Yaakov Nevo

יעקב נבו (מילנר) (ידוע בכינוי "יאק", 7 ביולי 1932–4 בספטמבר 1989) היה טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, ההוגה והמפתח של תרגולות קרבות האוויר בחיל. עמד בראש הצוות שתכנן את מבצע מוקד שיצא לפועל בתחילת מלחמת ששת הימים.

נולד בשנת 1932 בעפולה. למד בבית הספר החקלאי כדורי.

עם גיוסו לצה"ל התנדב לקורס טיס והוסמך כטייס קרב, והוצב בטייסת ספיטפייר בפיקודו של מנחם בר בבסיס רמת דוד. נמנה עם הטייסים שהרכיבו את טייסת מטוסי הסילון הראשונה בחיל האוויר, מטוסי מטאור. לחם במלחמת סיני, במהלכה הפיל כטייס מיסטר מטוס מצרי מסוג מיג-15. לאחר המלחמה שימש כמפקדה בפועל של טייסת 101. נבו היה ממפתחי תורת קרבות האוויר בחיל, והאלוף מוטי הוד כינה אותו "המשורר של הקרב האווירי". בשנת 1958 יצא לצרפת יחד עם שלושה טייסים נוספים ללמוד את מטוסי סופר מיסטר B2 והיה אחראי על הבאתם ארצה. פיקד על טייסת 105 אשר קלטה את 18 מטוסי הסמב"ד והייתה לטייסת המובילה של החיל למשך שלוש שנים. באותה שנה הפיל נבו בקרב אוויר מיג-17 מצרי.

לאחר מכן שימש כרע"ן מבצעים במטה חיל האוויר. בתפקידו זה תכנן בתחילת שנות ה-60, עם רפאל סברון ורפי הר-לב את מבצע מוקד. לאחר מכן השתלם בשנת לימודים בארצות הברית. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים חזר לישראל והשתתף בלחימה שבמהלכה הפיל מטוס מיג נוסף. במלחמת ההתשה פיקד על בסיס חצור. במלחמת יום הכיפורים נטל את הפיקוד על בסיס חיל האוויר שדה אופיר. לאחר המלחמה, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

לאחר שחרורו, עסק במשך שנים בייעוץ בתחום התעופה ובעשור האחרון של חייו, החל לפסל פסלים קינטיים בעץ בסטודיו שלו בנמל יפו.

נבו נפטר ב 4 בספטמבר 1989 מהתקף לב אך בשל טעות באבחנה הרפואית, לא קיבל טיפול מתאים, ובעקבות כך נגרם נזק בלתי הפיך לשריר הלב. לאחר שלושה ימים בלבד במחלקת טיפול נמרץ, קיבל התקף לב נוסף ונפטר.

היה נשוי לאהובה ואב לארבעה.

• אהוד יונאי, עליונות אווירית: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמ' 162–169

• נועם אופיר, ‏כרעם ביום בהיר, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 ביוני 2002
• דודי חורי, ‏מלכודת מעל קציעות, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בדצמבר 2004
• יעקב נבו, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון