Quick Facts
Biography
פרופסור יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר לשון וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים, פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
ביוגרפיה
נולד בכפר הקדרים הקטן סעואן שבמרכז תימן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור ובילדותו קיבל חינוך קפדני ב"חדר". רצהבי עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו בשנת 1924, כשהיה בן שמונה, והם השתקעו בעיר תל אביב. למד בבית ספר תחכמוני, בתיכון תחכמוני, ובגימנסיה בלפור. בשנת 1936, בגיל 20, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד בה במשך ארבע שנים. הוא למד שפה וספרות ערבית, ספרות עברית, מקרא, לשון וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נקרא להתנדב לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, והפסיק את לימודיו. בש"י התנדב עד קום המדינה, ובשירותיה האזין לאישים מארצות ערב ואסף ידיעות מהעיתונות הערבית. לאחר הקמת מדינת ישראל שירת בחיל המודיעין (עד שנת 1962), ובמקביל פרסם מאמרים בתחומי התעניינותו: בספרות ישראל ובתרבות תימן. כעבור 24 שנה, בשנת 1963, חזר לאוניברסיטה (לאוניברסיטת בר-אילן). הוא החל בקריירה אקדמית והתקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין.
הוא פרסם מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. בין פרסומיו החשובים על יהודי תימן:
- אוצר לשון הקודש שלבני תימן (תל אביב תשל"ח), שהוא מילון ללשונות הדיבור והספרות המיוחדות לבני תימן. מילון שהקדיש ללשון הערבית בתפסיר של רבי סעדיה גאון למקרא, ובו ריכז את הערבית המיוחדת ליהודים.
- במעגלות תימן, שבו כינס מבחר ממחקריו בתחומים שונים.
פרופסור רצהבי עשה רבות לקירוב חובבי הספרות לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה, בפרסום ספרי לימוד וילקוטים לקורא המשכיל והמתעניין.
רצהבי זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תשכ"ה על ספרו "ספר המוסר" ובשנת תשל"ט על ספרו "אוצר לשון הקודש של בני תימן". כמו כן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תש"ן.
ב-1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. מנימוקי הוועדה:
"פרופסור רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות".
נפטר ביום ל' שבט תשס"ט, בן 93. היה אב לבן, אמיתי, שנפל בתקופת שירותו הצבאי בחיל המודיעין, כשהיה בן 22, ולשלוש בנות.
לקריאה נוספת
- אהרן גימאני, "דברי זיכרון לפרופ' יהודה רצהבי", בתוך אהרן גימאני, רצון ערוסי ושאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 360-361
קישורים חיצוניים
אודותיו
- אלמוג בהר, הרוח בנכר והגוף במולדת, באתר הארץ, 14/02/08
- יהודה רצהבי באתר האקדמיה ללשון העברית
- ברוך דיין האמת פרופ' יהודה רצהבי הלך לעולמו היום יום ג' ל' שבט 24/02/09 ראה ידיעה מצורפת
- יהודה רצאבי בנוסח תימן - פורטל קהילות תימן
- חתן פרס ישראל, פרופ' יהודה רצהבי הלך לעולמו, אתר אוניברסיטת בר-אילן, 26.2.2009
- שרה סטרומזה, על הספר 'אוצר הלשון הערבית בתפסיר ר' סעדיה גאון' מאת יהודה רצהבי, פעמים 29, תשמ"ז 1986, עמ' 148-146
- יוסף טובי, מלון חלוצי בתחומו, על הספר 'אוצר לשון הקדש שלבני תימן' מאת יהודה רצהבי, פעמים, 1, אביב תשל"ט 1979, עמ' 110-107
- אהרן גימאני, על קובץ מאמרים של יהודה רצהבי, פעמים, 36, תשמ"ח 1988, עמ' 159-158
מאמרים פרי עטו
- רשימת המאמרים של יהודה רצהבי באתר רמב"י
- לתולדות יהודי תימן-עוללות היסטוריות, פעמים 72, קיץ תשנ"ז, עמ' 123-106
- הרעבון בשנות תקפ"ה-תקפ"ז בתימן, פעמים 60, תשנ"ד 1994, עמ' 143-135
- ענייני אישות בערכאות של גויים בתימן, פעמים, 65, סתיו תשנ"ה, עמ' 101-93
- שיר משיחי מתקופת שבתי צבי מעטו של ר' שלם שבזי, פעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 71-65
- שיר היסטורי מעטו של ר' סעדיה מנצורה, פעמים 64, קיץ תשנ"ה, עמ' 21-6
- בתים לעולי תימן בארץ-ישראל בשנת תרע"ג, פעמים 38, תשמ"ט עמ' 130-124
- משפט אישות בתימן בפני ערכאה מוסלמית, פעמים 63, אביב תשנ"ה, עמ' 63-41
- מאמר מאת יוסף טובי בנושא שני שירים על מאורעות השבתאות בתימן, ביקורת על מאמר זה מאת יהודה רצהבי ותגובתו של יוסף טובי לביקורת, המאמר פורסם בפעמים 44, קיץ תש"ן, הביקורת והתגובה לה פורסמו בפעמים 46-7, אביב תשנ"א
- מאמר מאת יוסף יהלום על חייו ושירתו של ר' יהודה הלוי, ביקורת על מאמר זה מאת יהודה רצהבי ותגובתו של יוסף יהלום לביקורת, המאמר פורסם בפעמים 46-7, אביב תשנ"א, הביקורת והתגובה לה פורסמו בפעמים 51, אביב תשנ"ב
- יהודה רצהבי, ייסורי עלייה לארץ ישראל באיגרת תימנית, פעמים 94-5, חורף-אביב תשס"ג
- מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן, לשוננו לעם, כרך יט חוברת ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247, באתר האקדמיה ללשון העברית
- יהודה רצאבי, לתולדות המחלוקת על הקבלה בקהילת צנעא בשנות הרע"ג-הרע"ד