Boaz Neumann

בעז נוימן (7 ביולי 1971 – 16 במאי 2015) היה מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום מחקרו העיקרי הוא ההיסטוריה של גרמניה המודרנית, במיוחד המחצית הראשונה של המאה העשרים: מלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. התעניין גם בהיסטוריה של ראשית הציונות, במיוחד בתקופה החלוצית של העלייה השנייה והעלייה השלישית.

בעז נוימן נולד בראשון לציון. שירת בצה"ל בשנים 1989–1992 כמפקד טנק בחטיבה 188 ברמת הגולן.

הוא הגיש את עבודת הגמר שלו לתואר שני באוניברסיטת תל אביב בשנת 1997. נושא המחקר, שנכתב בהנחיית פרופ' דן דינר, היה: "כיצד מתו באושוויץ? המוות באושוויץ כמוות מכוער". סיים את לימודיו לתואר שלישי בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלו נכתבה בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב והוגשה בשנת 1999. נושא המחקר היה "ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה". בשנת 2000 הצטרף לחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב כמרצה. בשנת 2006 קודם לדרגת מרצה בכיר.

היה נשוי לזהר, אחות במיון ילדים, ואב לשלושה ילדים. התגורר בקיבוץ שפיים. ב-16 במאי 2015 נפטר ממחלת הסרטן.

להיות-בעולם: עולמות גרמניים במפנה המאה העשרים

בספרו להיות-בעולם: עולמות גרמניים במפנה המאה העשרים טוען נוימן כי היסטוריונים רבים התעלמו מהתופעה המכוננת של ההיסטוריה – הזמן. תולדות האנושות הן סיפור דרמטי שבו בני אדם נולדים ומתים, נוטעים ועוקרים, הורגים ומרפאים, פורצים ובונים... אולם הזמן עצמו נותר לעיתים קרובות מחוץ להיסטוריה. בעוד ההיסטוריה האנושית מתוארת כמשתנה, כתוססת ולא אחת כבלתי צפויה, הרי שהזמן שלה נותר ליניארי, מונוטוני, אדיש וריק כמו הזמן שמורה שעון מתקתק. הזמן המונוטוני והאדיש אינו "יודע" שהוא מתייחס להיסטוריה של בני אדם. באותה מידה הוא היה יכול להיות זמנם של אבנים, חיות או מלאכים. בהשראת יצירותיהם של הפילוסופים הגרמניים הגדולים מרטין היידגר וולטר בנימין מבקש נוימן להשיב את הזמן אל ההיסטוריה ולהראות שגם לזמן יש זמן משלו – שהזמן משתנה, תוסס ובעיקר בלתי צפוי.

להיות-בעולם מתמקד בהיסטוריה של היומיום בגרמניה במפנה המאה העשרים – שיאו של הרייך השני וקריסתו, מלחמת העולם, רפובליקת ויימאר. נוימן עוקב אחר בני התקופה שישנים ומקיימים יחסי מין, שמשתעממים ומשחקים, שמתעצלים ועובדים, שמתבדרים ומתאהבים, ששולחים מברקים, נוסעים במכוניות והולכים לקולנוע. במטרה להשיב להיסטוריה את הזמן כאירוע משתנה הוא נוטש את הכתיבה הנרטיבית שמתחילה בעבר, ממשיכה בהווה ומסתיימת בעתיד. כתיבה שלמעשה כולאת את האדם בכרוניקת עבר-הווה-עתיד ידועה מראש. במקום זאת מבקש נוימן להשתהות עם בני התקופה בחוויות העולם והזמן שלהם ובכך להותיר את עתידם עוד לפניהם.

תשוקת החלוצים

נוימן הציע בספר חשיבה חלופית בהקשר האקדמי, לכתיבה הביקורתית אודות הציונות אשר שלטה בכיפה ברבע המאה האחרון.התקופה החלוצית של העליות השנייה והשלישית נבחנות, ומוצגות כמהפכה אקזיסטנציאלית, קיומית, אשר הגדירה את הקיום הארץ-ישראלי. נוימן בוחן היבטים שונים בתפיסה החלוצית-הציונית: היחס אל החומר, אל היקום, אל משאבי הטבע, ואל הגוף: תכולתו והפרשותיו, בהקשר של המרחב הארצישראלי. הוא בודק את תפקידם של כלי העבודה, כמו המעדר והמחרשה, בבריאת הגוף העברי החדש; את השפעתה של השפה העברית על ניסוחה הטריטוריאלי של ארץ ישראל ועוד. הספר מציע פרשנות חדשה ואחרת לסוגיות המרכזיות והנודעות בחקר הציונות: מקומה של ארץ ישראל, הסוגיה הערבית-פלסטינית, והשפעתה של תחיית השפה המדוברת על התודעה.

להיות ברפובליקת ויימאר

בספר זה קורא נוימן את ההיסטוריה של רפובליקת ויימאר כנגד שתי הקריאות המסורתיות. האחת, ההיסטוריה של הרפובליקה כ"היסטוריה של כישלון". השנייה, ההיסטוריה של הרפובליקה כ"פרולוג" לרייך השלישי. בספר הוא מציג תופעות שונות ומתמקד באופן שבו הן "מציגות את עצמן". בין התופעות הנדונות: פרסומת, קוסמטיקה: ניתוחים קוסמטיים ופרוטזות, פסיכואנליזה, תעמולה, ספורט ואופנה, פשיעה, רדיו וקולנוע.

נאציזם

בספר זה מציג נוימן באופן שיטתי את הגישות ההיסטוריות, ההיסטוריוגרפיות והמתודולוגיות הנהוגות בחקר הנאציזם מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד ראשית המאה ה-21. בין הגישות הנדונות: פונקציונליזם ואינטנציונליזם, תעמולה, לקראת היסטוריה "נורמלית" של הרייך השלישי, הדרך הגרמנית המיוחדת (Sonderweg), טוטליטריות, פשיזם, ביו-פוליטיקה, בין "הסבר" לבין "הבנה".

ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה

בספר זה מציג נוימן את ראיית העולם הנאצית כפרקטיקה של הגדרת מרחב, גוף ושפה המתאפשרת הודות להגדרת ה"אחר" מרחבי, גופני ולשוני, בראש ובראשונה "היהודי". בספר הוא מנסה להתגבר על הגניאולוגיה ההיסטורית המקובלת המבוססת על נרטיב. במקום נרטיב עלילתי מציג נוימן בצורה סינכרונית את ההתמקמות הגרמנית-הנאצית במרחב, בגוף ובשפה המגדירה בעת ובעונה את ה"אחר" היהודי מבחינה מרחבית כמחוץ לעולם, מבחינה גופנית כגוף-זר, מבחינה לשונית כמי שקולו אינו נשמע.הספר זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב.

חייל טוב

ספר פרוזה המתאר את שירותו בצה"ל בתקופת האינתיפדה הראשונה.

• חייל טוב, לוד: הוצאת זמורה ביתן, תשס"א 2001.
• ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ב 2002.
• נאציזם .
• להיות ברפובליקת ויימאר, תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, תשס"ז 2007.
• תשוקת החלוצים, תל אביב: ספריית ספיר עם עובד, תשס"ט 2009.
• היסטוריה בלא נחת: בין יהודים לגרמנים, תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, תשע"ב 2012. עורך משותף עם רוני רצ'קובסקי וגלילי שחר
• להיות-בעולם: עולמות גרמניים במפנה המאה העשרים, תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, תשע"ד 2014.
• זמן מעבר: שבעה חיבורים בעקבות אמנות, הוצאת בוקימן, 2016
• היסטוריות חדשות של הנאציזם, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2018

• הדף של בעז נוימן באוניברסיטת תל אביב
• דף הפייסבוק של בעז נוימן ברשת החברתית פייסבוק
• בעז נוימן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אבנר שפירא, בלי לחלק ציונים, ראיון, באתר הארץ, 02/05/07
• עופר אדרת, בעז נוימן - ההיסטוריון שמביא את העבר אל ההווה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
• ראיון אצל לונדון וקירשנבאום על תשוקת החלוצים, ערוץ 10, 4/6/2009
• אבנר שפירא, הולדת התשוקה הציונית, באתר הארץ, 24/09/08
• אורית פראג, החלוץ שבפנים, הדף הירוק, 3/7/2009
• יובל אביבי, להפסיק את ההשוואות לרפובליקת ויימאר. ראיון עם ההיסטוריון בעז נוימן, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2014
• אבנר שפירא, מת ההיסטוריון בעז נוימן, בן 43, באתר הארץ, 16 במאי 2015
• אביעד קליינברג, פרידה מבעז נוימן, בבלוג של קליינברג, 20 במאי 2015 (התפרסם ב"ידיעות אחרונות" באותו תאריך)
• עופר אדרת, 2015-1971 | ההיסטוריון הישראלי שניסה להבין את הנאצים, באתר הארץ, 21 במאי 2015

מכּתביו:

• בעז נוימן, נאציזם – מבוא, נאציזם, פרק א: נאציזם = היטלריזם, נאציזם, פרק ב: תעמולה, נאציזם, פרק ג: הדינמיקה הפנימית של המשטר הנאצי, נאציזם, פרק ד: לקראת היסטוריה "נורמלית" של הרייך השלישי, נאציזם: יצירות מופת בחקר הנאציזם, מתוך ספרו של בעז נוימן, נאציזם (2007)
• בעז נוימן, חייל טוב, באתר ynet, 11.6.2001
• בעז נוימן, האם הנאצים היו "ירוקים" ואם כן - מה זה משנה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2008

על כתביו

חייל טוב

• רוביק רוזנטל, חייל מדבר, באתר nrg מעריב, 15.6.2001

ראיית העולם הנאצית – מרחב, גוף, שפה

• עידו הררי, להפוך את המילים לדם, באתר וואלה!, 6.2.2003

להיות ברפובליקת ויימאר

• סטיבן אשהיים, האם אפשר לקרוא על רפובליקת ויימאר בלא הנחה מוקדמת על סופה?, באתר הארץ, 17/10/07
• יפעת וייס, על הספר 'להיות ברפובליקת ויימאר', זמנים 101, (חורף 2008)

תשוקת החלוצים

• אבנר שפירא, עכבר העיר אונליין, ואל ארצך תשוקתך, באתר הארץ, 3/6/2009
• מוקי צור, ידי כל אחינו, תשוקת חלוצי הציונות, באתר הארץ, 01/07/09
• רונן טל, תשוקה כאמצעי ייצור: על הגוף החלוצי בספרו של בעז נוימן, באתר nrg‏, 12/7/2009
• שרה אוסצקי-לזר, אחוות עמים: נגד העיוורון ובשבח הפיקחון, הדף הירוק, 17/7/2009
• יניב מגל, ‏תשוקה לא ממומשת, באתר גלובס, 16/12/2009
• יהונתן אלשך, על ספרו של בעז נוימן, תשוקת החלוצים, זמנים 108, סתיו 2009
• מוטי גולני, לוחמים וחלוצים, באתר הארץ, 2.6.2010
• עמרי הרצוג, בריאת הרחם והתשוקה, באתר הארץ, 2.6.2010

זמן מעבר

• עמרי הרצוג, "זמן מעבר": תפקידה של ההיסטוריה על פי בעז נוימן, באתר הארץ, 23 ביוני 2016
• עפרי אילני, ‏בין שמיים לארץ, באתר "ידיעות אחרונות", 29 ביולי 2016

היסטוריות חדשות של הנאציזם

• אריאל הורוביץ, הנאציזם במבטים עכשוויים, בעיתון מקור ראשון, 6 במרץ 2019
• איתי זיו, הומואים, ירוקים, רוצחים, בעיתון ידיעות אחרונות, 12 במרץ 2019
• עודד היילברונר, ספרו של בעז נוימן מחדד את השאלה מדוע אנו כה אובססיביים לנאצים, בעיתון הארץ, 11 במרץ 2019
• עופרה עופר אורן, האם ייתכן רצח עם בלי הרג?, בבלוג "סופרת ספרים", 20 במאי 2019