Rahamim Melamed-Cohen

הרב רחמים מלמד הכהן (כ"ה באלול ה'תרכ"ה - ירושלים, ד' בשבט ה'תרצ"ב) היה רבה של עדת יהודי פרס בירושלים.

ילדותו

נולד ביום שבת קודש, כ"ה לחודש אלול התרכ"ה (16.9.1865), בשיראז שבאיראן בן בכור לטוטי ולרבי חיים בן רבי שמואל כ"ץ (כהן צדק /צמח), שמו השני - רחמן.

בגיל שלוש התייתם מאמו, ולאחר שאביו התאושש מפטירתה, נשא לאשה בחורה רווקה בשם שרה, ולהם נולדו עוד שני בנים ובת - יעקב, עזרא ציון, ומרים. אמו החורגת, הייתה נוהגת בו כבן לכל דבר, ואף הייתה מסנגרת עליו בעת הצורך בפני אביו, וכן מעודדת את האב ללמוד עם בנו בנחת.

רב צעיר

עד גיל תשע למד תורה עם אביו, וכבר בהיותו כבן אחת-עשרה החל לדרוש בדברי תורה ברבים, כשבסיומה של כל דרשה נהגו הנוכחים להזכיר שטרם מלאו לו שלוש-עשרה ואינו "בר מצווה" כך שגם אינו יכול להשלים מניין לענות לקדיש הנאמר בסיום הדרשה, בשל כך זכה לכינוי "מולא קוצ'יק" (חכם קטן, בשפה הפרסית), ושם זה דבק בו כל חייו ובו התכבד.

ביום רביעי, כ"ה אלול תר"ם, בו חל יום הולדתו החמישה-עשר, חלה במחלה שסיכנה את חייו. אנשי קהילתו הרבו להתפלל בעבורו, וכעבור כשבועיים וחצי הוטב מצבו הרפואי.

לאחר שהתייצב מצבו הרפואי, היו מבני הקהילה שטענו בפני אביו שהגיע הזמן לחתן את בנו, ומשהסכים, התחילו לשלוח אליו הצעות לשידוך. לבסוף בחר רבי חיים כאשה לבנו - נערה בשם אסתר בת ר' אגאי ובגום קצב, אך ביקש להמתין עם החתונה עד שיגיע בנו לגיל שמונה-עשרה שנים.

במוצאי שבת, כ"ה אלול תרמ"ב, יום הולדתו השבע-עשרה (ותחילת השנה השמונה-עשרה), נערכה החתונה.

הצלה מניסיון רצח

בהיותו כבן עשרים, יזם פרויקט שיקום והרחבה של בית הכנסת העתיק בו התפלל. לשם השלמת הרחבת בית-הכנסת ביקש לרכוש חלקת אדמה שהייתה שייכת לשני שותפים, אחד מהם התרצה די מהר למכור לו את חלקו (לא לפני שבנו נפל למשכב, ורק הבטחתו של רבי רחמים שעתיד הוא להתרפא באם ינדור האב לתת את חלקו בקרקע להרחבת בית-הכנסת), אך שותפו סירב בתוקף ואף היה מקניט את רבי רחמים בדברים ואף מאיים עליו ברצח. כעבור חצי שנה, תכנן אותו שותף-סרבן פעמיים לרצוח בפועל את רבי רחמים. בפעם הראשונה סוכלה מזימתו על ידי אמו שהבחינה בסכין שהחביא, ולאחר תחקור ואיומים לקחה ממנו את הסכין. בפעם השנייה (כעבור שבוע), ארב השותף הסרבן לפנות בוקר, בסמטה חשוכה כשהוא חמוש בסכין, והמתין לרבי רחמים שהיה בדרכו לבית הכנסת לאמירת סליחות, אך גם הפעם בטרם הספיק להוציא תוכניתו לפועל, חש לפתע שמישהו מסתורי (שנדמה לו כמלאך) כופת את ידיו לאחור ומרדים אותן תוך שהוא מזהיר אותו בלחש שלא יעז לבצע את זממו, וכן הזכיר לו את אזהרת אמו. כעבור תקופת מה, זומן אדם זה לבית הדין, ושם לבסוף הסכים לוותר על חלקו בקרקע, מה שאפשר לרבי רחמים את השלמת תוכנית הרחבת בית הכנסת.

פטירת ילדיו

כשנתיים מאז נשא רבי רחמים את רעייתו אסתר, לא נולדו להם כלל ילדים. כעבור שנתיים נולדה להם בת ראשונה, לה קראו טוטי על שם אמו הביולוגית, אך כשנה לאחר לידתה חלתה במחלת האבעבועות ונפטרה.

כעבור זמן מה נולדה להם שוב בת, אך כשמלאו לבת זו שלוש שנים, נפטרה גם היא.

בפעם השלישית נולדה שוב בת (שקיבלה את השם כ'אנום גאן, בעברית – חנה), אך הפעם, מחשש לחייה, החליטו רבי רחמים ורעייתו להשיא אותה מהר ככל האפשר, בתקוה שכאשר יוציאו אותה מרשותם – לא תחול עליה קללת המוות שרבצה על יוצאי חלציהם (ואכן בת זו היא הראשונה ששרדה והאריכה ימים), כך ביקשו לארס אותה בגיל שש, מתוך כוונה להביאה בברית הנישואין תוך שנים בודדות, אך השידוך הראשון לא עלה יפה, דבר שעיכב את האירוסין בעוד שנה תמימה עד הגיעה לגיל שבע.

לאחר מכן נולד להם בן, אך בהגיעו לגיל שלוש נפטר גם ילד זה. רבי רחמים התאבל עליו ימים רבים, ואף נעשה חולה בשל כך.

כעבור זמן מה הרתה שוב רעייתו בפעם החמישית, אך עוד בטרם הגיע זמן הלידה, נפל העובר.

בשנת התרס"ד הרתה רעייתו בפעם השישית, אז חלם רבי רחמים כי עליו להגיע לקברו של עזרא הסופר ולערוך שם תפילה עבור הצלת העובר וקיומו. בהגיע החודש התשיעי להריון, שמע כי כמה עשירים מעירו מתכוננים לנסיעה לבבל, והחליט להתלוות אליהם למרות התנגדות רעייתו ואביה.

בדרך, בהגיעו למקום בשם כאזראן, קיבל ידיעה בטלגרף כי רעייתו ילדה בן.

בבבל התפלל על קברו של יחזקאל הנביא, וכן בקברו של עזרא הסופר, עם חכמי כל מקום ומקום, וכן הלך להתברך אצל רבי יוסף חיים זצ"ל - בעל הספר "בן איש חי" - שבנוסף לברכה גם ניחם אותו ויעץ לו מה לעשות בעתיד.

עלייתו ארצה

בשנת תרס"ו, כאשר מלאו לו ארבעים ואחת שנה, החליט לעלות ולהתיישב בירושלים, אך הקהילה והשלטונות בשיראז מנעו ממנו לצאת מהמדינה, ועל כן נאלץ לברוח כשהוא משאיר מאחור את אשתו ושניים מילדיו, את ספרייתו הגדולה שכללה ספרים נדירים וכן את כתבי היד של דרשותיו. בליל עשרה בטבת תרס"ו הגיע לירושלים יחד עם בתו חנה ובעלה שאול, וכעבור שנה עלו בעקבותיו אשתו וילדיהם עזרא וחיה. במהלך ההפלגה של משפחתו ארצה, אבדו כתבי היד של דרשותיו, כשהושלכו לים בעקבות סערה, והרב נאלץ לכתוב אותם שוב.

המשפחה המאוחדת קבעה את ביתה בשכונת זיכרון טוביה בשכונת נחלאות שבירושלים. מאוחר יותר רכש הרב רחמים יחד עם אחיו עזרא ויוסף חצר בשכונת נחלת ציון (כיום, בין רחוב שילה לרחוב הרב עובדיה סומך בשכונת נחלאות), והקים בה את בית הכנסת "שערי רחמים" על שמו, ומאוחר יותר גם ישיבה הנושאת שם זה.

לאחר פטירתו נקבר בהר הזיתים, אך קברו אבד בעקבות 19 שנות שלטון ירדני.

ילדיו

לאחר כל הקשיים ומבין כל ילדיו שנולדו לו ולרעייתו, שרדו ארבעה ילדים - בניו: פרופ' הרב עזרא ציון מלמד, הרב יעקב מלמד-כהן - שניהם יקירי ירושלים. בנותיו: חנה (כאנום) שר שלום כהן וחיה (וידא) שר שלום כהן.

• כיסא רחמים - דרשות על פרשיות השבוע. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת ה'תרע"ב (1912) בכתב רש"י. אחרי פטירתו הוציא לאור בנו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מהדורה חדשה באותיות דפוס, ובעקבות הביקוש לספר יצאו עוד חמש מהדורות.
• צדקה ורחמים – מדרשים על חמש מגילות. יצא לאור בשנת ה'תרפ"ו (1926) עם הסכמות של רבני דורו כדלקמן (הסדר הוא לפי ההדפסה בספר) הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, הרב דוד פאפו, הרב יוסף חיים זוננפלד ועוד. מלבד מדרשים על חמש מגילות, ישנם בספר דברי תוכחה, מוסר והדרכה לתיקון המידות ולהתנהגות דתית ומוסרית, ערוכים ל-30 ימי החודש לקריאה בכל יום.
• כיסא רחמים פירוש לחמישה חומשי תורה
• ישועה ורחמים - על פרקי אבות
• חיי רחמים - פירוש על הזוהר הקדוש ולימוד של ליל ברית המילה
• זיכרון רחמים - דרושים לתורה בלשון יהודי פרס (יהודית-פרסית)
• עתרת רחמים- דרשות על ספר תהילים. הספר צורף על ידי בנו הרב עזרא ציון מלמד לספר כיסא רחמים במהדורתו השנייה, תרצ"ו. הספר גם יצא לאור מחדש בשנת תשע"ב על ידי נינו שחר-שמואל ששון, בתוך ספר תהילים, בצירוף פירוש "נאוה תהילה" של בנו הרב יעקב מלמד-כהן, ובצירוף ספרו "זיכרון טוב" מנוקד, ובצירוף צוואתו במלואה, ובצירוף סיפור חייו על ידי בנו הרב פרופ' עזרא ציון מלמד.

• יהושע ישרים, משנתו החינוכית של הרב רחמים מלמד הכהן משיראז, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בר-אילן, 1989
• גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, משרד החינוך התרבות והספורט - מינהל החינוך הדתי, ירושלים ה'תשנ"ו.
• יומנו האישי של הרב רחמים מלמד הכהן
• תהילים עם הפירושים "עתרת רחמים" ו"נאוה תהילה", הוצאה פרטית, ירושלים, תשע"ב.

• מדי שנה נערכים לזכרו בד' שבט ימי זיכרון, צפו בכנס שנערך בשנת תשע"ז
• בכל שבוע לקראת שבת נשלח דבר תורה מעוצב מתוך ספרו "כסא רחמים", ובמועדים גם משאר ספריו, בקבוצת וואטסאפ בשם "כסא לרחמים". קישור הצטרפות: https://chat.whatsapp.com/GEthtkMMtiv8PRWyKhwbgT
• 'הרב רחמים מלמד הכהן ז"ל', דואר היום, 13 בינואר 1932, עמ' 4.