Arnold G. Sherwell

ארנולד גיי שרוויל (אנגלית: Arnold G. Sherwell ‏19 במרץ 1890 - 1 במרץ 1942) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

שרוויל הוסמך כעורך דין בשנת 1914 ובאותה שנה הצטרף לשירות הקוליניאלי בניאסלנד. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא הבריטי באפריקה ולאחר מכן היה מרצה לדיני רכבות בבית הספר לכלכלה של לונדון ובלימודי חוץ של קיימברידג'. בשנים 1925-1928 היה שופט מחוזי בסודאן ולאחר מכן היה עוזר התובע הכללי בחרטום למשך כשנה. בשנת 1929 עבר לארץ ישראל והיה פרקליט מדינה במשרד המשפטים של ממשלת המנדט. לאחר כשלושה חדשים, ביולי 1929, מונה ליו"ר בפועל של המועצה המשפטית. בתפקידו כתובע עסק בין השאר בתביעה נגד ערבים שהשתתפו במאורעות תרפ"ט ונגד יוסף אורפלי, שמחה חינקיס, ארבעת אסירי סנהדריה שהואשמו בהכאה למוות של ערבי וארבעת אסירי מאה שערים שהואשמו ברצח ערבי בשכונתם. האחרונים הוחזקו במעצר במשך ששה חודשים והועמדו לדין למרות שלא היו נגדם ראיות.

בשנת 1930 הוא מונה לשופט מחוזי רוטציוני וכיהן בתפקידים שונים, בהם יו"ר המועצה המשפטית, יו"ר בית המשפט לקרקעות בירושלים, מ"מ יו"ר בית משפט מחוזי ביפו, בירושלים, בחיפה ובשכם ושופט בהרכב ערעור על פשעים חמורים. ב-1 בדצמבר 1934 החל לכהן כשופט בחיפה ובשנת 1935 הועלה לדרגת שופט מחוזי קבוע . שרוויל כיהן בחיפה עד תחילת 1940, עת עבר להיות יו"ר בית המשפט המחוזי בירושלים.

שרוויל נפטר מהתקף לב בליל 28 בפברואר 1942, בעת כהונתו כיו"ר בית המשפט המחוזי בירושלים, והניח אחריו אשה ובן. הוא נקבר בבית הקברות על הר ציון.

במשפט שומר בעין חרוד שירה ופצע ערבי שבא לגנוב והתקיף אותו באבנים, דן שרוויל את השומר לקנס של 10 לא"י לאחר שהודה שירה בלא כוונת רצח. במשפטו של יהודי קומוניסט שהביע תמיכה בהתקוממות הערבית במאורעות תרפ"ט אמר שרוויל שחבל שהנאשם לא היה בחברון בעת ההתקוממות.

באחד המשפטים סיפר מניסיונו השיפוטי ש"עד מזיע - עדותו שקר".

בתחילת 1935 אמר שרוויל שבתי המשפט צריכים להטיל עונשים מרתיעים בסכסוכי קרקעות כדי לבטל את הנגע הזה. ברוח דבריו דן לשנת מאסר ערבי שהורשע בעקירת עצים של יהודים.

עם עוזבו את חיפה בתחילת 1940 נכתב עליו בדבר: