Reuven (Robert) Viskoper

ויסקופר נולד באיינדהובן בדרום הולנד, לרחל (1911- 1999) ודוד ויסקופר (בן נתי ויעקב), (1904–1963). האב עבד בחברת פיליפס, אשר ייצרה מכונות גלוח חשמליות, ומנורות, תחת הנהלתו של פריץ פיליפס, אשר מונה ב-1935 לסגן מנהל וחבר מועצת המנהלים של חברת פיליפס שהחלה לייצר גם מכשירי חשמל ביתיים.

במאי 1940 פלש הצבא הגרמני להולנד. כאשר הנאצים פלשו לאיינדהובן ויסקופר היה בן שנתיים. משפחת ויסקופר הועברה למחנה הריכוז פיכט. באפריל 1944 אביו דוד הצליח לבקרו בביתן הילדים, לרגל יום הולדתו השישי. ב-2 ביוני 1944 הוגלו ויסקופר ואמו רחל באמצעות רכבת שיעדה היה אושוויץ-בירקנאו. בתוך הקרון היה ויסקופר ביחד עם 14 ילדים נוספים מאיינדהובן. עם הירידה מהרכבת הופרדו בני משפחותיהם של עובדי פיליפס משאר היהודים. על זרועו של ראובן נחרטו הספרות : 188934.

איינדהובן שוחררה מהכיבוש הנאצי בספטמבר 1944, אבל הנאציים עדיין שלטו במחנה הריכוז אושוויץ. ויסקופר הועבר עם יתר הילדים לביתן של מלאך המוות יוסף מנגלה וכשחלה בדלקת ראות הועבר לביתן של הצוענים. ב-18 בינואר 1945 היה אמור להשתתף בצעדת המוות. אמו הגיעה מביתן הנשים, לאחר ששכנעה את אחראית הביתן להצטרף אליו. הוא ואמו נותרו בצריף וכך ניצלו חייהם. ב-27 בינואר נכנס הצבא האדום ושיחרר את אושוויץ. ב-7 במאי 1945 נסעו לאודיסה, משם הפליגו למרסיי, משם לאנטוורפן ומשם לעיר מגוריהם איינדהובן. לאחר שבועיים התאחדו עם האב דוד.

לבית הספר חזר ויסקופר בגיל 9, והתקבל לכתה ד', מאוחר יותר הצטיין במתמטיקה, פיזיקה וכימיה.

ויסקופר היה בן הממליצים לקבלת תואר חסיד אומות העולם למצילם פריץ פיליפס, ב-17 בינואר 1996.

ב-1956 התקבל ללימודי רפואה ב"בית ספר העירוני לרפואה של אמסטרדם". התקבלו כ-350 סטודנטים. במשך לימודיו הקליניים היה מדריך במחלקה לביוכימיה, כדי לממן את לימודיו. בסוף שנת 1963 סיים את לימודי הרפואה. בשנים 1964–1965 התמחה בביוכימיה וברפואה פנימית.

בין השנים 1958–1961 כיהן כיו"ר תנועת "הבונים" באמסטרדם.

ב-1964 התחתן עם מרים סלייפר (בת יעקב ומרגרטה), (1940-2014), ניצולת שואה, אשר הייתה סטודנטית להנדסה חקלאית. הם נפגשו ב-1960, בכינוס של נציגי תנועת הנוער בשגרירות בהאג בהשתתפותו של דוד בן-גוריון. מרים הוסמכה כמהנדסת חקלאית ובהמשך התמחתה במגמת "שיפור קרקעות". בהמשך נולדו הבנות גלית ומיכל. לויסקופר 5 נכדים ונכדות.

ב-1966 עלו בני הזוג ויסקופר לישראל. ויסקופר המשיך התמחות ברפואה פנימית במרכז רפואי קפלן בנהולו של פרופ' פנחס אפרתי ולאחר מכן המשיך בהתמחותו בהדסה ירושלים אצל הפרופסורים יהודה גרון ומרסל אליקים.

בשנת 1968 סיים ויסקופר את התמחותו ברפואה פנימית.

בין השנים 1968–1970 התמחה בנפרולוגיה במחלקתו של פרופ' דוד תאודור אולמן, בבית החולים הדסה עין כרם.

בין השנים 1970–1972 שירת בחיל האוויר, בכנף 4 כרופא צבאי. השתחרר בדרגת סרן.

במלחמת יום הכיפורים היה רופא מוטס ביחידה 669.

ב-1972 לפי בקשתו של מנהל מרכז רפואי הדסה הפרופ' קלמן יעקב מן הקים ביחד עם הכירורג פרופ' אריה דורסט את היחידה להשתלת כליות.

במקביל מתמנה ויסקופר למנהל יחידה מטבולית, של מחלקה פנימית א', תפקיד אשר ביצע עד 1975.

בשנת 1972 תיכנן ביחד עם האורולוג פרופ' צבי ברהב את "מרכז ההשתלות הארצי".

ב-1974 יצא להשתלמות בארצות-הברית בנושא של יתר לחץ דם.

ב-1975 ויסקופר מקים את היחידה הנפרולוגית במרכז רפואי ברזילי באשקלון ומנהלה עד 1982.

ב-1977 הקים בקריית גת וב-1979 באשקלון את יחידות הדיאליזה הקהילתיות.

מ-1980 ועד 2003 ניהל ויסקופר את מחלקה פנימית ב' במרכז רפואי ברזילי, (36 מיטות) ואת מרפאות יתר לחץ דם ומניעת מחלות לב וכלי דם.

בשנות התשעים של המאה העשרים המרפאה קיבלה את ההכרה של "מרכז למניעת מחלות לב וכלי דם" מטעמו של ארגון הבריאות העולמי, אשר הוכר כמרכז ה-13 בעולם. ויסקופר עסק במחקר מניעתי של מחלות קרדיו-וסקולאריות.

ב-1988 התמנה לפרופסור חבר ברפואה פנימית, בבית הספר לרפואה ע"ש גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ויסקופר כיהן כיו"ר הפורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם בין השנים 1982–2002

ב-1997 התמנה ויסקופר כמזכיר החברה הישראלית ליתר לחץ דם. ויסקופר כיהן בתפקיד עד 1999.משנת 1999 עד 2001 כיהן כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם.

מ-2002 ועד 2015 כיהן ויסקופר כיו"ר של "הפורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם", מטעם משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל, וארבע קופות החולים.

ב-15 באוקטובר 1913 קיבל ויסקופר "פרס הענקת אותות מפעל חיים ופרסומים מצטיינים" מטעם "האיגוד הישראלי לרפואה פנימית". כן זכו בפרס פרופ' תלמה רוזנטל ופרופ' ג'רלד ברוק.

ב-2013 קיבל ויסקופר "פרס הוקרה על מפעל חיים במחקר ובפעילות למען בריאות הקהילה" מהחברה לרפואה פנימית בישראל, ו ההסתדרות הרפואית בישראל לרגל הענקת הפרס כינס מנהל המרכז הרפואי ברזילי הד"ר חזי לוי, את הצוות הבכיר.

לויסקופר 140 פרסומים מדעיים בספרות הארצית והעולמית.

בשנת 1977 ויסקופר ערך מחקר שבו השתתפו כ-12,000 תושבי אשקלון, אשר מתוכם 10% היו בעלי סיכון ללקות במחלות לב ויתר לחץ דם. מסקנתו של ויסקופר הייתה חד משמעית : תוכנית התנהגותית לשינוי אורח חיים מובילה לירידה בתחלואה ובתמותה. המחקר השתרע על פני 10 שנים. בסיום המחקר נצפתה ירידה של תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם ב-24%.

בשנת 2016 פורסם מחקר בו השתתף ויסקופר בהרפואה. נושא המחקר : "השפעת תוכנית התערבות קהילתית במפעלים בישראל על מידת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם"

• פרס הוקרה על מפעל חיים במחקר בפעילות למען בריאות הקהילה
• פרס מפעל חיים לפרופ' ראובן ויסקופר
• פרס מפעל חיים לפרופ' ויסקופר (חדשות 2525)
• מעדיפים אתכם שמנים - זה בדיוק מה שמטריד את פרופ' ראובן ויסקופר (גל שגיא, דן אבן, 15.2.2008, בריאות - רפואה nrg)
• בדקנו: כמה אמינים מכשירי לחץ הדם הביתיים? בריאות, שושנה חן, 21.9.2009 ynet
• מה אתם יודעים על לחץ הדם שלכם? דן אבן, מעריב, ז' אייר תשס"ח, חב"ד און ליין

• טל אריאל אמיר, שינדלר ההולנדי, ישראל היום, ‏20 באפריל 2017