Quick Facts
ScorpioBiography
יהודית סלע-וינר (27 באוקטובר 1923 - 13 ביוני 1997) הייתה פזמונאית, משוררת וסופרת ישראלית, חברת חברת קיבוץ דגניה ב'.
היא נולדה כיהודית האס להוריה פרץ ואלישבע. בעת מלחמת העולם השנייה, נשלחה יהודית לישראל עם עליית הנוער. לאחר מספר שנים המשפחה עלתה לארץ באונית המעפילים "אטלנטיק", ולאחר שהייה ממושכת במחנה מעצר, עברה המשפחה לקיבוץ דגניה ב'. אמה עבדה במטבח הקיבוצי ואביה היה מורה לפסנתר. עם בגרותה הפכה סלע-וינר מורה לריתמיקה ונהגה לכתוב שירים למען ילדי הקיבוץ.
יהודית נישאה לאריה וינר, חבר הקיבוץ.
בשנת 1997 נפטרה ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ, ועל מצבתה נכתב "שירת חייך איתנו תמיד".
יצירותיה
סלע- וינר כתבה שירים רבים, חיברה את המילים להמנון דגניה ב', יצרה את המחזמר "מה טוב יחדיו" וכן את "עשר קופסאות גפרורים - מחזה לגיל הנעורים" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
המחזמר "מה טוב יחדיו"
סלע-וינר כתבה את המחזמר "מה טוב יחדיו" שהלחין יקותיאל שור - מורה למוזיקה מכנרת.
המחזמר בוצע בידי ילדי משק עמק הירדן וזכה לביקורות מצוינות. בדצמבר 1962 יהודה בר- נאור, מנהל תיאטרון הילדים "תליל" (תיאטרון לתלמידים וילדים) ביקש להציג את המחזה בהשתתפות ילדים מהתנועה המאוחדת, בבימויו של אברהם ניניו. הצלחת המחזמר המקורי לא חזרה על עצמה, ולאחר 24 הצגות המחזה ירד מהבמות.
שירי המחזמר היו:
אגדת הכנרת
אין כמוהו
ההורה
המצב במשק
קריאה למשחק
שיר בקר
שיר הבלורה
שיר החבל
שיר הירקנים
שיר הכדור
שיר המספויניקים
שיר הפלחים
שיר התנוקות
שיר לכרם
שיר לכת למטבח
שיר עובדי המטבח
שיר ערש
שירו של שמוליק
החמור הקטן
אחד משיריה המפורסמים של סלע-וינר הוא "החמור הקטן", אשר הלחין יקותיאל שור, וידוע בביצועה של חוה אלברשטיין:
החמור הקטן שהלך אל הגן
כי שכח כבר מזמן טעמו של תלתן
ופגש בגנן – שעבד שם בגן
וטעם המקל – על גבו הקטן.
— מתוך השיר "החמור הקטן"
לקריאה נוספת
- על חגיגות היובל לדגניה א' ועל חמור אחד מפורסם - יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים