Neta Harari Navon

נטע הררי נבון (נולדה ב-1970) היא אמנית, ציירת ומרצה ישראלית.

נטע הררי נבון נולדה ביהוד לרחל קלר ולמנשה הררי, הבכורה מבין ארבעה אחים.

בוגרת בית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים. למדה באקדמיה לאמנות ועיצוב 'בצלאל' בירושלים ובהמשך סיימה תואר ראשון בחוג לתיאטרון ועיצוב תפאורה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, למדה ב'מדרשה' לאמנות במכללה האקדמית בית ברל. בשנת 2017 סיימה תואר שני בטיפול באמנות, במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים. הררי נבון, הציגה עד כה חמש תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות ובפרויקטים שונים בגלריות ומוזיאונים בישראל ומחוצה לה, וזכתה בפרסים ומענקים על יצירתה. היא זוכת פרס מפעל הפיס "דיוקן ראשון" ופרסי "אמן מורה" ו"אמן בקהילה" והייתה בין האמנים הישראלים הבודדים שהשתתפו בתערוכה דיסמלנד של אמן הגרפיטי בנקסי באנגליה.

הררי נבון מעידה על עצמה כי כבר מגיל צעיר, הציור היה עבורה הזירה החיה של הגוף והוא קשור לדבריה לאזורי חיים, תשוקה ויופי כמו גם למקומות של אילמות וניתוק. האינטימיות, סערת הנפש, התנועה העוצמתית שבו, הבלתי צפוי האורב בנקודת התצפית בין אם זו הזיה או טראומה, תשוקה או חרדה, הם מסימני ההיכר של יצירתה בה הזוועה והעונג הולכים שלובים יד ביד, הדמויות כמו נאבקות להיחלץ מחלום, מפעילות כוח ובו זמנית חסרות אחיזה. לצד האסתטיקה, האקספרסיבית והפיגורטיבית מתרחשת גם מחיקה, השהיה, הלבן הנקי, ללא הצבע, משטח הבסיס החשוף, אזורים חשופים המאפשרים שתיקה והתבוננות על הבלתי ניתן להכלה או כפי שהררי נבון מעידה בקולה “רק כשהתחילו להופיע החלקים הלבנים, רק בתוך התהליך התחלתי לנשום בתוך הציור, הלבן הוא עוד תנועה בתוך המרקם השלם יותר". הררי נבון עוסקת בפירוק המקום רווי האלימות בו גם מתחולל מעבר למקומות של רקמת חיים, אינטימיות, מערכות עדינות של אנשים ושל טבע.

על ציר הזמן, עוסקת הררי נבון במצבים קשים. אלימות, טראומה, כאב, החלמה, אסונות פרטיים ולאומיים. היא מנסה להתמודד עם מציאות מקומית המכה בנו מכל עבר. דרך עבודותיה היא מנסה לפרק את חוסר היכולת לדבר על הזוועה, לוכדת רגע חי כדי להמשיך ולקיים אותו מול הצופה. רגע ההופך להיות מוגן במסגרת הזו ומאפשר לו לפעול ולייצר דיאלוג באותה הטריטוריה. מעין כתב עדות המאפשר לדבר את הזוועה המתקבלת לבסוף בהכנעה ולמעשה ממשיכה לשתוק. הררי נבון מתאמצת ללכוד רגע חיי ולעשות כל מה שניתן על מנת להמשיך ולקיים אותו אל מול הצופה, לא לתת לו לגווע. רגע הנמצא רק בציור, המקום המוגן ביותר לשיטתה, כזה המאפשר לביטוי לצאת אל המרחב. אותו מקום רגשי ממנו נוצר, שם, הוא אמור להתקיים גם אצל הצופה. מקום עמוק הרבה יותר ממה שניתן לדבר במילים או לחשוב במחשבות. זה המקום אותו מתאמצת האמנית לדלות מתוכה או לדברו באילמות הציור, על פי החוזה אותו כתבה עם צופיה, דברים שבאופן אחר לא יכולים להיאמר. מקום שנעלם והודחק מול מקום הממשיך לשתוק אך כמו הד ממשיך להתקיים, בשתיקה רועמת.

תערוכת היחיד הראשונה שלה, שחרחורת (2000) אותה אצרה ד"ר טל בן צבי עסקה בגלריית התפקידים החברתית בה כינון הזהות נעשה ביחס ישיר לנראותו של הגוף. הדמות מקובעת על ידי מבט דיכוטומי, קטגורי, המובנה בקבעון השפה עצמה, גבר/אשה, שחור/ לבן, ילדה/אשה, בלונדינית /שחורה. התמה של העבודות שהוצגו הייתה נקודת המפגש בין העולם ה"לבן" לבין העולם ה"אחר", המסומן באמצעות מידת כהות העור ובו החלוקה ברורה.

בתערוכת יחיד נוספת, מכשפה שנגמרו לה הסוסים (2012), גלריה עינגע, הררי נבון, נתנה פרשנות לצילומים כפי שהתפרסמו בעיתונות הכתובה והדיגיטלית אשר צולמו בזמן הפינוי האלים של מאחז עמונה בשנת 2006, אירוע בעל השפעה חברתית לאומית אליו התייחסה דרך סיפור חורבן הבית, הפירוק והשבר הלאומי והאישי. סדרת עבודות זו זכתה להכרה בינלאומית ואף לקחה חלק בתערוכה קבוצתית של האמן בנקסי ובסקירה נרחבת בעיתונות ובביקורת האמנות הבינלאומית.

במאמר על יצירתה של הררי נבון משנת 2012, בכתב העת מגדר, כתבה ליאור יניב כי בציורי פינוי עמונה, הררי נבון מטעינה את המהלכים האלימים במשמעויות הפוכות לאלה המקוריות וחושפת בהם נקודות כוח ונקודות עיוורון. מהפינוי הגברי והאלים, מחלצת הררי-נבון, אמירה נשית חתרנית המבקעת את דימויי הבית (המשויך לרוב לנשיות), ומפרקת את דימויי החשיבה והמבנה הפטריארכלי. הררי-נבון בוחרת בדימויי הפינוי האלימים, או בדימויי גוף המרמזים לדימויים פורנוגרפיים ובעצם עסוקה בחשיפת הנרטיב הגברי המושקע כולו בדימויים ותיאורים אלימים שדרכם מתעצבת הסובייקטיביות הנשית. דימויים אלה, חונקים את עולמה, ומנשלים אותה מביתה שלה, זה הפרטי (מהגוף, המין והנפש) וזה הפוליטי (הכללי, ההגמוני, השולט). בהפקעתם של הדימויים הגבריים המקובלים מהקשרם הפוליטי המובהק מציעה הררי-נבון צורת שיח חדשה המערערת את עקרונות החשיבה המקובלים. היא אינה זורקת את משימת פירוק הצופן לפתחו של הצופה אלא לוקחת על עצמה, על גופה שלה, את אלמנט הפירוק. היא מעמידה את עצמה כמכשפה, כחריגה חברתית המעניקה לסדר התרבותי את המבנה שלו משום שהיא זו שמשקפת את המגרעות שבמבנה ואת הסתירות שבו. היא מאיימת על גבולות הסדר הנוכחי אך בו זמנית מבינה שהוא הכרחי לה לצורך הגדרת הגבולות והשמירה עליהם. בפער הכמעט בלתי אפשרי הזה, מתקיימות העבודות של הררי-נבון.

כאמור, בשנת 2015 הייתה הררי נבון בין האמנים הישראלים הבודדים שהשתתפו בתערוכה דיסמלנד ("ארץ מדכאת" כפרפרזה על פארק השעשועים דיסנילנד) שאצר אמן הגרפיטי המחתרתי, בנקסי, בבריסטול, אנגליה. שם יצר "פארק שעשועים מסוייט למשפחות, פארק שכלל אינו מיועד לילדים ובו הציגה הררי נבון שלוש עבודות מתוך גוף העבודות מכשפה שנגמרו לה הסוסים ביניהן Now they're all coal, דוהרת על סוסים בוערים, והייתה בי חיה.

בתערוכת היחיד החמישית שלה, קטסטרופה (2017), באוצרות ד"ר טל בן -צבי בשיתוף סטודנטיות החוג לאוצרות בשנה ד' בגלריה האקדמית במכללת ספיר, נעשה ניסיון נוסף להתמודד עם מציאות. מציאות המאמצת באופן קבוע דימויים אלימים ומעלה את שאלת המחיר הנפשי וחברתי של חיים לצדם. הררי נבון מעידה "התערוכה הזו היא ניסיון לעכל את מראה הגופות שמוטלות לעברינו מכל עבר במסכים ובחצרות, להבין את השתיקה מול מראות הטבח המזעזעים מסוריה, שהציפו אותנו גם במקומות לכאורה אינטימיים ביותר: במסך הטלפון הנייד, בשגרת היומיום ובפיד הפייסבוק, לצד תמונות נופש של חברים. באותה המידה, זה גם ניסיון להפר את השתיקה מול גופתה של בחורה שנאנסה וגופתה נמצאה מוטלת בחצר בדרום תל אביב, להפר את האופן שבו טרגדיה כזו מתקבלת בשקט, בהכנעה". התערוכה הזו היא ניסיון נוסף לפרק את חוסר היכולת לדבר על הזוועה.

המהלך המקשר בין עבודותיה של הררי נבון על ציר הזמן מאפיין דינמיקה של התפתחות פנימית וציורית של האמנית. בעבודות כולן, הרובד הפסיכולוגי, פרטי, של הסיטואציה מקרין על הקשר רחב הרבה יותר, הקשר סביבתי קולקטיבי. תחילת המהלך, בהזדקקות אנושית במובנה הראשוני ביותר, הישרדות ועד לסדרה המאוחרת בה מהדהדת ומשתקפת התמודדות אישית וקולקטיבית, תפנית הפותחת פתח להתבונן במערכת הכוחות בעולם ובמערכות יחסים. ברובד הציורי ישנה התרחקות מריאליזם "הדוק" ומפרטים אל עבר ג'סטות ציוריות גדולות ואקספרסיביות.

הררי נבון נשואה לשחקן דב נבון ואם לשתי בנות. מתגוררת בתל אביב.

• 1984-1988 - תיכון לאמנויות, תלמה-ילין
• 1991-1992 - מחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ירושלים
• 1992-1995 - B.A בתיאטרון, התמחות בעיצוב תפאורות, אוניברסיטת תל אביב
• 1996-1998 - לימודי אמנות, המדרשה לאמנות, בית ברל
• 2014-2017 - M.A פסיכותרפיה באמנות, המכללה האקדמית דוד ילין, ירושלים.

• 2000 - שחרחורת, קרן היינריך בל, תל אביב
• 2002 - שושלת, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2008 - פניםרחוק, גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2012 - מכשפה שנגמרו לה הסוסים, גלריה עינגע, תל אביב
• 2017 - קטסטרופה, הגלריה האקדמית ספיר, שדרות.
• 2022 - יום דין. תערוכה במוזיאון ישראל המוקדשת ליצירה בודדת של האומנית.

• 2000 - אסון אהבה, המשכן לאמנות, עין חרוד אוצרת: גליה יהב
• 2002 - שפת אם, המשכן לאמנות עין-חרוד וגלריית הגר יפו, אוצרת: טל בן צבי
• 2003 - דיוקן ראשון, מוזיאון ת"א לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות אוצרת: ורדה שטיינלאוף
• 2006 - הווה עכשיו, אמנות הארץ 5, אוצרת: טל בן-צבי
• 2008 - שנות ה-90, מוזיאון הרצליה, אוצר: דורון רבינא
• 2009 - 5 אמניות, עולמות מופלאים. מוזיאון ת"א לאמנות. אוצרת: ורדה שטינלהוף
• 2010 - מבוגרים קטנים, גלריה שי אריה, אוצר: שגיא רפאל
• Plural - 2013אמנות ישראלית עכשווית, Villa Emerige Museum, פריז
• DISMALAND - 2015 פארק השעשועים המסויט של האמן הבריטי ,BANKSY, אנגליה
• 2017 - מאבק, מחאה- אביר, מסכה, מוזיאון חיפה לאמנות. אוצרת :רויטל סילברמן גרין.

• 2002 - פרס "דיוקן ראשון" לאמן צעיר, מטעם מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.
• 2010 - פרס "אמן בקהילה" מטעם משרד התרבות להפעלת גלריה לאמנות ברמלה.
• 2011 - פרס "אמן מורה", מטעם משרד התרבות. בבית הספר ברנקו וייס רמלה.
• 2012 - פרס "אמן מורה", מטעם משרד התרבות. בית הספר ברנקו וייס רמלה.

• 2007 - איור ספר ילדים, אז איפה הייתי אני?, דורית רבניאן
• 2013 - עבודת רישום משותפת עם הכוריאוגרף רועי אסף במסגרת 'הרמת מסך', סוזן דלל
• 2015 - פרויקט ועידת האקלים של פריז.

קטלוגים

• 2000 - שחרחורת, אוצרת: ד"ר טל בן צבי, קרן היינריך בל, תל אביב
• 2003 - דיוקן ראשון, אוצרת: ורדה שטיינלאוף, מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות
• 2008 - פנים רחוק, נמרוד נתן, גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2008 - שנות ה-90, אוצר:דורון רבינא, מוזיאון הרצליה
• 2008 - סוף הנפילה, פגישה עם חמש אמניות, מיכל בן-נפתלי. קטלוג תערוכה, מוזיאון תל אביב
• 2009 - 5 אמניות, עולמות מופלאים, אוצרת: ורדה שטינלהוף, מוזיאון תל אביב לאמנות.
• Plural - 2013 אמנות ישראלית עכשווית, Villa Emerige Museum, פריז
• DISMALAND - 2015 פארק השעשועים המסויט של האמן הבריטי ,BANKSY, אנגליה.

ספרים

• בן צבי, טל, חזות מזרחית/שפת אם: הווה הנע בסבך עברו הערבי, תל אביב: הוצאת בבל 2004
• דקל, טל, (מ)מוגדרות: אמנות והגות פמיניסטי, בני ברק: הקיבוץ המאוחד 2011
• אלון, קציעה, שוברות קירות: אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל, תל אביב: הוצאת אחותי, 2013.

עיתונות

• סיני, אוריאל ואלרוד יעל, "נטע הררי נבון, ציירת" http://www.edutmekomit.co.il עדות מקומית (אוגוסט 2017)
• גורמזאנו גורן, יצחק, "ערסים ופריחות" הכיוון מזרח: כתב-עת לספרות, לתרבות ולאמנות, גיליון 16 (2008)
• יניב, ליאור, " על המוקד: מחשבות בעקבות התבוננות בציוריה של נטע הררי נבון" מגדר: כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם, גיליון 2 (2013)

• 2010-2015 - עבודה בבית הספר לנוער בסיכון, ברנקו וייס, רמלה
• 2011-2015 - מרצה לרישום וציור בחוג לאמנות ובחוג לתיאטרון, סמינר הקיבוצים תל אביב
• 2015-2017 - התמחות במרפאה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר ביה״ח שיבא תה״ש
• 2015-2017 - מרצה לרישום במחלקה לאמנויות המסך, האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל".

מדיה וקבצים בנושא נטע הררי נבון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נטע הררי נבון

• נטע הררי נבון, ברשת החברתית פייסבוק
• נטע הררי נבון, ברשת החברתית LinkedIn
• נעמה ריבה, נטע הררי־נבון: את מי מעניינת אמנות? את אף אחד, באתר הארץ, 18 באפריל 2022