Arie Glasner

אריק גלסנר (נולד ב-22 באוגוסט 1973) הוא סופר, מבקר וחוקר ספרות ישראלי וזוכה פרס ברנשטיין לביקורת הספרות לשנת 2007.

אריק גלסנר, הבכור במשפחה של חמישה ילדים, נולד למשפחה ציונית-דתית, וגדל במושב כפר הרא"ה. אביו, משה גלסנר, היה יוצא ישיבת מרכז הרב בירושלים וממקימי תנועת התחיה. גלסנר גדל בבית אידאולוגי והמשפחה התגוררה ב-1982 במשך חצי שנה במושב ליד ימית כדי לנסות לעצור את הנסיגה מסיני. כשהיה בן שלוש עשרה נפטר אביו. גלסנר למד בבית הספר היסודי ממלכתי-דתי בכפר הרא"ה ולאחר מכן בישיבה התיכונית בכפר הרא"ה. מתוך מחשבה שיהיה רב, הלך ללמוד בישיבה הגבוהה בבית אל, על מנת להשלים מסלול רבנות בן עשר שנים ולעשות שירות צבאי מקוצר. בשנתו השנייה בישיבה גילה את הספרות וגם הבין שאין ברצונו להמשיך ולהיות דתי. הוא עבר לישיבת ההסדר באור עציון, שירת שנה וחצי בחיל השריון, חזר לשנה לישיבה, ואז שב לצה"ל להשלים מסלול שירות של שלוש שנים והשתחרר בגיל 24.

גלסנר חשב באותה תקופה שברצונו להיות סופר ולכן קרא סופרים מימי ראשית הספרות העברית המודרנית, בהתחלה את ביאליק ובמהרה נמשך לברנר, בגלל חוויות והשפעות דומות. כמו כן נמשך לספרות הרוסית הקלאסית. בשנת 2009 פרסם סיפור קצר בכתב העת "מסמרים" שמבוסס על חוויית היציאה בשאלה שלו, לו קרא: "איבוד בתולין או: חזרה בשאלה".

בשנת 2004 ראה אור הרומן הראשון פרי עטו "ובזמן הזה", שעוסק בחוויות של צעיר חוזר בשאלה בעולם החילוני ובעיקר בחוויות של מיניות. ב-2004 עשה יחד עם צח ניסנבוים את הסרט "מעבר להרי החושך" העוסק במשפחת מתנחלים. הסרט שודר בערוץ 8.

גלסנר השלים חצי מהחובות לתואר הראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטה הפתוחה בשנים 1997-1996, למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים של אוניברסיטת תל אביב על שם עדי לאוטמן בשנים 2001-1997. הוא שימש כעמית מחקר במרכז שלם, שבמסגרתו כתב מאמרים בנושאי ישראל והציונות בשנים 2003-2001. עשה תואר שני בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב בשנים 2004-1999, עבודת התזה עסקה בניתוח יונגיאני של יצירת יוסף חיים ברנר והיא נכתבה בהדרכת פרופסור דן לאור. בין השנים 2007 ל-2011 כתב גלסנר עבודת דוקטורט על ביקורת הספרות בישראל בעשורים האחרונים, במימון "מלגת נשיא" בחוג לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, בהדרכת ד"ר רחל אלבק-גדרון. העבודה נחלקת לשני חלקים: חלקה האחד עוסק בביקורת הספרות בעיתונים בישראל בעשורים האחרונים; חלקה השני עוסק בשנים המעצבות של הדיון הפוסט-מודרניסטי, דיון שהתפתח בביקורת הספרות האמריקאית בשנות השישים ושעסק בעיקר במעמד השפה בתרבות.

בשנת 2017 ראה אור הרומן השני פרי עטו "מדוע אינני כותב", רומן-בצורת-ממוארעל שאפתנות ספרותית, גבריות ובגרות, מיניות ואהבה.

בסמוך ליציאת ספרו החל גלסנר לכתוב ביקורות ספרות, מבלי שהתכוון בתחילה להיות מבקר ספרות. בתחילה כתב במקור ראשון, במוסף הארץ ובמוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. בין מרץ 2005 למרץ 2011 שימש כמבקר ספרות המקור של העיתון מעריב, ובמסגרת זו פרסם מדי שבוע במשך שש שנים טור ביקורת אודות הספרות הישראלית העכשווית. בשנים 2004–2007 והחל ממרץ 2011 הוא בעל טור שבועי של ביקורת תרבות בעיתון "מקור ראשון". בשנים 2009–2010 היה פנליסט בענייני ספרות בתוכנית "דיבור חדיש" ששודרה בערוץ 8 והחל מיולי 2011 הוא בעל טור שבועי לביקורת ספרות במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. גלסנר פרסם עד היום (דצמבר 2011) מאות רבות של ביקורות ספרות ותרבות ישראלית וכללית בעיתונים: "מעריב", "הארץ", "מקור ראשון", "טיימאאוט", "ynet" ו"ידיעות אחרונות". כמו כן פרסם מאמרים בכתבי העת: "ארץ אחרת", "אודיסאה", "עמדה" ו"תכלת". הוא פרסם הקדמה (יחד עם ד"ר עירן דורפמן) לספר העיון של ג'ון אליס "נגד הדקונסטרוקציה" בהוצאת שלם.ופרסם מאמר על חנוך לוין בתוך הספר "אדוני התרבות" שיצא לאור בהוצאת עם עובד ב-2003.

ב-2010 הודיעה הוצאת זמורה ביתן לעיתון "מעריב" שהיא מסרבת לשלוח לעיתון ספרים כי הביקורות של גלסנר שליליות ולטענתה היה בהן משהו אישי נגד ההוצאה. הטענה עוררה באותה עת דיון ציבורי, העיתון גיבה את גלסנר לחלוטין וכתב שהוא ירכוש מכספו את ספרי ההוצאה.

ב-2010 ראה אור מאמר של גלסנר ב"עין השביעית" שמותח ביקורת על מוספי הספרות של עיתון "הארץ".המאמר הציג כמה טענות: האחת, שהביקורות בהם אינן חדות דיין. השנייה, שהיעדר מבקרי ספרות קבועים הופך את הביקורות לאקראיות ותלושות הקשר. השלישית, שהעיתון אינו נותן מקום מספיק לדיון בספרות ישראלית, במיוחד במוסף "תרבות וספרות" של העיתון. הרביעית, שהביקורות מוטות פוליטית. המאמר עורר הדים רבים, בכלל זה מאמר התקפה אישי שפרסם בני ציפר, עורך מוסף הספרות של עיתון "הארץ" כנגד גלסנר.

בנוסף לעבודתו העיתונאית, גלסנר הואמרצה לפילוסופיה של התרבות בתוכנית לתארים מתקדמים בבצלאל, ועורך את ״פוסט פוסט״ - מגזין מקוון לתרבות של התוכנית לתואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל.

גלסנר מפרסם מאמרים ומחשבות בבלוג האינטרנטי "מבקר חופשי" העוסק בביקורת הספרות ובמהותה.

ערך מורחב

ערך מורחב – מבקר חופשי

מבקר חופשי הוא ספר מאת גלסנר בו מרוכזות מסות ורשימות נבחרות מ-15 שנים בהם עסק המחבר בביקורת ספרות. במקביל נפרשים העקרונות והערכים שעל בסיסם נכתבו הביקורות. בהקדמה לספר נערך דיון מעמיק בתפקידו של המבקר ובצידוקים לקיומו של התפקיד.

בין היוצרים שנסקרו בספר נמנים: הומרוס, דוסטויבסקי, יעקב שבתאי, דוריס לסינג, שלמה ארצי, וולבק, קנאוסגורד, ד"פ וואלאס, א"ב יהושע, דרור בורשטיין, מאיה ערד ושהרה בלאו.

הספר יצא לאור בעברית בשנת 2019, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ספרים נוספים

• ובזמן הזה, הוצאת כתר, 2004.
• מדוע איני כותב, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.

• אתר האינטרנט הרשמי של אריק גלסנר
• שירי לב-ארי, מות המבקר? ראיון עם אריק גלסנר, באתר ynet, 29 בספטמבר 2012
• רשימת הפרסומים של אריק גלסנר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אריק גלסנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"