Snmuel Har Noy

שמואל (שמוליק) הר נוי (הורנונג) (נולד ב-8 באפריל 1952) הוא אלוף-משנה במילואים. בעבר שרת במסגרת שירותו הצבאי בשורה של תפקידים במערך הרפואה בחיל האויר ובחיל רפואה. תפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד בית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10). בהמשך כיהן בתפקידים בכירים בשירות המדינה, במגזר הציבורי ובמגזר השלישי.

הר נוי נולד בחיפה. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי. בשנת 1970 התגייס לצה"ל, והוסמך כחובש תעופתי. בשנתיים האחרונות של שירות החובה שימש כמדריך חובשים חיילי של חיל האוויר.

ביום פתיחת מלחמת יום הכיפורים, שלושה חודשים לאחר שחרורו, גויס למילואים ליחידת החילוץ והפינוי בהיטס. מימיה הראשונים של המלחמה, ובמשך מספר חודשים, תפקד כחובש מוטס בעיקר בגזרת הדרום, והשתתף במספר רב של גיחות לחילוץ ולטיפול רפואי.

לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון בהפרעות בתקשורת, גויס לחיל האוויר כקצין אודיולוגיה חיילי. במסגרת תפקידו הקים ופיתח מערכת לשימור השמיעה בחיל. המערכת כללה מיפוי וניטור מוקדי רעש, בדיקות שמיעה תקופתיות וקידום השימוש באמצעי מניעת רעש אישיים וסביבתיים. עם תחילת תפקידו עבר קורס קציני חר"פ בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10), כן עבר השלמה חיילית לקצונה של חיל האוויר.

לאחר מלחמת שלום הגליל, מונה לעמוד בראש מדור רפואה למבצעים בחיל האוויר. במסגרת זו היה שותף לכתיבת תורת הפעלה ושיתוף פעולה בין חיל האוויר לחיל הרפואה בהפעלת מערך הפינוי הרפואי בהיטס. בהמשך, מונה לראש ענף ארגון והדרכה (אוה"ד) במפקדת קצין רפואה חיילי של חיל האוויר. במסגרת זו היה אחראי לתפעול מערך הרפואה בחיל האוויר.

עם סיום לימודיו בהמכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, עבר לשרת בחיל הרפואה בתפקיד סגן מפקד בית הספר לרפואה צבאית, ולאחר מכן כראש ענף תורה - חר"פ. במהלך השנים סיים תואר שני באנטומיה ובפיזיולוגיה של המוח במחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך, נשלח ללימודים על ידי חיל הרפואה, וסיים תואר שני בבית הספר לרפואה של הצבא האמריקאי בבריאות הציבור וניהול רפואי- M.P.H. - מוסמך לבריאות הציבור- אוניברסיטת U.S.U.H.S מרילנד בארצות הברית.

עם חזרתו ארצה ב 1991 מונה למפקד בה"ד 10 והועלה לדרגת אלוף-משנה. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1994.

תפקידים במגזר הציבורי

עם שחרורו מצה"ל, התקבל כעמית בית הספר למנהיגות חינוכית - מכון מנדל. במסגרת לימודיו התמקד בתחום מדיניות חינוך, ניהול מוסדות ומערכות חינוך .

לקראת סיום לימודיו בבית הספר למנהיגות חינוכית, נבחר לסגן נציב שירות המדינה לארגון, מינהל ותקינה (אמו"ת). במסגרת זו היה ממונה על ארגון משרדי הממשלה, והיה שותף לתהליכים ליישום דו"ח ועדת קוברסקי לרפורמה בשירות המדינה.

בפברואר 1997 נבחר למנהל "מדערום" - מפעל חינוכי לקידום החינוך המדעי והטכנולוגי של ילדי דרום הארץ. המפעל משותף למשרד החינוך וקרן רש"י, ובמסגרתו נעשתה פעילות חינוכית ענפה בקרב עשרות אלפי ילדים ובני נוער, הן במערכת החינוך הפורמלית והן במערכת החינוך הבלתי פורמלית.

מיולי 2002 עד דצמבר 2004 כיהן כמנכ"ל "כל ישראל חברים" - ארגון חינוכי, שבמרכזו, רשת בתי הספר של "אליאנס - כל ישראל חברים". במסגרת תפקידו זה הרחיב את הפעילות החינוכית לבתי ספר במרכז ולבתי ספר בשכונות מוחלשות. במקביל, שמש גם כיו"ר אפ"י אליאנס פיתוח ישראל בע"מ – חברה עסקית (מיסודה של כי"ח) למתן שרותי ניהול ושרותי ייעוץ בתחום החינוך והחברה למגזר הציבורי ולמגזר השלישי וכסיו"ר חברת מקווה ישראל.

מאוגוסט 2003 עד ינואר 2005 היה חבר ומרכז משותף של ועדת דברת לקידום החינוך בישראל. עם סיום פעילות הוועדה, מונה לתפקיד ראש מטה היישום במשרד החינוך של רפורמת דו"ח דברת במשרד החינוך. במסגרת המטה הוקמו צוותי יישום, הוכנה התשתית הראשונית להקמת הרשות הארצית למדידה והערכה והוחל ביישום מודל חלקי של הרפורמה בעשרות בתי ספר.

בשנת 2006–2007 היה ראש המטה בפועל של משרד החינוך- עסק בתכנון, בקרה ותיאום של כל אגפי המשרד ויחידותיו, והוביל התוכנית לקידום מערכת החינוך בצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה.

ממרץ 2007 עד דצמבר 2009 כיהן כמנכ"ל הספרייה הלאומית. בתקופה זו היה שותף להתחדשותה של הספרייה הלאומית ולשינוי יסודי בפעילותה ובמעמדה, בהתאם לדו"ח "הוועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית", בראשות פרופ' יצחק זמיר, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2004:

• חקיקת חוק הספרייה הלאומית - התשס"ח-2007 (החוק התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשס"ח - 26 בנובמבר 2007). בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). החוק קובע, כי מטרותיה של הספרייה הלאומית הן: איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות הידע, המורשת והתרבות בכלל ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט.
• שינוי מעמדה של הספרייה - ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית. התהליך היה כרוך בביצוע שינויים ארגוניים, גיוס וגיבוש ההנהלה ושילוב "בין דורי" של כ"א, ובחתימת הסכמים להעברת העובדים לחברה ובהסכם, המסדיר את מערכת היחסים בין האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית בתחומים השונים.
• תקצוב הספרייה במסגרת תקציב המדינה, איזון תקציבי לאחר סגירת גירעונות, גיוס מקורות תקציביים ממשרדי ממשלה ותרומות.
• ביצוע שינויים ארגוניים, גיוס וגיבוש הנהלה ושילוב "בין דורי" של כח אדם.
• פיתוח שיתופי פעולה עם מוסדות בארץ ובחו"ל.
• שיפור תשתיות והטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות, התחלת פרויקטים לדיגיטציה של נכסי תרבות, דוגמת ארכיון המוזיקה ועיתונות יהודית היסטורית (בשיתוף אוניברסיטת תל אביב).
• משנת 2008 גיבוש טיוטת תוכנית אב לספרייה הלאומית שתהווה בסיס להתחדשותה של הספרייה הלאומית בשנים הקרובות ולהעברתה למשכן חדש. כתיבת תוכנית אב להתחדשות הספרייה הלאומית. מטרת תוכנית האב היא להתאים את הספרייה הלאומית למאה עשרים ואחת. להרחיב את האיסוף, להשקיע בדיגיטציה ובאוספים דיגיטליים. לפתוח את הספרייה לציבור, להנגיש את אוצרות הספרייה ברשת האינטרנט ולהקים משכן חדש.
• קידום המהלכים המשפטיים למימוש צוואתו של הסופר מקס ברוד ובכך להביא להפקדה של כתבי קפקא וארכיון מקס ברוד בספרייה הלאומית. מהלך שהסתיים באוגוסט 2016 בפסק דין של בית המשפט העליון שפסק שארכיון מקס ברוד וכתבי קפקא יועברו לספרייה הלאומית

.

מנכ"ל המכללה האקדמית צפת

בדצמבר 2009 העביר את מקום מגוריו לגליל, והחל לכהן כמנכ"ל המכללה האקדמית צפת. בשנים האחרונות נמצאת המכללה בתנופת פיתוח מואצת ובפריצת דרך אקדמית. המכללה שינתה מעמדה ממכללה ב"חסות אוניברסיטת בר-אילן" למכללה עצמאית עם מגוון חוגים אקדמיים, בעיקר בתחומי מקצועות הבריאות. במכללה לומדים (בשנת תשע"ז) כ-2550 סטודנטים (לעומת 1900 בשנת הלימודים תש"ע). מרבית הסטודנטים הם בני הגליל. המכללה, בחזונה ובפעילותה, היא מוסד אקדמי, בעל אוריינטציה חברתית. היא מפתחת ומקדמת תחומי עניין, המספקים מקצוע נדרש, משמעות ערכית וערך משותף לסטודנטים, למרצים, למוסד ולקהילה. המכללה, הנמצאת בעיבורה של העיר צפת ושוכנת במבנים היסטוריים, הגדילה בשנים האחרונות את שטחה, ורכשה מתחם היסטורי של 16.5 דונם - מתחם "בית בוסל".

מאוקטובר 2013 עד מאי 2015 כיהן, בנוסף על תפקידו, גם כמנכ"ל תורן של ועד ראשי המכללות הציבוריות. במסגרת תפקיד זה היה אחראי לקידום שיתוף הפעולה בין המכללות, לניהול העמותה ולייצוג 20 המכללות הציבוריות המתוקצבות בפני גורמי הממשל: משרדי הממשלה, הכנסת, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

בשנים האחרונות עסק גם במחקר היסטורי של מתחם בית בוסל ובית חולים רוטשילד-הדסה, שני המתחמים, שבהם שוכנת המכללה. מחקרו התפרסם בינואר 2017 בספר "רחוקים קרובים" בהוצאת ספריית יהודה דקל ובשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת והמכללה האקדמית צפת.

באפריל 2018, במסגרת אירועי שנות השבעים לשחרור העיר צפת, הוענק לו אות 'יקיר צפת' בקטגוריית פיתוח כלכלי עירוני, על תרומתו ופעילותו לפיתוח העיר צפת, צמיחתה ושגשוגה.

הר נוי מתגורר בכרמיאל, נשוי ואב לשלושה.

• רם אבירז, ראיון עם שמואל הר נוי, מנכ"ל המכללה ומנכ"ל ור"מ על המכללות המתוקצבות, באתר המכללה האקדמית צפת, 13 בפברואר 2015

• שמואל הר נוי, לחזק את החלשים, הארץ 2.6.2004

• שמואל הר נוי, מהפכת הפסיכומטרי תחזק את צעירי הפריפריה, דהמרקר 11.11.2014

• שמואל הר נוי, גלי גלעדי, סיפורם של בתי חולים היסטוריים בצפת, מגזין אתרים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דצמבר 2016 עמ' 119-126.

• שמואל הר נוי, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים- היוזמה למחקר יישומי בחינוך שעסקה בלימוד "תובנות ממהלכי עבר לקידום החינוך המדעי בישראל"2017, מצגת ותקציר הרצאה על פעילות מדערום.

• מיכאל יעקובסון, ציונוב-ויתקון זכו בתכנון מתחם בית בוסל, כולל הסבת בית ההבראה, 11.9.2015Xnet

• אוהד חמו, חדשות 2 "מסע אל אתרי התיירות הנחשקים של פעם - איפה נפשו מנהיגי העבר".מדקה 11, 17 אוקטובר 2016