Quick Facts
Biography
מאירה אשר (נולדה ב-1965) היא רקדנית, מוזיקאית וזמרת רוק ישראלית אשר התפרסמה בזכות עבודותיה ובזכות תדמיתה הפרובוקטיבית והתכנים הקשים בשיריה.
תחילת דרכה
מאירה אשר הקדישה את רוב חייה הבוגרים ללימוד והתפתחות מוזיקה. ב-1980, כאשר הייתה בת 15, עזבה את תחום המוזיקה הקלאסית, נסעה להודו ולמדה תיפוף על טבלות ומוזיקה הודית קלאסית. ב-1982 חזרה לארץ ולמדה טיפול במוזיקה ונגינה על כלי הקשה באקדמיה למוזיקה בירושלים. ב-1988 עברה אשר לארצות הברית והרחיבה את תחומי המוזיקה שלה: למדה מוזיקה אפריקאית, מוזיקה אפרו-קובנית, ומוזיקה צפון-הודית. ב-1990 חזרה ארצה ולמדה תרפיה במוזיקה, העבירה סדנאות למחול ותיפוף, עסקה בתרפיה במוזיקה עם ילדים הלוקים באוטיזם, ולימדה תנועה ומוזיקה לגיל הרך.
הפרסום
ב-1991 השתתפה אשר בפסטיבל המחול "גוונים במחול" וזכתה במקום הראשון על יצירתה "חדיר 2". ב-1993 הקימה את "אנסמבל קלבש" עם ארבעה מוזיקאים ורקדנית במוזיקה אפריקאית מקורית, שזכה לחשיפה במסגרת בית הקונפדרציה בירושלים.
בשנת 1995 הוציאה את אלבום הבכורה שלה "Dissected" ("מבותרת"), בו כתבה, הלחינה והפיקה מוזיקלית את כל השירים. השירים באלבום עסקו בנושאים חברתיים-פוליטיים, חלקם קשים כגילוי עריות, אלוהים, אונס, התעללות בילדים, אינתיפאדה, ומחלות. רוב שירי האלבום היו בעברית, אך במבטא והגייה "מיוחדים", שפירקו את ההברות לשפה חדשה. מהאלבום הצליחו השירים "תן סלאם", "צח ואדום", "דיסקציה" בעל המילים הבוטות מאוד (העוסק באלימות פיזית קטלנית וחמורה ביותר), "Sida (איידס)" ו"אבא בא", העוסק בגילוי עריות. השמעתו של השיר הוגבלה, והוא הושמע רק בתוכניות בהקשר זה ולא כשיר סתמי. השיר דיבר על אב שאונס את בתו הקטנה, הרתיע רבים והוגדר כ"אחד השירים המזעזעים ביותר שאפשר לשמוע" ("אם אבא אומר אמא לא מסתכלת, אמא לא רואה, הפצע בבטן הקטנה ניתז על המיטה. בובה לא בובה מזוינת אבא קיבל במתנה", מתוך מילות השיר). עם זאת, השיר זכה להצלחה והיה למעשה השיר הבולט ביותר באלבום, בעיקר בגלל שעורר ועודד נשים שעברו גילוי עריות להתמודד וליצור. בספטמבר 2012 אמרה הזמרת ריף כהן בראיון ל"קפה גיברלטר": "אני חושבת שהיחידה שעשתה בארץ תרבות ישראלית אמיתית זו מאירה אשר בדיסק הראשון שלה."
הוצאת האלבום לוותה במספר הופעות בישראל. את אלבומה הבא הקליטה אשר בסלובניה, מדינה שלא ממש הייתה מקובלת למוזיקאים ישראלים, בתוספת לבישולים וכלים בברלין שבגרמניה, בבריסל שבבלגיה ולונדון שבבריטניה. אחרי הופעות אלה עברה אשר לאירופה, הפעם התגוררה בברלין ואחר כך בהאג. אחיה, אמיתי, החל באותה תקופה בקריירה מוזיקלית משלו בלהקת אמיתי והנוגעים בדבר. שלא כמו אחותו, הוא שר שירים בעלי תכנים ואוירה רכים יותר מאלה של מאירה.
ב-1999 הקליט ארקדי דוכין פרסומת לרשת ג' בטלוויזיה, שבה הוא ממליץ על מוזיקאית שהוא אוהב ומציין במיוחד את אומץ לבה האמנותי לשיר על נושאים קשים וחריפים. הזמרת שהוא המליץ עליה הייתה מאירה אשר, והתגובות היו חיוביות. באותה שנה יצא אלבומה השני "Spears Into Hooks" (בעברית: "מחניתות למזמרות"), שעסק בנושאים חברתיים, בעיקר הכיבוש (בהם השירים "שאהיד" ו"המבול"). המוזיקה ההודית והאפריקאית נטמעו במוזיקה אלקטרונית "אלימה" ופראית, ואשר נעזרה רק בקצת נגנים וניגנה על כלי הקשה וסינטיסייזרים. רוב השירים היו באנגלית בשילוב משפטים בערבית ועברית. באלבום נכללה גרסה חדשה לשיר "דיסקציה", שנקראה "Dissect Me Again" והייתה בעל אווירה קשה, חריפה ואלימה יותר. גם אלבום זה זכה להצלחה של ממש אחר-כך, ומכירותיו היו בהתאם.
בשנת 2002 הוציאה אשר את האלבום "Infantry" ("חיל הרגלים") עם המלחין-מוזיקאי גיא האריס, והם כללו בו טקסטים על קורבנות מלחמה בבורמה, אוגנדה, הפיליפינים, לבנון, ליבריה וישראל. האלבום לווה במופעים רבים ברחבי אירופה וזכה להצלחה יחסית.
דיסקוגרפיה
- "Dissected" ("מבותרת") (1995)
- "Spears Into Hooks" ("מחניתות למזמרות") (1999)
- "Infantry" ("חיל הרגלים") (2002)
- "Face_WSLOT Woman see lot of things" ("אישה רואה הרבה דברים") (2004)
- "One blanket lost" ("שמיכה אחת פחות") (2011)
