Helene Roth

הלנה רוט (1904–1995) הייתה אדריכלית ומעצבת פנים ישראלית. רוט הייתה אדריכלית הפנים הראשונה שפעלה בארץ ישראל, וכן האישה הראשונה והצעירה ביותר שקיבלה תואר מהנדס מאוניברסיטה אוסטרית. לאחר עלייתה בשנת 1933 שימשה במשך יותר מ-20 שנה כשותפה במשרדו של האדריכל אלפרד אברהם, ולאחר מכן כאדריכלית בעלת משרד עצמאי. בין לקוחותיה נמנו רבים מעשירי ישראל.

הלנה רוט נולדה בשנת 1904 בהודוניןשבמרואביה, צ'כוסלובקיה, כבת אמצעית בין שלוש בנות. אביה, פרדיננד רוט, ניהל מפעל לבנים ורעפים. בנעוריה, למדה רוט בתיכון ריאלי בעיר ברנו. בגיל 17, לאחר סיום חוק לימודיה, התקבלה רוט לאוניברסיטה הטכנית בווינה, שם למדה בתואר אדריכלית־מהנדסת. רוט הייתה מראשונות הנשים האוסטריות שלמדו את הנושא, ובדצמבר 1926, בגיל 22, סיימה את הבחינה הממשלתית שהקנתה לה תואר מהנדס כשהיא האישה הראשונה באוסטריה לקבל תואר בתחום זה.

לאחר סיום הבחינות עבדה רוט כשכירה בחברת רייזר ובמשרד האדריכלים סובודקה, ולאחר מכן באופן עצמאי. באותה תקופה שיתפה רות פעולה עם המעצבת מריה ליקארז(Maria Likarz). עבודותיה פורסמו במגזינים המקצועיים H.A.V, Die Österreicheherin ו-Innen-Dekoration. בשנת 1930 הוצגו דירות שתכננה רוט יחד עם האדריכל אלברט גרסטנר בקונגרס בין־לאומי לנשים בווינה. עבודה זו פורסמה בשנת 1933 במגזין Profil, תחת הכותרת "חיים מודרניים". שמה של רוט, ופעילותה בתכנון בתי מלון ומבני מגורים, הוזכרו באותה שנה בכתבה בנושא אדריכליות בעיתון נויה פרייה פרסה, וסגנונה תואר כ"סגנון מודרני שמותאם לצרכים של הדיירים".

בשנת 1933 עלתה רוט לישראל ממניעים ציוניים. בשנת 1936 החלה רוט לעבוד במשרדו של אלפרד אברהם כשכירה, ובהמשך הפכה לשותפתו המקצועית. במשרדו של אברהם, עסקה רות בעיצוב פנים עבור עשירי הארץ, רבים מהם תעשיינים יוצאי גרמניה. בין היתר הייתה רוט שותפה בתכנון מלון רמת אביב, משרדי אל על, בית נחמן חבס, ובית עובד בן עמי. כתבה בדבר הפועלת משנת 1948 ציינה את רוט כאדריכלית פנים מהשורה הראשונה בארץ ישראל.

בשנת 1954 עזבה רוט את משרדו של אברהם והקימה משרד עצמאי בתל אביב. אל המשרד עברו רבים מהקליינטים של אברהם, ביניהם בית החרושת למנורות "גולדשמיט את שוובה" שייצר את גופי התאורה שרוט עיצבה, רות פרומצ'נקו, ממשפחת מייסדי מפעל עלית, ויולה תבורי, ממייסדי מפעל תבורי ורות חשין, מנהלת הקרן לירושלים. המעצב משה קסטיאל עבד בנעוריו כשוליה במשרדה של רוט. עבודותיה של רוט כללו עיצוב כולל של כלל מרכיבי התכנון, כאשר היא התמתחתה בעיצוב רהיטים ובחרה עם לקוחותיה את כלל חומרי הגלם. רוט קראה לעיצוב של רהיטים יעילים, קלים ונוחים, ללא קישוטים מיותרים. לקוחותיה ציינו את הפונקציונליות והנוחות הרבה של הרהיטים שרוט עיצבה, וכן את השאפתנות והפרפקציוניזם של רוט.

רוט נפטרה ב-1995, כאשר בערוב ימיה היא התגוררה בבית הורים של ויצו בתל אביב. לאורך חייה רוט לא נישאה ולא היו לה ילדים.

• סיגל דוידי, בונות ארץ חדשה: אדריכליות וארגוני נשים בתקופת המנדט, רעננה: למדא עיון, 2020

• מידע על הלנה רוט בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• ארכיון אלפרד אברהם, בספרייה הלאומית
• ממעבדת המחקר: אדריכלות פורצת דרך. התקיים ב: 8.3.2021, סרטון בערוץ "Liebling Haus – The White City Center", באתר יוטיוב, 11 ביולי 2021
• נועם דביר, אביר הקישוט הפנימי, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011