Quick Facts
Aquarius
Biography
בתיה מלכא (נולדה ב-13 בפברואר 1981) היא פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית, שעוסקת בקו התפר שבין עיצוב ופיסול.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. החל מ-1986 מתגוררת במרכז הארץ. בשירותה הצבאי הייתה גרפיקאית בחיל המודיעין.
בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בה למדה בשנים 2008–2004 במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מלכא יוצרת בטכניקה תעשייתית של יציקות קרמיות ומשלבת פיסול בעבודת יד. יצירותיה מאופיינות באסתטיקה גבוהה, צבע לבן וגימור מבריק, ונמצאות על קו התפר שבין פסלון קיטש דקורטיבי לבין מוטציה. הדמויות אותן היא יוצרת הן דמויות שקפאו בזמן ובאמצע התנועה. כמו כן, מלכא מפסלת בדמויותיה סמלים של התרבות הארץ ישראלית ומעבירה ביקורת על המודרניזציה והשפעותיה על הגוף והנפש.
בתום לימודיה, בשנת 2009, הציגה תערוכת יחיד בגלריה שהם בתל אביב, תערוכה שעסקה בעיצוב כלי אוכל לא שיגרתיים, במטרה להוסיף נפח ערכי לכלים ולאדם המשתמש בהם ובכך להפוך את כל פעולת האכילה לחוויה מנטלית ורב חושית.
בשנת 2010 חלתה מלכא במחלה כרונית פרוגרסיבית ועברה סדרה של ניתוחי בטן ואשפוזים במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר. בעקבות הכאבים והפגיעה בפוריות החלה ליצור יציקות קרמיות בדמויות של תינוקות דבוקים אחד לשני, המביעות את מורכבות המחלה, הכאב הפיסי והתסכול של חוסר יכולת תזוזה. בחלוף השנים דמויות אלו הפכו לסימן ההיכר שלה. החשיפה הראשונה של דמות התינוק בעל שני הפרצופים הייתה בביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית בשנת 2010, כאשר פסלה של מלכא הופיע בפרסומי האירוע על גבי שלטי חוצות בתל אביב ובעיתונים.
ב-2013 נרכש פסלה "צבר" על ידי משכן הכנסת, והוא מוצג בבניין הוועדות. רכישת העבודה נעשתה בהתאם להמלצה של אוצרת הפרויקט, שלומית באומן, ושל ועדה ציבורית שהקימה הכנסת לצורך כך. בהמשך לפסל הצבר יצרה מלכא גם את הפסל "הסנה הבוער", עבור הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית במוזיאון ארץ ישראל, פסל העשוי מ-100 יציקות קרמיות שהורכבו במשך כשנה. פסל זה מבטא את משבר הזהות ופיצול האישיות של בני ישראל במאה ה-21 : באמצעות חומר קרמי, אסתטיקה גבוהה, חיתוכים קרים, גימור מבריק והרבה זהב נוצר דימוי של הסנה הבוער העכשווי: צמח בעל קומפוזיציה דינמית ומלאת תנועה הרוצה לבעור אך נותר קפוא במקומו ונראה אבוד, מבולבל, דבוק לעצמו, משוכפל, מפוצל וכאוטי, נוצץ מבחוץ וריק מבפנים ומבטא את ישראל השסועה והמפולגת.
בסדרת עבודות נוספת הנקראת "Taxidermy" יצרה מלכא יציקות של מסיכת האב"כ שלה אשר חבשה בגיל 9 במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. בסדרה זו יצרה יציקות של המסכה שלה ובכך משמרת את עוצמת החוויה והאימה של ילדות בצל המלחמה, מעין סוג של פחלוץ הזיכרון. הסדרה נקראת טקסי-דרמי מלשון טקסידרמיה (אמנות פחלוץ חיות לצורך תצוגה). בכל מסיכה יש חיה אחרת וקישוט פרחים דקורטיבי האופייניים למלכא בכדי לייפות את המציאות ולהקטין את עוצמת הדימוי והקונוטציה השלילית. כל המסכות מודבקות על עץ אלון חתוך בעיצוב הקלאסי והידוע של בסיס לפוחלצי חיות.
בשנת 2014 החליטה לצמצם את פעילותה בסטודיו, ובשנים הבאות סגרה את הסטודיו והחלה ליצור יצירות בטכניקות מעורבות אשר לא מגבילות אותה בתבניות, חומרי יציקה או שריפות בתנורים. ביצירותיה מהשנים האחרונות (2017-2022) ניתן לראות טכניקות של רדי-מייד מעורב עם חומרים קרמיים והמשכיות של אותה שפה עיצובית המאפיינת את יצירותיה.
בשנת 2022 הציגה תערוכה זוגית בשם "סיזיפוס" עם האמנית חנאן אבו חוסיין בגלריה בית בנימיני.
במקביל ליצירה, הצטרפה מלכא לעבודה בהנהלת רשת דרכא ("הדרך" בשפה הארמית), עמותה המפעילה רשת בתי ספר על יסודיים במטרה לחזק את בתי הספר בפריפריה בישראל.
כיום מתגוררת במרכז הארץ, נשואה לצלם ערן תורג'מן, ולהם שני ילדים. אחייניתו של האלוף במילואים עמוס מלכא.
תערוכות ואוספים
תערוכות יחיד
- 2009 - "דואליקה", גלריה שהם, ת"א
- 2011 - "על פניה", גלריה שהם, ת"א
תערוכות קבוצתיות
- 2022 - "סיזיפוס", בית בנימיני, ת"א
- 2021 - תערוכת אמנות ישראלית, בנק הפועלים, ת"א
- 2020 - "קוראת לאלה", מוזיאון בית העיר, ת"א
- 2019 - "Sweet art", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, ת"א
- 2019 - "פשעים ועבירות קלות", בית האמנים, ת"א
- 2018 - "The Great Derangement", גלריית ליטבק, ת"א
- 2017 - "מעלה מעלה", גלריית החווה, חולון
- 2017 - "לחם ושושנים 12", קלישר 5, ת"א
- 2017 - תערוכה קבוצתית, בית קנדינוף, יפו
- 2017 - יריד אמנות פראלקס, צ'לסי לונדון, אנגליה
- 2017 - מעון ראש הממשלה, הבית האדום, ת"א
- 2017 - תערוכת אמנות ישראלית, בנק הפועלים, ת"א
- 2016 - "הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א
- 2016 - תערוכה קבוצתית, גלריה הקוביה, ירושלים
- 2015 - תערוכת סוף שנה, גלריה אלפרד, ת"א
- 2015 - "לחם ושושנים 10", מכללת שנקר, ר"ג
- 2014 - "לחם ושושנים 9", מתחם קסטיאל, ת"א
- 2014 - "גוף עבודות" (אוצרת: שלומית באומן), בית בנימיני, ת"א
- 2014 - "סלון אביב", קרן בר-גיל, רמת השרון
- 2014 - "העץ הנדיב", הגלריה לאמנות אום אל-פחם, אום אל-פחם
- 2014 - "בית חם", גלריית המשכן בבית מאירוב, חולון
- 2014 - "ארץ נעדרת", בית האמנים תל אביב, ת"א
- 2014 - "תערוכה ביום", גלריה 3361, ת"א
- 2014 - "חדר בקרה", גלריה בצלאל 7, ירושלים
- 2014 - "בית משותף", גלריה P8, ת"א
- 2014 - "דולס ארט", מוזיאון יפו העתיקה, יפו
- 2013 - "לחם ושושנים 8", מתחם קסטיאל, ת"א
- 2013 - "121 סיבות לאהוב אמנות", גלריה 121 לאמנות, ת"א
- 2013 - "London calling", גלריה Art-factory, אנגליה
- 2013 - "חלומות בהקיץ", גלריה עירונית בית קנר, ראשון לציון
- 2013 - "צבע טרי 6", היריד לאמנות עכשווית ועיצוב, ת"א
- 2012 - "מסע בין חלומות", מוזיאון יפו לעתיקות, יפו
- 2012 - "לחם ושושנים 7", מתחם קסטיאל, ת"א
- 2012 - "שוקרן", גלריה שלוש, ת"א
- 2012 - "אמץ אמן", בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א
- 2012 - "P8|P13", גלריה P8, ת"א
- 2012 - "המוכר והלא מוכר", בית אהרון כהנא, ר"ג
- 2011 - "בית ראשון", מתחם התחנה, ת"א
- 2011 - "pass forward", גלריה החווה, חולון
- 2011 - "אגדות בחול", האקדמיה העולמית לפיסול בחול, מוזיאון ארץ ישראל, ת"א
- 2011 - "הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א
אוספים
- זאב הולצמן - אוסף פרטי
- הילה ורני רהב - אוסף פרטי
- מולי ליטבק - אוסף פרטי
- גיל שויד - אוסף פרטי
- גלריה אורבן - אוסף פרטי
- עופר נמרודי - אוסף פרטי
- משכן הכנסת - אוסף ציבורי
גלריה
- הפסל "צבר" המוצג במשכן הכנסת
- Army of Me
- Ball
- The Dancer
- תינוק קשור
- Plastic Surgery #1
- Plastic Surgery #2
- Plastic Surgery #3
- Plastic Surgery #4
- סוסים
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של בתיה מלכא
מדיה וקבצים בנושא בתיה מלכא בוויקישיתוף- שבע בום עם בתיה מלכא, באתר רידיזיין
- ריאיון עם בתיה מלכא באתר "דה:נויז", 9 באפריל 2014