רם רון (1925–2004) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, מפקד הגדנ"ע ומפקד פיקוד ההדרכה. לאחר שחרורו היה ממקימי רצ - התנועה לזכויות האזרח ומזכ"ל מפלגת ד"ש. כיהן כמנכ"ל הראשון ויו"ר החברה הלאומית לאספקת פחם.
ביוגרפיה
רון (במקור רולניצקי) נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בה למד בבית הספר בורוכוב. במלחמת העולם השנייה התנדב לשרת בבריגדה היהודית. שירת במנגנון הקבע של ארגון ההגנה, סיים קורס מפקדי מחלקות ב-1947 ובמלחמת העצמאות פיקד על פלוגה א' בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני. השתתף במבצע חמץ בכיבוש הכפרים חיריה וסאקיה ובכיבוש כפר סלמה. במבצע בן נון א' פיקד על הפלוגה שיחד עם גדוד 32 צורפה לחטיבה 7. בהמשך שירת כסגן מפקד גדוד 35.
ב-1953 היה חבר בהרכב בית הדין הצבאי במשפט של נאשמי מחתרת צריפין. בשנים 1954 עד 1957 פיקד על פיקוד הגדנ"ע. בפברואר 1956 הועלה לדרגת אלוף-משנה. אחרי מלחמת סיני מונה למפקד שארם א-שייח' ופיקד על בית הספר לחי"ר. בשנים ב-1959 עד 1961 עמד בראש פיקוד ההדרכה. ב-1963 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה. ב-1967 השתחרר מצה"ל.
לאחר שחרורו עסק בהפקת סרטי קולנוע כמנהל חברת "רונבי". בין השאר הפיק ב-1969 את הסרט לפני מחר, סרטה של אלידע גרא, הסרט העלילתי הראשון שנוצר על ידי במאית קולנוע בישראל.
לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 היה ממקימי התנועה לזכויות האזרח (מפלגת רצ) יחד עם גיסתו שולמית אלוני, רות רזניק ובועז מואב. הוא הוצב במקום הרביעי ברשימתה, אך לא נכנס לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ל-3 מנדטים. לאחר הקמת סיעת יעד היה רון מפעילי רצ שהתנגדו לאיחוד, הוא פרש מהמפלגה והקים את תנועת המרכז לזכויות האזרח, והתאחד עם התנועה הדמוקרטית לשינוי. הוא הוצב במקום ב-28 ברשימתה לבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 וכיהן כמזכיר המפלגה עד אמצע 1979.
ב-1981 מונה למנכ"ל הראשון של החברה הלאומית לאספקת פחם וכיהן בתפקיד עד 1988. לאחר מינויו של אמנון רובינשטיין ב-1992 לשר האנרגיה, מונה רון ליו"ר דירקטוריון החברה וכיהן בתפקיד עד 1999.
שימש כאחראי על הקמת מרכז בק למדע בהר החוצבים וכיהן כמנכ"ל החברה המנהלת של המרכז.
רם רון נטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.
חיים אישיים
היה נשוי להרצלה לבית כלפון. לשניים נולד הבן אייל.
קישורים חיצוניים
אל"ם רם רון (משמאל) עם הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן ומפקד חטיבה 7, אל"ם שמואל גונן (מימין) לפני מלחמת ששת הימיםאורי דרומי, מהבריגדה ועד חברת הפחם, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
הערות שוליים
משה כרמל • מרדכי מקלף • מקסים כהן • צבי גרמן • יחזקאל פנט • נחמיה ברוש • צבי גרמן • חיים בר-לב • משה נצר • ישעיהו גביש • יובל נאמן • צבי זמיר • דן לנר • יהונתן דותן • רם רון • חיים אבינועם • יונה אפרת • יהודה גביש • עמנואל שקד • יעקב אלעזרי • יוסף קסטל • אורי שמחוני • יחזקאל רביד • דוד כהן • אליעזר רם • יצחק זמיר • עמוס קוצר • שמואל ארד • צבי פולג • גבי אופיר • עדי אדירי • אלישע ילין • רפי כפרי • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • שמואל אביבי • משה נידם • יואלי אור • אילן אטיאס • הושע פרידמן בן-שלום • דודי אוברמן• פיני יוסף • ארז אלקבץ • עדי גנון • עמרי רוזנקרנץ
משה כרמל • מרדכי מקלף • מקסים כהן • צבי גרמן • יחזקאל פנט • נחמיה ברוש • צבי גרמן • חיים בר-לב • משה נצר • ישעיהו גביש • יובל נאמן • צבי זמיר • דן לנר • יהונתן דותן • רם רון • חיים אבינועם • יונה אפרת • יהודה גביש • עמנואל שקד • יעקב אלעזרי • יוסף קסטל • אורי שמחוני • יחזקאל רביד • דוד כהן • אליעזר רם • יצחק זמיר • עמוס קוצר • שמואל ארד • צבי פולג • גבי אופיר • עדי אדירי • אלישע ילין • רפי כפרי • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • שמואל אביבי • משה נידם • יואלי אור • אילן אטיאס • הושע פרידמן בן-שלום • דודי אוברמן• פיני יוסף • ארז אלקבץ • עדי גנון • עמרי רוזנקרנץ
משה כרמל • מרדכי מקלף • מקסים כהן • צבי גרמן • יחזקאל פנט • נחמיה ברוש • צבי גרמן • חיים בר-לב • משה נצר • ישעיהו גביש • יובל נאמן • צבי זמיר • דן לנר • יהונתן דותן • רם רון • חיים אבינועם • יונה אפרת • יהודה גביש • עמנואל שקד • יעקב אלעזרי • יוסף קסטל • אורי שמחוני • יחזקאל רביד • דוד כהן • אליעזר רם • יצחק זמיר • עמוס קוצר • שמואל ארד • צבי פולג • גבי אופיר • עדי אדירי • אלישע ילין • רפי כפרי • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • שמואל אביבי • משה נידם • יואלי אור • אילן אטיאס • הושע פרידמן בן-שלום • דודי אוברמן• פיני יוסף • ארז אלקבץ • עדי גנון • עמרי רוזנקרנץ
The contents of this page are sourced from Wikipedia article.
The contents are available under the CC BY-SA 4.0 license.
