Adi Wolfson

עדי וולפסון (נולד ב-19 באוגוסט 1971) הוא משורר, פרופסור להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. בשנת 2017 זכה בתואר יקיר באר שבע ובפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.

וולפסון נולד וגדל בערד. לאחר השירות הצבאי החל בלימודי ההנדסה הכימית באוניברסיטת בן-גוריון וסיים את תואר הדוקטורט במחלקה להנדסה כימית בשנת 2001. כיום הוא משמש כראש היחידה לקשרים אקדמיים בינלאומיים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון וכחבר במחלקה להנדסה כימית ובמרכז לתהליכים ירוקים במכללה. הוא עוסק במחקר אקדמי בנושאי כימיה ירוקה וקיימות.

בנוסף לפעילותו האקדמית, פועל וולפסון, בהתנדבות, במגוון מסגרות ופורומים לקידום איכות הסביבה והקיימות בנגב ובישראל. וולפסון מייעץ לעיריית באר שבע בנושאי סביבה וקיימות, ושותף לפרויקטים סביבתיים רבים בעיר באר שבע. הוא מכהן כיו"ר רשות פארק נחל באר שבע, ושימש לאורך שנים כנציג העיר באר שבע במועצה המקומית תעשייתית נאות-חובב, במהלכן היה ממובילי החזון להפיכתה של המועצה לפארק אקו-תעשייתי. וולפסון גם מייעץ ומלווה רשויות מקומיות רבות, ארגוני סביבה ופעילי סביבה בתהליכים ובמאבקים בתחום איכות הסביבה.

וולפסון הוא מוביל דעה בתחום איכות הסביבה והקיימות, ופועל להנגיש את התחום לקהל הרחב, בתקשורת, בפרויקטים חינוכיים ועוד. הוא כותב טור דעה קבוע בנושא קיימות במדור כלכלה וסביבה באתר ynet, ואף מתראיין ומפרסם מאמרים ודעות בתחום באמצעי התקשורת השונים. על פעילותו בתחום הקיימות הוא זכה במקום שני בפרס פראט לתקשורת סביבתית ארצית בשנת 2009 ובאות הגלובוס הירוק למתנדב בשנת 2014.

וולפסון פרסם עד כה שישה ספרי שירה ושירים במגוון כתבי עת ספרותיים כגון עיתון 77, הליקון, שבו ועוד. שיריו תורגמו לשפות רבות, וספרו אֲנִי אַבָּא שלך תורגם במלואו לאנגלית ופורסם בהוצאה אמריקאית. הוא בוגר כיתת השירה של הליקון. נושאי שירתו אופייניים לשירה הלירית: אהבה, ילדות, אבהות, נוף, הגות וארס פואטיקה, לצד עיסוק בסביבה ובהשפעותיה ובנושאי נפש ומגדר. הוא מחלוצי האקו-פואטיקה בארץ, ואף עסק לראשונה בעברית בשירה להט"בית בהיבט ההורי.

עד סוף שנת 2014 כיהן וולפסון כיו"ר הוועד המנהל של עמותת המחול בת-דור באר שבע, ובשנים האחרונות עומד בראש הוועד המנהל של תיאטרון הילדים והנוער באר שבע.

• 1999- זכה בפרס הקרן על שם רון אדלר מטעם אוניברסיטת חיפה.
• 1999- זכה בפרס לפרסום ספר שירה בסדרת "מפתנים" מטעם המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• 2017- זכה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.
• 2017- זכה גם בתואר יקיר באר שבע.
• 2021- זכה בפרס גרדנר סימון לשירה עברית לזכרה של רעיית הנשיא הגב' נחמה ריבלין.
• 2023 - נבחר לאחד מאנשי הסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

הוא נשוי, אב לשלושה בנים ומתגורר בבאר שבע.

• שירים בארבעה ממדים (תל אביב : גוונים, תשנ"ז 1997)
• בגוף אחד (תל אביב : ספרית פועלים, תש"ס 2000)
• אני שלישי (רעננה : אבן חושן, תשע"ג 2013)
• הוצאת שפרינגר-(Sustainability through Service (Heidelberg: Springer, 2015
• מטמון - שירים ומסלולי טיול בבאר שבע (באר שבע, תשע"ה 2015)
• (Sustainable Services (New York: Business Expert Press, 2016
• צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד (חיפה: פרדס, תשע"ו, 2016)
• (Sustainability and the City (New York: Business Expert Press, 2017
• אויקוס (חיפה: פרדס, תשע"ח, 2018).
• (Humankind, Society, and the Environment: Lessons of the Past and Responsibility to the Future (Washington: Academica Press, 2018
• אֲנִי אַבָּא שלך (חיפה: פרדס, תשע"ט, 2019).
• בגוף ולא רק בו (חיפה: פרדס, תשפ"א, 2021).
• כמו שהיורֶה (חיפה: פרדס, תשפ"ב, 2022).
• כל החוקים נשמעים לו : מדע ומיתוס בשירת דן פגיס. וולפסון, עדי; טוהר, ורד.הוצ' פרדס. 2023.
• המשבר הגדול: עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי. וולפסון עדי, בעריכת ורד זינגר. הוצ' פרדס. 2023.

מדיה וקבצים בנושא עדי וולפסון בוויקישיתוף

• עדי וולפסון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• עדי וולפסון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מאמרי עדי וולפסון, באתר ynet
• עדי וולפסון באתר nrg מעריב
• עדי וולפסון באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• ורד לי, "הטרנסג'נדריות של בני הביאה אותי למקום מדויק כמשורר", באתר הארץ, 21 באפריל 2021
• על עדי וולפסון וספריו, באתר פרדס
• "לראות זה להאמין": הטורים הסביבתיים של פרופ' וולפסון ב-ynet בתערוכה, באתר ynet, 22 ביוני 2023
• שירים של עדי וולפסון, באתר גרנטה
• שני אשכנזי, ראיון "בנושאי סביבה אנחנו כמעט מדינה נחשלת, יש יותר מתים מזיהום אוויר מאשר מתאונות דרכים", באתר כלכליסט, 23 במאי 2024
• עדי וולפסון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה