוא גילם את דמותו של ז'וליאן, פוליטיקאי שרוצה לפלס את דרכו לצמרת ואשתו (נילי רוגל) שמסתובבת בבית חצי ערומה כל אימת שמגיעים אליו אורחים, מביישת אותו ומשבשת את תוכניותיו. עיני שיחק את דמותו של ירמוליי אלכסייץ' לופכין בהצגה "גן הדובדבנים" פרי עטו של צ'כוב בבימויו של מיקי גורביץ'. לופכין הוא איכר שהתעשר מסחר קרקעות. בגלל אהבתו לרנייבסקייה, בעלת האחוזה השקועה בחובות (לאורה ריבלין), הוא מציע לסייע לה כספית אם תהפוך את האחוזה לאתר נופש. רנייבסקייה ומשפחתה ממאנים לשמוע על כך, עד שהאחוזה נקלעת לפשיטת רגל ובמכירה הפומבית לופכין רוכש אותה לעצמו.
עיני משחק כיום (יולי 2012) בהצגה "אוכלים", פרי עטו של יעקב שבתאי, בבימויו של מיקי גורביץ'. הוא מגלם את דמות של נבות היזרעאלי, שהמלך אחאב (יהויכין פרידלנדר) חומד את כרמו.
עיני משחק בהצגה "הנון של ראש העיר ירושלים", פרי עטו של יוסף בר-יוסף בבימויו של רוני ניניו. הוא מגלם את דמותו של אליעזר דוד ירדן, אדם דתי ששכל את בנו במלחמה על ירושלים. ירדן מתגנב בחשאי ללשכתו של ראש עיריית ירושלים (אריה צ'רנר) ומביע את זעמו על כך שבמצבה לזכר הנופלים שתוצב בכיכר העיר יהיה כתוב "נזכור" במקום "יזכור". ב"נזכור" הכוונה לתושבי ירושלים, וב"יזכור" הכוונה לאלוהים שיזכור. ההצגה מגוללת את הוויכוח העז המתחולל בין ראש העיר, נציג המחנה החילוני, לבין ירדן, נציג המחנה הדתי.
ב-2012 שיחק עיני בהצגה "ירושלים החדשה", מאת דייוויד אייבס, בבימויו של סיני פתר, בתפקיד אברהם ואן פלקנבורג, חבר בכיר במועצת העיר אמסטרדם. פלקנבורג מופיע בתחילת ההצגה ומספר לרב הראשי של אמסטרדם (אריה צ'רנר) ולפרנס הקהילה היהודית (אבי פניני) על חשדות הכפירה של ברוך שפינוזה (ויטלי פרידלנד) ודורש מהם לערוך נגדו חקירה. פלקנבורג נוכח במהלך החקירה של שפינוזה בבית הכנסת "תלמוד תורה".
ב-2014 משחק עיני בהצגה "הצוענים של יפו", מאת נסים אלוני, בבימויו של יוסי פולק, בתפקיד הצועני בוגו.
עיני עבר סדנאות בהדרכתם של ברוס מיירס, מייקל אלפרדס, קלייב מנדוס מהקוסמופוליסיטה-לונדון ועבר סדנת קומדיה דל ארטה בהדרכת אדריאנו יוריסביץ' מאיטליה.
יוסי עיני נשוי לעירית פשטן, שחקנית להקת החאן ולהם שלושה ילדים.
תפקידים בתיאטרון
תיאטרון החאן
| הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
|---|---|---|---|---|
| המקצוען | דושאן קובצ'ביץ' | מור פרנק | משוגע אחד, שפוי לגמרי | 10 במאי 2014 |
| הצוענים של יפו | נסים אלוני | יוסי פולק | הצועני בוגו | 4 בינואר 2014 |
| הקומדיה של קאלאנדרו | בּרנארדוֹ דוֹביצי דה בּיבּיינה | מיכאל גורביץ' | רופו (בעל אוב) | 21 בספטמבר 2013 |
| דוחקי הקץ | מוטי לרנר | רוני ניניו | הרב הלל עמיאל | 15 במרץ 2013 |
| ירושלים החדשה | דייוויד אייבס | סיני פתר | אברהם ואן פלקנבורג, חבר בכיר במועצת העיר אמסטרדם | 12 במאי 2012 |
| הנון של ראש העיר | יוסף בר-יוסף | רוני ניניו | אליעזר דוד ירדן | 24 בספטמבר 2011 |
| אוכלים | יעקב שבתאי | מיקי גורביץ' | נבות היזרעאלי | 26 במרץ 2011 |
| גן הדובדבנים | אנטון צ'כוב | מיקי גורביץ' | לופכין, ירמוליי אלכסייץ' – אכר שהתעשר | 30 במרץ 2010 |
| סדר עולמי חדש | עיבוד של ג'יטה מונטה להרולד פינטר | ג'יטה מונטה | טרי, לוביסט המועדון | 20 במרץ 2010 |
| הקסם הגדול | אדוארדו דה פיליפו | אודי בן-משה | ג'רבאזיו פנה, רוברטו מאלייאנו, אורסטה אינטרולי | 1 באוגוסט 2009. |
| בעלי המתוק ואשתי היקרה | ז'ורז' פדו | אודי בן-משה | הפוליטיקאי | 13 בנובמבר 2008 |
| אותלו | ויליאם שייקספיר | מיקי גורביץ' | יאגו – שליש לאותלו ובראבאנציו – סנטור ונציאני | 3 בנובמבר 2007. |
| מאכינל | סופי טרדוול | סיני פתר | 8 באפריל 2006 | |
| החיים הם חלום | פדרו קלדרון דה לה ברקה | מיקי גורביץ' | זיגיזמונד | 17 בספטמבר 2005 |
| אושר | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | ד"ר עיני וגבר 3 | 30 בדצמבר 2004 |
| חטא | עיבוד של בן לוין לרומן "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי | בן לוין | צדוק אלפסי | 2004 |
| הקמצן | מולייר | מיקי גורביץ' | לה-פלש | 27 בדצמבר 2003 |
| האשליה | פייר קורניי | יוסי יזרעאלי | קליסטו, קלינדור, תאוגנס | 2003 |
| מלחמה על הבית | אילן חצור, פזמונים עלי מוהר | מיקי גורביץ' | זאהי, אישה מפגינה, חייל זר תאילנדי (צ'י) ומוכר דגים | 11 בספטמבר 2002 |
| מילה של אהבה | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | החייל הנמוך | 26 בינואר 2002 |
תיאטרון הבימה
| הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
|---|---|---|---|---|
| הברווזון (מחזמר) | עיבוד לסיפור "הברווזון המכוער", מחזה ופזמונים אנתוני דרו | סטיבן דקסטר | החתול | 12 בינואר 2001 |
| מעגל הגיר הקווקזי | ברטולט ברכט | אילן רונן | מנהיג עובדי האדמה, מספר, נער האורווה, חייל, קוקה-האיכר, אורח בחתונה, אצדק | 4 במאי 1999 |
| מלחמת אחים | אילן רונן | אילן רונן | נביא משוגע, פנחס בן אליעזר, הרב ישראל אריאל | 11 באפריל 1998 |
| מלכוד 22 | ג'וזף הלר | אילן רונן | מייג'ור מייג'ור דנבאר מפקד הטייסת | 24 במאי 1997 |
| ערב אימפרוביזציה – משחקי תיאטרון | אילן רונן | אילן רונן | 21 בינואר 1997 | |
| מנדראגולה | עיבוד של יעקב שבתאי למקיאוולי | אילן רונן | סירו | 14 בדצמבר 1996 |
| מריוס | מרסל פניול | מיקי גורביץ' | נער מסיק | 8 ביולי 1996 |
תפקידים בטלוויזיה
| תוכנית/סדרה | ערוץ | במאי | שנה |
|---|---|---|---|
| זה ייגמר בבכי (נוימן) | דויד תור | ||
| כבודו | Yes הטלוויזיה בלוויין | רוני ניניו | 2017 |
| המיוחדת | ערוץ 2 | עודד רסקין | 2012 |
| הדיפלומטים | ערוץ 2 | אייל דורון | 2004 |
| ספי | ערוץ 2 | שירילי דשא | 1999 |
| עשרים פלוס | הטלוויזיה החינוכית הישראלית | יעל גרף ושירלי שטרן | 1999 |
| גנרל שוורצפוט במדבר סהרה | סרט טלוויזיה של ערוץ 2 | סלבה צ'פלין | 1999 |
| אנחנו לא כאלו | סרט טלוויזיה של HOT3 | שי כנות | 1997 |
תפקידים בקולנוע
| סרט | במאי | מפיקים | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| הבן דוד | צחי גראד | צחי גראד, אלי מנשה, ברק קסלר | עמרם | 2017 |
| מפריח היונים | נסים דיין | דוד מנדיל, משה אדרי, לאון אדרי | סאלים | 2014 |
| בית לחם | יובל אדלר | טליה קלינהנדלר (פאי סרטים) | לוי, קצין שב"כ | 2013 |
קישורים חיצוניים
- יוסי עיני, באתר פרס התיאטרון הישראלי
- יוסי עיני, באתר תיאטרון החאן
- יוסי עיני, באתר תיאטרון הבימה
- יוסי עיני, באתר "הבמה"
- נחום מוכיח, שעת הצועני: ראיון עם יוסי עיני, באתר nrg, 6 בינואר 2014
- יוסי עיני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יוסי עיני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
על אותלו
- ציפי שוחט, לראות מישהו מאושר זו קטסטרופה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2007
- יוסי רן, אותלו – החאן הירושלמי, 19 בפברואר 2008
- צבי גורן, "אותלו" - האיש שאהב יותר מדי, באתר הבמה, 27 בדצמבר 2007