Tova Berlinski

טובה ברלינסקי (נולדה ב-20 באפריל 1915) היא ציירת ישראלית.

טובה ברלינסקי נולדה בפולין, וב-1938 עלתה לארץ ישראל המנדטורית. היא התגוררה ועבדה בירושלים. לברלינסקי הייתה קריירה קצרה כשחקנית תיאטרון הקאמרי בתל אביב. היא החלה לצייר בגיל 38. בין השנים 1953–1957 למדה בבצלאל בשיעורי ערב אצל שלמה ויתקין. בין השנים 1957–1959 למדה בפריז אצל אנדרה לוטואנרי גץ, שם הושפעה גם מסגנון האקספרסיוניזם המופשט. ציוריה משנות השישים מציגים השפעה של נוף ילדותה בעת ששהתה באושוויץ שבפולין, שאותה זכרה דווקא כעיר יפה וכזיכרון של נוף ילדות אידילי, על אף שכל משפחתה אבדה בשואה. ב-1974 התחברה עם אמני קבוצת אקלים, שהוקמה בעקבות מלחמת יום כיפור על ידי רחל שביט ואליהו גת, והציגה אתם ברוב תערוכותיהם - מתוך תחושה של זהות ישראלית, אותה רצתה לבטא ביצירתה. בין השנים 1982–1984 הייתה חברה בקבוצת ”רדיוס”.

בין השנים 1960–1973 המשיכה לצייר בסגנון מופשט עם השפעה של ציורי ילדים, וסגנונה נטה למופשט עם צבעים קונטרסטיים וקווי מתאר שחורים. בציוריה מן התקופה מופיעות גם דמויות מטושטשות הרומזות על בני משפחתה שנספו בשואה. אך רק בשנות השבעים החלה להתמודד באופן ישיר עם נושא השואה. ציוריה הפכו מופשטים יותר ויותר ונראו בהם אזורי צבע גדולים יותר. בשנות השבעים, בהשפעת מלחמת יום הכיפורים, הפכו הצבעים מתונים ומונוכרומיים יותר, אך כתמי הצבע הלכו וגדלו והתפשטו לכל שטח הפנים של הציור. ברלינסקי הרבתה לצייר חלונות סגורים ונופים הנראים דרך תריסים מוגפים. הנופים נראים שרופים ומעושנים, ושורה בהם אווירה של דיכאון ושל מוות.

ב-1982, עם תחילת מלחמת לבנון הראשונה חזרה דמות האדם לציוריה. ב-1984 חזרה לראשונה לפולין כדי להתמודד עם אושוויץ של מחנות הריכוז, ומאז, לדבריה, לא ציירה יותר נופים. אך למרות דבריה, בשנות התשעים ציירה סדרה של נופי העיר בפסטלים, ובהם עצי ברוש, האופייניים לבתי הקברות בירושלים ומסמלים עצב ואבל. עוד ציירה פרחים צבעוניים בולטים על הרקע המונוכרומי.

בסדרה נוספת ציירה ברושים הצומחים מתוך אדמה חרוכה וסלעים הנראים כאבני מצבה, בהשראת הסכסוך הישראלי-ערבי. לאחר מכן חזרה לצייר כָּדי פרחים ונופים, כמעין פסק זמן בין הנושאים הכואבים, ובין השנים 1995–2002 ציירה פורטרטים של בני משפחה שנספו בשואה, כמו למשל הציור דיוקן משפחתי, 1998. ב-1974 הייתה חברה בקבוצת אקלים - מתוך תחושה של זהות ישראלית, אותה רצתה לבטא ביצירתה. בין השנים 1982–1984 הייתה חברה בקבוצת ”רדיוס”.

תערוכות יחיד נבחרות

• 1963 - גלריה רינה, ירושלים
• 1965 - הגלריה האוניברסיטאית, פריס
• די דריי הנדריקן, אמסטרדם
• 1970 - מוזיאון העיר חיפה לאמנות
• 1973 - אורי גלרי, לונדון
• 1975 - גלריה דבל, ירושלים, אוצרת: רות דבל
• 1979 - גלריה מבט, תל–אביב
• 1986 - גלריה שרה לוי, תל–אביב
• 1992 - בית האמנים, ירושלים
• 1995 - מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרת: מאירה פרי–להמן
• 1995 - מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת דליה לוין
• 1996 - גלריה ארטספייס, ירושלים
• 2002 - רטרוספקטיבה, בית האמנים, ירושלים
• 2006 - ”פרחים שחורים”, פוזנן, פולין
• 2009 - "באור השעה לפני פריחה”, בית האמנים, ירושלים

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1972 - ”תערוכת חורף”, גלריה גורדון, תל–אביב
• 1974 - ”אקלים”, מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
• 1993 - ”היזון חוזר”, סדנת–ההדפס ירושלים, אוצר: צבי טולקובסקי
• 1998 - ”על דעת המקום“, בית האמנים, ירושלים, אוצר: אילן ויזגן.

• 1963 - "פרס ירושלים לציור ולפיסול על שם א. ארסט".
• 2000 - "פרס ע"ש מרדכי איש שלום" על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לאמנות.

• רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות באמנות הישראלית, 1970-1920, סדרת מגדרים, הקיבוץ המאוחד, 2008
• Ronen Meir, "Back from Abstraction", The Jerusalem Post, 12.4.2002.

• טובה ברלינסקי באתר israelartguide.co.il (באנגלית)
• טובה ברלינסקי באתר הבית של בית האמנים, ירושלים
• רצָפִים- דיוקן אמן, טובה ברלינסקי, סרטוןבאתר יוטיוב