Menachem Amir

מנחם אמיר (20 ביולי 1930 – מאי 2015) היה פרופסור לקרימינולוגיה, ממייסדי התחום בישראל ותחום הוויקטימולוגיה בעולם.

מנחם אמיר נולד ב-1930 בתל אביב כמנחם מנדלבוים, בנם של אסתר (לבית פייקש) וזאב, פקיד. יחד עם שתי אחיות נולד כאחד משלישייה, שהייתה השלישייה הראשונה ביישוב. למד בגימנסיה הרצליה. בגיל 16 נעצר לאחר שבעת חלוקת כרוזים מטעם "ההגנה" נקלע לעימות עם ערבי.

במלחמת העצמאות לחם כחבלן בחטיבת יפתח של הפלמ"ח ונפצע קשה. ב-1950 החל בלימודים גבוהים. סיים לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך (1953) ולימודי תואר שני בסוציולוגיה ופסיכולוגיה (1958) באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו עבד כמדריך חבורות נוער וכמדריך במוסד לאבחון עבריינים. עבודת הגמר שלו עסקה בנושא "נוער עולה ועבריינות". בשנה שבה סיים את לימודי התואר השני הוחלט באוניברסיטה על הקמת מחלקה לקרימינולוגיה, ואמיר נשלח להשתלם בתחום באוניברסיטת פנסילבניה, בה עבד כמרצה וכפרופסור זוטר (1959–1965). בשנת 1965 סיים לימודי דוקטורט, במהלכם עבד גם כמרצה וגם במסגרת משטרת פילדלפיה ובתי סוהר באזור. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "דפוסי אונס: העבירה והמעורבים בה כתופעה חברתית-תרבותית ולא רק פתולוגית-אישית", והייתה למחקר הסוציולוגי הראשון בעולם בנושא אונס.

בין השנים 1966–1999 היה חבר סגל במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תקופה קצרה הרצה בתחום גם באוניברסיטת תל אביב (1971–1972). בשנת 1989 הוענקה לו דרגת פרופסור מן המניין. שלוש פעמים כיהן כראש המכון לקרימינולוגיה (1977–1982, 1983–1984, 1989–1991). כפרופסור אורח הרצה וחקר בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה. עבודתו הקיפה מגוון נושאים בתחומי עבירות אונס, פשע מאורגן וטרור. עבודת הדוקטורט שכתב היוותה בסיס לחקר תופעת האונס בנסיבות שונות ולפיתוח תחום הוויקטימולוגיה ("תורת הקורבן").

חקר תופעות העבריינות והגורמים להן הביא את אמיר לשמש יועץ ומומחה למניעת עבריינות ולתוכניות שיקום טיפול בעבריינים. בין היתר היה מעורב בהקמת מרכזי טיפול לקורבנות באונס, ניהל תוכניות טיפול באסירים משוחררים, והורה בנושאי שיטור ואתיקה במשטרה. עבודתו עם אנשים בעלי התמכרות לסמים הניעה אותו להיות ממקימי האגודה לזכויות האזרח, הרשות למלחמה בסמים ואגודת "אל סם". כן עמד אמיר בראש ועדת מחקר במינהלת הרשות לשיקום האסיר והיה חבר בוועדות ציבוריות וממלכתיות לנושאי זנות, פשע מאורגן ומלחמה בסמים. בתחום הפשע המאורגן הועסק כיועץ לממשלת הולנד וערך מחקרים עבור האו"ם.

לאחר פרישתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס המשיך להרצות ולהנחות תלמידי מחקר ושימש ראש התוכנית ללימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ואכיפת החוק בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למינהל.

בשנת ה'תשס"ג 2003 זכה בפרס ישראל לחקר הקרימינולוגיה.

מנחם אמיר נפטר במאי 2015, בגיל 84 ותרם את גופתו למדע. משנת 1954 היה נשוי לד"ר דלילה אמיר ואב לשתי בנות.

• מנחם אמיר באתר המכללה למנהל
• מנחם אמיר באתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
• מנחם אמיר, קורות חיים באתר פרס ישראל
  • נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל למנחם אמיר, באתר פרס ישראל
• מנחם אמיר באתר פרסי ישראל
• גלעד מורג, "תן לנו להגן עליך", 19 בנובמבר 2010
• מנחם אמיר בראיון למודי שניר, בערוץ YouTube של עמותת "תולדות ישראל", חלק א, חלק ב
• עופר אדרת, 2015-1930 | הנער הפרחח שקיבל פרס ישראל בקרימינולוגיה, באתר הארץ, 28 במאי 2015