Leni Ravits

לני רביץ (נולד ב-15 ביולי 1936) הוא קומיקאי, שחקן ובמאי ישראלי-אמריקאי.

רביץ נולד וגדל בקונטיקט, ארצות הברית. מגיל צעיר שיחק בהצגות רבות של שייקספיר כמו "המלך ליר", "הנרי החמישי", "קומדיה של טעויות", "הלילה השנים עשר" ועוד. בגיל 28 ביקר בישראל ובזמן ביקור באילת הכיר את מי שתהיה אשתו, עליזה. כעבור שנה שינה את מעמדו לעולה חדש, התגורר באילת ועבד כמורה לאנגלית. ב-1967 עזב עם משפחתו לאלבמה כדי לסיים את לימודי החינוך, לימד בבית ספר לאפרו-אמריקאים, והיה למורה הלבן הראשון שם. כמו כן ביים מחזות זמר רבים כמו: "איש המוזיקה", "ביי ביי בירדי", "ינקיז" ועוד. בשנת 1973 חזרו לישראל והתגוררו בנצרת עילית. בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים שימש מפקח מטעם מחוז צפון של משרד החינוך על הוראת האנגלית. בשנת 1976 היה בין מקימי התיאטרון הראשון בנצרת ולקח חלק בבימוי הצגות. ב-1994 חדל מלביים הצגות בתיאטרון. ב-1986 פתח את מכון גשטלט - מכון לצחוק, הומור ולאינטליגנציה רגשית.

לני רביץ הוא אביהם של השחקן נתן רביץ, השחקן והסטנדאפיסט דורון רביץ והמורה לתיאטרון אורית (אורי) רביץ. בשנת 2003 הופיע רביץ יחד עם שני בניו בהצגה "לני רביץ ובניו קבלני צחוק".

בנובמבר 2012 העניק לו איגוד אמני ישראל אות הוקרה על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים.

• "מגש הכסף" (1983)
• "החורף האחרון" (1984)
• "אבא גנוב 1" (1987)
• "אבא גנוב 3" (1991)
• "חום טרופי" (1994)
• "סודות המסדר" (2001)
• "הגולם" (2019)

• "אופטימיות נצחית" - (2001)
• "בנימה אופטימית זו" - (2002)
• "הצחוק הזה מזכיר לי" - (2006)
• "בשמחה תמיד" - (2013)

• אתר האינטרנט הרשמי של לני רביץ
• לני רביץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לני רביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• לני רביץ, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• הספרים של לני רביץ, באתר "סימניה"
• כרמית ספיר ויץ, לני רביץ בדרך אל האושר, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2013