Gabriel Moked

גבריאל מוקד (מוּנְבֶז) (נולד ב-1933) הוא מבקר, סופר, עורך כתב העת "עכשיו" משנת 1957, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל. את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד, ובעקבותיה אף פרסם בהוצאת אוקספורד את ספרו Particles and Ideas, העוסק במשנתו של הפילוסוף האירי ג'ורג' ברקלי. במהלך השנים פרסם מוקד מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם העוסקים במגוון תחומים פילוסופיים.

נולד בפולין בשם גבריאל מוּנְבֶז וגדל בוורשה. הוא ואימו, מגדלנה, נמלטו מגטו ורשה ואביו, רופא שנשאר שם לעזור ליושבי הגטו, נרצח על ידי הנאצים. תחת זהות נוצרית הסתתרו בעיר זקופנה עד לסיום המלחמה. בשנת 1946 עלו לארץ ישראל. את שם משפחתו העברי החדש, מוקד, הציע לו ידידו, המשורר דוד אבידן.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש כסגנו של אלכסנדר פן, שערך את המוסף הספרותי של העיתון "קול העם". בסוף שנות ה-50 ייסד את כתב העת עכשיו יחד עם ברוך חפץ, נתן זך ועוד.

מוקד הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כעורך כתב העת "עכשיו" היה אחראי לגילוים של חלק ניכר ממשוררי דור המדינה. כיוצר, הוא פועל במסגרת סגנון הווריאציות והמטא-וריאציות.

שימש כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים בשנים 2004-2001.

בדצמבר 2006 הוגש נגדו כתב אישום בחשד שמעל בכספי אגודת הסופרים בעת היותו יושב הראש שלה. ב-24 בספטמבר 2008, אחרי הסדר טיעון, תוקן כתב האישום להפרת אמונים בתאגיד. הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספי החזר הוצאות שקיבל בניגוד לנהלים.

במהלך השנים החל להוציא, יחד עם פרופ' חיים מרנץ ופרופ' קרן אלקלעי-גוט, כתב עת של משוררים וסופרים ישראלים שתורגמו לאנגלית ושל סופרים יהודים ברחבי העולם, כתב העת נקרא "תל אביב ריוויו" ואחרי זה שונה ל"ג'רוזלם ריוויו" עד היום יצאו לג'רוזלם ריוויו כ-12 גיליונות.

מוקד היה אחראי לגילוי משוררים מרכזיים בסצנת השירה העברית. בין היתר, יונה וולך, דפנה שחורי ומאיה בז'רנו.

בשנות ה-60 היה נשוי לעפרה שונית (סמוליאנוב), משוררת שפרסמה את "הקומקום הסגול" ולימים אמה של ענבל פרלמוטר. אחר כך נישא לדניאלה שמי. בשנות ה-70 נישא לטובה רוזן, ונולדו לו שני בנים. כיום הוא גרוש ומתגורר בתל אביב.ב-1984 נרצחה אמו, מגדלנה טייכנר, בדירתה בתל אביב, במהלך שוד.

בשנת 2019 יצא סרט דוקומנטרי על גבריאל מוקד בשם "איש החרב" שיצרה שלומית כרמלי.

עבודתו הספרותית פילוסופית של גבריאל מוקד החלה בגילויו כתבים של הפילוסוף ג׳ורג׳ ברקלי שלא נודעו טרם גילויו אותם. הכתבים עוסקים במבנה החומר והאטומים. עמדותיו האסתטיות נסובות סביב עמדות פילוסופיות אותן הציג בספרו השיפוט האמנותי בו טען לשיפוט ביקורתי אובייקטיבי מתון. שיפוט כזה כך כתב נסוב סביב התייחסות למאפייניה האובייקטיביים של יצירת אמנות שתלויים במדיום בו היא נוצרה. לכל מדיום אמנותי כעשרה מאפיינים בולטים שעשויים להוות מוקד לשיפוט אמנותי של מאפייניה הנתפסים בחושים. עורך כתב עת או מבקר אמנות הם למעשה שופטיה האובייקטיביים של יצירה ובנוסף להם ישנו אוצר אמנות, מאזין וצופה אובייקטיבי מה שעשוי להיות כל מבקר. בנוסף לעמדות אותן הציג בעבודתו זו פרסם במשך השנים וואריאציות מה שנכתב כטקסטים באורך עמוד או יותר ובהם התרשמויות פילוסופיות וחווייתיות של המציאות. את עבודתו הפילוסופית אסתטית המחיש בכרכי כתב העת 'עכשיו' שהוציא במשך השנים ובהם דוגמאות אינספור ליצירות שנשפטו באופן אובייקטיבי, כך למעשה הפילוסופיה אותה פיתח היא פילוסופיית עריכה ביקורתית.

במאמריו הפוליטיים בכתב העת עכשיו ובעיתון הארץ הוא יצא הן נגד הימין והן נגד השמאל הרדיקלי.

• 5 ואריאציות, תל אביב, 1971.
• דברים בוטים, תל אביב, 1953.
• עיונים ב"מטאמורפוזיס" לפרנץ קפקא, פרקים בתולדותיה של חוויה אקזיסטנציאלית אחת, תל אביב, 1956.
• שבחי עדיאל עמזה, עד עולם ועידו ועינם מאת ש"י עגנון, הוצאת שוקן, 1989.
• ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 2006.
• 8 מטאווריאציות. הוצאת המהדיר, תל אביב 2009.
• בזמן אמיתי, הוצאת כתב, 2011.
• תפישות היהדות של חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג, עמדה חדשה, 2014

• בגנה הצבורית, יהודה עמיחי, 1959.
• שירים ללואיס, יאיר הורוביץ, 2018.
• דברים, יונה וולך, 1966.
• סלויון, יאיר הורוביץ, 1966.
• הסולנית, ללי ציפי מיכאלי, 2013.
• הארת שוליים, אמיר סומר, 2017.
• פרולוג, יואב גלבוע, 2018.

• אמנון נבות, תבניות פרצפטואליות כספרות, (הערות להקשר הז’אנרי של ה"וואריאציות" לגבריאל מוקד, מאזנים נ"ז 9, 1984. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עזריאל קאופמן, ממדי קיום עקרוניים, עיון בוואריאציות של גבריאל מוקד, עכשיו 49, 1984.
• רות נצר, גבריאל מוקד - סמלים אלכימיים והאל מרקורי או פוסטמודרניזם. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 338-345.

• ראיון וידאו עם גבריאל מוקד על יונה וולך במסגרת פרויקט "העברים". חלק א וחלק ב.
• אלי אשד, איש החרב: על גבריאל מוקד
• אלי אשד, ראיון עם מוקד בעקבות ההאשמות על מעילה בכספים
• גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• חיים נגיד, גבריאל במוקד, מעריב, 3 בינואר 1986
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, גבריאל מוקד: עורך ספרותי מוכרח להסתכסך, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
• עמיחי שלו, אני אקדוחן זקן שחייב לירות. ראיון מצולם עם גבריאל מוקד לכבוד צאת הגיליון ה-71 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2010
• אלי אשד, היוצר כגיבור קוסמי - על הואריאציות של גבריאל מוקד, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
• רן יגיל, מחוז ש"י: 40 שנה למותו של ש"י עגנון, באתר nrg‏, 15 במאי 2010
• בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
• אלי הירש, על "בזמן אמיתי", ידיעות אחרונות 9 בדצמבר 2011
• חגית בת-אליעזר על חגיגת יום הולדת 85 לגבריאל מוקד, בפורטל "בכיוון הרוח", 2 בספטמבר 2018
• יריב פלג, ‏מבצע מוקד, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2019

מכּתביו:

• מאמרים של גבריאל מוקד ב-nrg
• המחווה של עגנון, באתר בית אבי חי
• גם השמאלנים עיוורים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
• חולשת האידיאולוגיה הימנית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
• הרהורים לא־פופולריים ליום השואה, באתר הארץ, 3 במאי 2016
• האם נותר עוד משהו מהילת מאורעות שהתרחשו כאן פעם?, באתר הארץ, 11 באפריל 2017