Josef Even

יוסף אבן (בלומנשטיין; 1922–1981) היה חוקר ספרות, סופר ועורך ישראלי. שימש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית.

יוסף אבן נולד במינכן בגרמניה ועלה בעליית הנוער לארץ ישראל ב-1939. עד אמצע שנות ה-50 היה חבר קיבוץ חולתה. בהמשך, עבר להתגורר בירושלים, למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה השלים את תאריו. את עבודת המ.א. "יסודות אוטוביוגרפיים ועיצובם ביצירתו של י.ח. ברנר", סיים ב-1966, בהנחייתו של שמעון הלקין. את עבודת הדוקטור "אמנות הסיפור של י.ח. ברנר", סיים בשנת 1969, בהנחייתם של שמעון הלקין ושמואל ורסס. לאחר מכן, התמנה כמרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ועלה בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגת פרופסור מן המניין. את דרכו בעולם הספרות החל ככותב רשימות בכתבי-עת ומאספים שונים. בשנים 1943–1953 פרסם מיצירותיו בבמות השונות, כגון 'עלון קיבוץ חולתה', 'מבפנים', 'במעלה' ו'דבר'. רשימתו "עם הגורפים" (22.10.1945) זכתה בפרס לרפורטז'ה כפרית על-שם קלמן ברלב מטעם עיתון 'דבר'.

בשנת 1977 הוציא את ספרו הראשון: "אמנות הסיפור של י.ח. ברנר", המבוסס על עבודת הדוקטור שלו, שבו הוא מפענח את ייחודו התמטי והאומנותי של ברנר ודרכי יצירתו. הוא עולה על הסדר המאורגן בכתביו של ברנר, וחושף את האמצעים האומנותיים שמונחים בבסיס יצירתו, על אף הרושם של חוסר ארגון וכאוס שהם משדרים כלפי חוץ.

התמחותו של אבן הייתה בתחום ספרות התחייה, והוא הוציא וערך מספר אנתולוגיות בנושא: "ניצני הריאליזם בסיפורת העברית" (1972); ילקוטי סיפורים של סופרים כמו אשר ברש, עזרא גולדין ואחרים. נוסף לכך הוא הרבה לעסוק בתאוריה של הספרות, ותרם תרומה משמעותית להבנה של מושגים כמו: הדמות הספרותית ודרכי אפיונה; ההבדלים והקשרים שבין סופר, מספר ומחבר והסצנה הספרותית. בשנת 1978 הוציא ספר מסכם של הנושאים התאורטיים: "מילון מונחי הסיפורת".

בספרו "הדמות בסיפורת" שהוציא בשנת 1980, מדבר אבן על שלושה תחומים שבהם מתגלה דמות של גיבור ביצירה: תחום הפעולה, תחום חיי הנפש הרגש והמחשבה והתחום שבו מתגלים אופייה ותכונותיה האישיות של הדמות. לדעתו, ניתן לבחון דמות על פי שלוש קטגוריות. האחת בוחנת את מידת התפתחותה של הדמות; השנייה בוחנת את מידת מורכבותה של הדמות; והשלישית היא זו הבוחנת את הדמות מן הבחינה המימטית והסמלית.

במאמר שהוציא בשנת 1974, "סופר, מספר ומחבר - ניסיון לסינתזה מחקרית של תחום מרכזי בסיפורת", הוא נותן סימנים להבחנה בין שלושת המונחים האלו.

היה נשוי לחנה, מורה לפילוסופיה בבתי-ספר תיכוניים בירושלים.

בני הזוג הולידו שתי בנות: מרוה בלוקה (ארכאולוגית, מומחית ללימודי ארץ ישראל, מדריכת סיורים ביד יצחק בן צבי ועורכת כתב-העת "עת-מול") ותרצה אבן (במאית קולנוע ומרצה לקולנוע).

• מבחר מסות: על הפרוזה העברית בדור ביאליק, ברדיצ'בסקי, שופמן, ראובני, ברש, הקיבוץ המאוחד, 1983
• אמנות הסיפור של י. ח. ברנר, מוסד ביאליק, תשל"ז
• מילון מונחי הסיפורת, אקדמון, תשל"ח
• הדמות בסיפורת, ספריית פועלים, 1980
• מבחר מאמרים על הספרות / ערוך על ידי יוסף אבן, האוניברסיטה העברית, 1963
• ניצני הריאליזם בסיפורת העברית: (קובץ סיפורים) / ההדיר והוסיף מבוא והערות יוסף אבן, 2 כר', מוסד ביאליק, 1972 - 1993
• הנובילה העברית במאה העשרים / ליקט וערך יוסף אבן, תשכ"ח

• יצחק בן מרדכי, "ביבליוגרפיה של כתבי יוסף אבן ז"ל", בתוך מחקרי ירושלים בספרות עברית, כר' ה', 1984, עמ' 41–84
• שלומית רמון-קינן, "האם הסיפורת מייצגת מציאות?", בתוך: מחקרי ירושלים בספרות עברית, כר' ה', עמ' 49–62
• גרשון שקד, "מחקר מתוך ענווה", בתוך: ידיעות אחרונות, ספרות, 1 בינואר 1982

• פרסומיו של יוסף אבן בספרייה הלאומית
• יוסף אבן, לקסיקון הספרות העברית החדשה
• דוד פישלוב, "נפשות פועלות ונפשות מתות", דבר, 1 באוגוסט 1980
• יוסף אבן (1922-1981), דף שער בספרייה הלאומית
• יוסף אבן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה