Quick Facts
Biography
הרב ד"ר עקיבא ברוך (ארתור ברנהרד) פוזנר (בגרמנית: Arthur Bernhard Posner; ג' בכסלו תרנ"א, 16 בנובמבר 1890, סאמטר, פוזן, גרמניה – ב' באייר תשכ"ב, 6 במאי 1962, ירושלים) היה רב, ספרן, ביבליוגרף וחוקר גרמני-ישראלי.
ביוגרפיה
פוזנר נולד בעיירה סאמטרשבפרובינציית פוזן , גרמניה (כיום שָמוֹטוּלי, פולין), בנו של סוחר. הוא קיבל חינוך תורני בעיר הולדתו ואחר כך בגניזן. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין והוסמך לרבנות בשנת 1919. בהמשך למד באוניברסיטאות ברלין, גטינגן ופרייברג. בשנת 1923 לימד בקרלסרוהה, ובשנת 1924 מונה לרב קהילת קיל.
הרב ד"ר עקיבא פוזנר, היה בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת הלה-ויטנברג וכיהן משנת 1924 ועד 1933 כרבה האחרון של הקהילה היהודית בקיל, גרמניה.
בחנוכה ה'תרצ"ג (1932) ערב הבחירות שהעלו את היטלר לשלטון, צילמה רחל, אשתו של הרב ד"ר עקיבא פוזנר, את מנורת החנוכה שבביתם על רקע הבניין שממול המקושט דגלים נאציים.
בגב התצלום כתבה רחל פוזנר בגרמנית: Chanukkah 5692 (1932) "Juda verrecke" die Fahne spricht - "Juda lebt ewig" erwidert das Licht
חנוכה 5692(1932)
"יהודה התפגרי" כך אומר הדגל "יהודה תחיה לעד" כך עונה האור." מכתב גלוי שפרסם הרב פוזנר בעיתונות המקומית המוחה נגד המודעות הראשונות שנתלו בעיר בנוסח "ליהודים הכניסה אסורה", הביא לזימונו לוויכוח פומבי על ידי יו"ר סניף המפלגה הנאצית בעיר. הוויכוח הפומבי התקיים תחת משמר משטרתי כבד וזכה לפרסום בעיתונות המקומית למחרת. עם התגברות המתיחות והאלימות בעיר, נענה הרב להפצרת בני קהילתו לברוח עם רחל ושלושת ילדיהם ולעשות את דרכם לארץ ישראל, אך בטרם עזב את העיר שכנע את בני הקהילה לעזוב גם הם, ומרביתם ברחו לארצות הברית ולארץ ישראל. לאחר עליית הנאצים לשלטון עלה לארץ ישראל.
לאחר עלייתו לארץ התגורר בבית איסמעילוף שבשכונת הבוכרים בירושלים ועבד כספרן בבית המדרש למורים של המזרחי. בסוף 1953, בעת שאולם הקריאה של בית המדרש למורים היה גם לאולם זמני של הספרייה התורנית המרכזית שיועדה להיפתח בהיכל שלמה, עבר פוזנר להיות הספרן של הספרייה התורנית המרכזית.
לזכרו הוציא היכל שלמה חוברת זיכרון בשם "זיכרון בספר". בשנת 1965 ספרייתו נתרמה לספרייה התורנית המרכזית.
כתיבתו
בהיותו בגרמניה הוציא לאור את ספר מיכה עם תרגום לגרמנית ופירוש. כן הוציא חוברות שונות בענייני יהדות, בהם הערכה על תהילים וסדר תפילות ליל שבת.
לאחר השואה שקד על איסוף חומר לספרים על קהילות חבל פוזנן. לפני מותו הספיק להוציא לאור את הספרים על צ'רניקוב וגנייזנו ולאחר מותו יצא הספר על קהילת ראביץ' שכבר הושלם על ידו.
מפרי עטו
- משלחן הספרים, דואר היום, 8 בנובמבר 1935
- עקיבא ברוך פוזנר, "הרב ד״ר יעקב אריה סלפנדי (אדולף סאלפענדי) ז"ל, ופעולותיו למען ארץ ישראל"; מתוך: אברהם אלמליח, חמדת ישראל (עמודים 136-145)
- עקיבא ברוך פוזנר, לקורות קהלת ראביטש, בלוית מפה אחת ושמונה תמונות, ירושלים: ארז, תשכ"ב.
- ד"ר עקיבא ב' פוזנר, ר' אליעזר ליפמן פ' פרינץ, חייו ועבודתו הספרותית, הוצאת בית המדרש למורים מזרחי, ירושלים, תרצ"ט
- עקיבא ברוך פוזנר, הערות לתולדות רבי עקיבא איגר זצ"ל, בתוך: קובץ לזכרו של גדליה אונא, קבוץ רודגס ת"ש, עמ' 147–157