Tami Spivak
Quick Facts
Biography
תמי ספיבק (30 בספטמבר 1944 - 30 בנובמבר 2018) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, פעילה בתחום הפרינג' בישראל. זוכת פרס קיפוד הזהב למפעל חיים לשנת 2012.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. התגייסה לצה"ל ושירתה בנח"ל. לאחר השחרור מהצבא, למדה ספיבק משחק בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. עם סיום הלימודים החלה לשחק במחזה "שמשון" מאת יגאל מוסינזון בבימויו של דוד לוין, בתיאטרון הבימה ב-1969. ובהמשך, באותה השנה, הצטרפה למופע השירה המצליח, "הלוך הלכה החבריא", בו בלטה כסולנית בשיר "שונרא".
ספיבק הופיעה בהצגות רבות בתיאטראות שונים בישראל – בהם הבימה, תיאטרון בית ליסין, התיאטרון העממי, תיאטרון קרוב, צוותא, הסימטה ותיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. בתחילת דרכה השתתפה בהצגות כמו "הרוטשילדים" (1972), "תפוס את הגנב" (1973), "מסעות בנימין השלישי" (1976), ו"גבירתי הנאווה" (1986) בכיכובה של ריטה.
בהמשך יצרה ושיחקה רבות בתיאטראות השוליים, בהצגות "בחיק המלך" של תיאטרון זירה החדש, ב"פלישות קטנות" של הסמטה, ב"אדם הוא אדם" של תיאטרון קרוב ועוד. במקביל גם יצרה הצגת יחיד בשם "פרישמן 10 ליד הים", שסיפרה את סיפור חייה השזור בעיר תל אביב, ופעלה עבור אמנים כחברת הוועד המנהל של אמ"י.
בעשור האחרון שבה ספיבק גם אל הבמות הגדולות במקביל לפרינג'. היא גילמה את גברת היגינס בעיבוד החדש של הבימה ל"גבירתי הנאווה" שעלה ב-2013 (שבו שיחקה לצידה של שני כהן וכן לצידה של ריטה), וב-2017 החלה לגלם אם חולה וסיעודית ב"קח את אבא שלך ולך לעזאזל", שכתב הקומיקאי רמי ורד עבור הבימה. בתקופה זו שיחקה גם בהצגות "על פסנתרים ואנשים" של תיאטרון הסמטה ו"שייקספיר מצונזר" של תיאטרון קרוב.
מלבד התיאטרון שיחקה ספיבק גם בסרטי קולנוע, בהם "ז'אקו והיצאניות" (1972), "יהיה טוב סלומוניקו" (1976), "מוכרחים להיות שמח" (2005) ובתוכניות כמו "בולבול הקבולבול" של הטלוויזיה החינוכית. היא גילמה תפקידי אורח בסדרות טלוויזיה רבות, בהן "החברים של נאור" (2006), "לצבי יש בעיה" (2016), "נבסו" (2017), "ככה זה" (2017).
ספיבק נחשבה לאחת השחקניות המזוהות עם תחום הפרינג' ופעלה רבות למענו. בריאיון לאתר הבמה דיברה על המאבק שלה להמשיך ולהציג בכל מחיר ועל הניסיון לגייס משאבים לתיאטרון השוליים.
ב-2012 קיבלה ספיבק בטקס "קיפוד הזהב" פרס מפעל חיים על פעילותה בתחום תיאטרון הפרינג'. בנימוקיהם למתן הפרס כתבו השופטים: "לבד מפועלה כשחקנית, תמי ספיבק משקיעה את מרצה בפעילות חברתית ברוכה לקידום היצירה הישראלית ולקידום יוצרים ישראלים. ספיבק מתבלטת בפעילותה כאשת תיאטרון יוצרת ומעורבת. היא נוקטת עמדה חברתית ומוסרית אמיצה, ונאבקת על עקרונותיה בהתמדה, בנאמנות וביושרה. בכך היא שותפה בכירה במאבקים לקידום תרבות ישראלית ובמיוחד תרבות אלטרנטיבית שהיא הבסיס ההכרחי לצמיחתה והתפתחותה של כל חברה".
נפטרה ב-30 בנובמבר 2018.
הפקות
תיאטרון
- "שמשון", הבימה
- "הרוטשילדים", התיאטרון העממי
- "תפוס את הגנב", הבימה
- "מסעות בנימין השלישי", בימות
- "ארבע נשים", הבימה
- "בחיק המלך", תיאטרון זירה החדש
- "המרק של קרופניק", הסדנה של המחזה המקורי
- "אולי תישארי לארוחת הבוקר", תיאטרון יובל – מרים עציוני
- "בומרנג", צוותא
- "פלישות קטנות", הסמטה
- "אדם הוא אדם", תיאטרון קרוב
- "זה מסתובב", בית ליסין
- "גבירתי הנאווה", הבימה
- "על פסנתרים ואנשים", הסמטה
- "שייקספיר מצונזר", תיאטרון קרוב
- "קח את אבא שלך ולך לעזאזל", הבימה
מופעים מוזיקליים בהשתתפותה
- "הלוך הלכה החבריא"
- "נסיעה מדומה"
סרטים וסדרות בהשתתפותה
- "ז'אקו והיצאניות"
- "יהיה טוב סלומוניקו"
- "בולבול הקבולבול"
- "סיפור מקומי"
- "בן לוקח בת"
- "מלך האריות" – דיבוב
- "שחקנים"
- "חלומות נעורים"
- "מוכרחים להיות שמח"
- "החשוד האחרון"
- "החברים של נאור"
- "תפוחים מן המדבר"
- "שותפים"
- "לצבי יש בעיה"
- "נבסו"
- "ככה זה"
קישורים חיצוניים
- תמי ספיבק, ברשת החברתית פייסבוק
- מרב יודילוביץ', קיפוד הזהב: פרס מפעל חיים לתמי ספיבק, באתר ynet, 10 באוקטובר 2012
- יעקב בר-און, מלכת הפרינג' חולמת על הדה גאבלר, באתר "הבמה", 31 באוקטובר 2012
- מיה אשרי, השחקנית תמי ספיבק מתה בגיל 74, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2018
- תמי ספיבק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- תמי ספיבק, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית