Quick Facts
TaurusBiography
ביאטה פרדנוב, שמה בלידה:ביאטה פרידמן (Beate Fredanov, בלידה:בגרמניתBeate Friedmann 11 במאי 1913 צ'רנוביץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 13 במרץ 1997 דיסלדורף, גרמניה) הייתה שחקנית ומורה למשחק יהודיה רומניה, ילידת בוקובינה, כיהנה כפרופסור במכון לאמנויות התיאטרון והקולנוע בבוקרשט.
קורות חיים
ילדות וצעירות
ביאטה פרידמן נולדה בשנת 1913 בעיר צ'רנוביץ, בירת הדוכסות בוקובינה, חלק מהאימפריה האוסטרית (ציסליתאניה), שהייתה מרכיב של אוסטרו-הונגריה. עיר הולדתה הפכה בשנת 1918 לחלק מרומניה (כיום היא חלק מאוקראינה). אביה למד לתואר דוקטור בווינה והיו לו 4 ילדים. פרדנוב הופיעה לראשונה על במה במסגרת הצגות בבית הספר שלה, על שם עמוס קומניוס. בשנים 1933-1929 היא למדה באקדמיה למוזיקה ואמנות הדרמה בווינה. באותה תקופה היא שיחקה בתיאטרון "רנסאנס-ביהנה" לצידו של רודולף טויבלר וגילמה תפקיד בסרט של האולפן "סאשה-פילם".
הקריירה האמנותית והאקדמית
בשובה לרומניה שחקה פרדנוב בלהקת התיאטרון בולנדרה-מקסימיליאן-סטורין בבוקרשט. הופעת הבכורה שלה התרחשה בשנת 1934 במחזה "עולם של מלון" מאל ויקי באום. היא שינתה את שמה לפרדנוב. בשנת 1940 בעקבות "חוקי הגזע" שהונהגו ברומניה נגד היהודים לפי דגם חוקי נירנברג מגרמניה הנאצית, סולקה פרדנוב מכל תיאטרון רומני או מוסדות חינוך ציבוריים. בשנים 1941–1944 התאפשר לה לשחק וללמד אך ורק במסגרות שנועדו ליהודים בלבד. היא שיחקה אז בתיאטרון היהודי באראשאום בבוקרשט שבו היהודים יכלו לשחק רק ברומנית ובמחזות מאת מחברים יהודים בלבד. יחד עם הבמאי אלכסנדרו פינצי ועם מריה סנדו, היא נמנתה עם מייסדי אותו תיאטרון יחיד שהעסיק יהודים.
ברומניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, אחרי הדחת משטר אנטונסקו חזרה למלוא זכויותיה ועבדה החל משנת 1945 התיאטרון קומדיה ובתיאטרון על שם מריה פילוטי, אחר כך בתיאטרון העירוני של בוקרשט, כשחקנית וכמנהלת שותפה יחד עם לוצ'יה סטורדזה בולנדרה. בשנת 1948 תחת המשטר הקומוניסטי התמנתה לפרופסור במכון לאמנות התיאטרון והקולנוע בבוקרשט. היא הצטיינה מאוד בהוראה וגידלה דורות של שחקנים ואנשי תיאטרון.
ביאטה פרדנוב הייתה נשואה לרופא היהודי יוליו גלרטר שכיהן כפרופסור לתולדות הרפואה בבית הספר לרפואה ורוקחות. יוליו גלרטר היה בנו של הרופא והמנהיג הסוציאל-דמוקרטי לאון גלרטר. בבוקרשט. לזוג נולד בן, פטרו גלרטר. בשנות ה-1980 הצליחה להגר לגרמניה המערבית, בה המשיכה ללמד משחק, בשפה הגרמנית. ביאטה פרדנוב נפטרה בדיסלדורף בשנת 1997.
מורשתה
רבים מתלמידיה נזכרו בהערצה בדמותה. הם ציינו את שיטת ההוראה שלה שהתאפיינה בתובענות מאסכולה הגרמנית-אוסטרית ובמשמעת יצירתית (ו. אוגשאנו, 2010) הייתה מותאמת לאישיות התלמיד (ס. פפיאני 2005) עם תלמידיה נמנו סבסטיאן פפיאני, ליא קניג, וירג'יל אוגשאנו, יון קאראמיטרו, אנטון טאוף, ויקטוריה קוצ'אש, דאנה דוגארו, ג'ורג'ה באנו (היסטוריון של הקולנוע), אמה יאקובסקו, אלנה נגריאנו, ויקטור רבנג'וק, מיכאי צ'וקה, המשוררת נינה קסיאן ורבים אחרים.
פרסים ואותות הוקרה
- 1967 - עיטור המסדר להצטיינות בתרבות, דרגה ג - על זכויות מיוחדות בתחום אמנות הבמה
הנצחה
- 2018 - אחד מכיסאות אולם התיאטרון מטרופוליס מבוקרשט נקרא על שמה
תפקידים בתיאטרון
- ימה במחזה "האחים זנגר" בתיאטרון באראשאום
- האם - ב"צימוק בשמש" מאת לוריין הנסברי - בתיאטרון "לוצ'יה סטורדזה בולנדרה"
- נסטיה ב"בשפל" מאת מקסים גורקי
- אליזה ב"שלושה דורות" מאת לוצ'יה דמטריוס (1956) בתיאטרון העירוני בוקרשט
- הרפרטואר שלה כלל מחזות מאת שייקספיר, לופה דה וגה, גורקי, לאוניד לאונוב ("אדם רגיל"), פרידריך שילר, מיכאיל סבסטיאן, ג'ורג' ברנרד שו, קלרה בות' לוס, קלמנס דיין וכו'.
עסקה גם בבימוי.
פילמוגרפיה
סרטים שבה שיחקה:
- 1967 - !Fii cuminte, Cristofor -(תירגע, כריסטופור!) סרט קולנוע לפי מחזה מאת אאורל ברנגה - בתפקיד המזכירה ויקטוריה סאווה -
- 1974 - Trecătoarele iubiri - האהבות החולפות - בתפקיד של קשישה על החוף
- 1980 - Bietul Ioanide (יואנידה המסכן) בבימוי דן פיצה, ותסריט מאת אאוג'ן בארבו, לפי רומן מאת ג'ורג'ה קלינסקו - בתפקיד קרבליקיואיה
תקליטים
- 1978 -תוכנית רדיופונית -בתפקיד מיס אליאן ב- Fram, ursul polar _פראם, דב הקוטב - מאת צ'זאר פטרסקו, Ulciorul cu omenie
(הכד עם אנושיות - מאת מירצ'ה סנטימבריאנו) - בחברת "אלקטרקורד"
- 1985 - קטע משחק מ"תירגע כריסטופור" מאת אאורל ברנגה, בבימוי ולריו מויססקו בתיאטרון "לוצ'יה סטורדזה בולנדרה" - בתקליט "ורלריו ויססקו - זיכרונות מהתיאטרון" Amintiri teatrale
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא ביאטה פרדנוב בוויקישיתוף