Eyal Weiser

אייל וייזר (נולד ב-1975) הוא מחזאי ובמאי ישראלי.

אייל וייזר נולד בתל אביב ובוגר מחזור ל"ח בבית ספר למשחק בית צבי, לאחר לימודי המשחק המשיך ללימודי תואר ראשון ותואר שני בכתיבה ובימוי בחוג לאמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב במהלכם זכה בשתי מלגות לימודים לכתיבה מקרן שרת אמריקה ישראל. וייזר הוא בוגר קורס המנחים בתיאטרון החדר וכמו כן בוגר הסדנא השנתית לאמנות המיצג בבמת "מיצג/מקלט 209" בהנחייתה של תמר רבן.

אייל וייזר נבחר בין 10 נבחרי השנה של התיאטרון הישראלי לשנת 2005 ו-2008 (עיתון מעריב ונענע10).

בעבר וייזר פעל ככתב תרבות במספר עיתונים: 360 מעלות, העיר, מקור ראשון, טיים אאוט תל אביב, מארב – מגזין מקוון לאמנות, תרבות ומדיה ובזמן תל אביב מקבוצת מעריב.

וייזר ערך עבודות תחקיר עבור מספר בתי הפקה ותקשורת, עבד כקופירייטר במשרד הפרסום ראובני פרידן וכמו כן שימש כלקטור בתיאטרון הבימה וכחבר ועדת הפרינג' בתיאטרון המעבדה בירושלים.

כיום וייזר הוא חבר הוועדה האמנותית בתיאטרון תמונע, מנחה באוניברסיטה הפתוחה ומורה למשחק וכתיבה.

ביולי 2012 זכה בפרס רוזנבלום לאמנים מבטיחים. שופטי הוועדה (יהואש הירשברג, סופי מוסקוביץ', סיקי קול, גד קינר ודורון רוזנבלום) כתבו בנימוקיהם:

עבודתו של וייזר בתור כותב ובמאי הטקסטים מצטיינת בהיקף כמותי מרשים (שמונה פרויקטים בשבע שנים) וברמה איכותית יוצאת דופן מכל בחינה שהיא – בחירת הנושאים, העיצוב הז'אנרי והתחביר הפרפורמטיבי. בסדרת הסאטירות שלו לא נרתע וייזר מלבקר בחריפות ובתעוזה, שלא ניצפו כמותן על הבימה הישראלית מאז ימי הסאטירות 'המיתולוגיות' של חנוך לוין, בחוליה של החברה הישראלית והמציאות הפוסט מודרנית האוניברסלית, המנוכרת ונטולת החמלה. בשרשרת המונולוגים בותו לא מכוון וייזר את חציו נגד הרעות החולות במנטליות הישראלית – הצביעות, האלימות הכבושה, ההתחסדות הסנובית ועוד. שופרא הוא ייצוג מבריק בטירופו של הבלבול, התסביכים, הדחפים המעוותים וחיפושי הזהות בדור הישראלי הצעיר, הגדל בצל מבוי פוליטי סתום והתפרקות ערכית. באייכה וייזר משנה את המפתח הז'אנרי, ובסגנון של שירי ילדים חושף חרדות, אובססיות והיבטים מוצנעים ודחויים בהוויה הישראלית והכלל-אנושית. הוקי פוקי מוביל בתבנית מטא-תאטרונית של חזרה בתיאטרון פרינג', את האכזריות, יצרי ההשפלה, ההשפעות של סינדרום השואה והסטראוטיפים הגזעניים המופנמים בהוויה הישראלית עד אבסורד, ואילו הפרויקט החדש זו היא הארץ – סלון דחויי היצירה הציונית הוא יצירה רב-תחומית, המשלבת יוצרים במדיות שונות, כמענה חלופי ביקורתי לפרס האמנות הציונית.

פסגת הישגיו של וייזר עד כה היא הפרויקט מיין ג'רוזלם – המופע של סבינה סאובר, המעצבת ביוגרפיה בדיונית של צלמת ואמנית קונסטפטואלית ברלינאית, מעין "כל אישה" מערבית בימינו, שחיפושיה אחרי זהותה האותנטית מתמזגים, בשילוב עבודות וידאו היוצרות מציאות וירטואלית, בתחנות קרדינליות בהיסטוריה העולמית.

ותו לא – קברט פוליטי סאטירי בהתהוות

האירוע "ותו לא" עסק בקשר הסימביוטי שבין זהות ישראלית לטראומה. האירוע הציג שבע דמויות שונות במונולוגים נוקבים שהתעסקו בהתאהבות סאדיסטית בכאב; ביניהם תיעוד של ניצולי ה-11 בספטמבר שחשפו אישיות נקרופילית הנמשכת לנרקב ולמתפורר, מנחת סדנת מודעות שמבקשת למצוא את הערבי שבתוכה, קריינית חדשות שמגיעה לסיפוק מיני מקריאת אייטמים חדשותיים, בחור שמייחל למצוא משמעות בשואה ונכה צה"ל שמשווה בין טראומה של ילדה מוטרדת מינית ללחימה בתעלות. ההצגה רצה בתיאטרון תמונע במשך שנתיים, הוזמנה להציג בתיאטרון הפולקסבינה בברלין והוכרזה כהצגת הפרינג' של השנה על פי עיתון הארץ. באירוע שיחקו לאורך השנים איילת רובינסון/אפרת ארנון, נדב בושם/גל ברזילאי ואמיר יצחקוב.

שופרא – מושב דור הבלבלה

ההצגה "שופרא" מתרחשת בין כתליה של סדנת מודעות עצמית שמקבצת אליה למפגש הזוי ארבע דמויות. המחזה עוסק במשבר זהות שנובע מגודש אפשרויות וריבוי משמעות, מצב שתוצר הלוואי שלו הוא בדידות וחסך באינטימיות. ההצגה רצה משנת 2007 ועד היום (אפריל 2012) בתיאטרון תמונע. ההצגה בוימה בידי אלון כהן ושחקו בה לאורך השנים יובל אברמוביץ'/טל קלאי/אורי ליזרוביץ', אפרת ארנון/הילה די-קסטרו, נתלי פיינשטיין ואיציק גולן. ההצגה הוכתרה כהצגת השנה על פי טיים אאוט תל אביב לשנת 2007, הופיעה בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון המעבדה בירושלים, פסטיבל פרינג' ניו יורק ופסטיבל פרינג' פילדלפיה. ההצגה הייתה מועמדת לפרס הבימוי וכתיבת מחזה בטקס פרסי היצירה העצמאית לשנת 2007.

איכה? – מעשיות ישראליות

ההפקה "איכה?" הופקה כהפקת האנסמבל של תיאטרון תמונע בשנת 2008, המחזה היה אירוע מוזיקלי פרגמנטלי שקיבץ 12 קטעים קצרים שעסקו כל אחד בתחלואה אחרת שמאפיינת את החברה הישראלית, כולם התנקזו לשאלה מרכזית אחת – "איכה?" המכוונת כלפי המבוגר האחראי, המצפון, האלוהים.המחזה עסק בפער ובמתח שבין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ההצגה רצה בתיאטרון תמונע כשנתיים. את המוזיקה לאירוע כתב טל בלכרוביץ', ושחקו בה לאורך השנים עירית אפרת ארנון/הילה דיקסטרו, עירית נתן בנדק, מולי שולמן, אברהם הורוביץ ומיכל ויינברג.

הוקי פוקי – קטסטרופה נפשית משוללת אמונה

"הוקי פוקי" הוא מחזה נרטיבי שבמרכזו שבע דמויות המבקשות להתנתק מזהותן ומהתפקידים החברתיים הכפויים שהוטלו עליהם. בין הדמויות: מחזאי המבקש לזקק אל הבמה קטסטרופה נפשית משוללת אמונה כדי להצדיק את הכתרתו כממשיכו של חנוך לוין, אשתו המבקשת לקחת חלק במחזה שנרקם ושחקנית ערביה שמבקשת להיות משהו שהוא מעבר לייצוג של האומה הפלסטינית וסבלה, נכה על כסא גלגלים, יוצאת לדייטים סדרתית, אחותה ליצנית שמגלה ששמה המקצועי נגנב ופסיכולוגית שמקיימת רומן סודי עם היטלר. המחזה רץ שנתיים בתיאטרון תמונע וכמו כן הציג במרכז לתיאטרון עכו ובמעבדה בירושלים ושחקו בו: יעל גת, אביטל אדר, גלעד פרידמן, יונתן בר-אור, נעמי גולדשטיין, דריה אברהם ויפעת ישראל. המחזה הציג בתיאטרון טריסטיאן בייטס בלונדון כחלק מפרויקט חשיפת מחזאים צעירים. השחקנית אביטל אדר הייתה מועמדת בקטגוריית שחקנית המשנה בטקס פרסי היצירה העצמאית.

מיין ג'רוזלם – המופע של סבינה סאובר

פרויקט שבסיסו עומדת זהות בדויה של צלמת ואמנית קונספטואלית גרמניה בשם סבינה סאובר, במסע המקצועי והאישי שלה ממזרח ברלין למזרח ירושלים. המחזה נוצר בשיתוף עם הצלם והאמן רמי מימון, ושחקה בו השחקנית מיכל ויינברג. את התפאורה עיצב המעצב התעשייתי ינון פרס. ההצגה רצה מ-2011 בתיאטרון תמונע והציגה בתיאטרון רוקסי (בזל) במסגרת פסטיבל נופי תרבות שווייצריה ישראל.

המופע הוביל במספר המועמדויות לפרסי היצירה העצמאית לשנת 2012, עם שש מועמדויות: פרס הצגת השנה, פרס הבימוי, פרס המחזה (שני האחרונים לוייזר), פרס הביצוע (למיכל ויינברג), פרס עיצוב תפאורה (לינון פרס) ופרס שפת במה. וזכה בשני פרסים: פרס הצגת השנה ופרס במאי השנה לאייל וייזר.באפריל 2013 השתתף בפסטיבל Radikal jung – Münchner Volkstheater. במינכן וזכה בו בפרס המבקרים.

במאי 2013 השתתפה הציגה בתיאטרון הלאומי של קפריסין בניקוסיה.

זו היא הארץ – סלון דחויי היצירה הציונית

שיתוף פעולה בין אייל וייזר לרמי מימון וינון פרס, איתם עבד על "מיין ג'רוזלם", אליהם מצטרפים מעצבת האופנה תמר לוית (מוסלין ברדרס) והשחקנים-היוצרים והשותפים: אפרת ארנון, נתלי פינשטין ונטע וינר (סיסטם עאלי).

"זו היא הארץ" הוא פסטיבל פיקטיבי המבקש להוות תגובה לפרס הציונות, פרי יוזמתה של שרת התרבות מאוקטובר אשתקד. תוכנית ב' של הפסטיבל כוללת את עבודותיהם של שלושת האמנים הבדויים:

מעצבת האופנה גלי סודנסקי (המגולמת על ידי השחקנית והיוצרת השותפה, אפרת ארנון), שמציגה חלק מקולקציית "חמשת המ"מים", פרויקט הגמר שהגישה בסיום לימודיה בשנקר ושנבע מהגילוי שאביה היה בעברו סוכן מוסד.

איילה אופפר (המגולמת על ידי השחקנית והיוצרת השותפה, נתלי פינשטין): יוצרת קולנוע ניסיוני שחושפת את תהליכי העבודה על הפרויקט "המציגה הינה חולה", סרט דוקומנטרי שבו היא עוקבת אחרי שכנתה ניצולת השואה.

ורגב הוברמן (המגולם על ידי השחקן והיוצר השותף, נטע וינר): מוזיקאי ואיש סאונד מההתנחלות אפרתה בעבודתו "עץ השיטה" שבה הוא מבקש לחקור את אילן היוחסין המשפחתי והקשר שלו אל צבא ההגנה לישראל.

ההצגה זכתה בטגוריית שפת הבמה בטקס פרסי היצירה העצמאית לשנת 2013 ונטע וינר היה מועמד לפרס השחקן הראשי. באפריל 2013 השתתפה ההצגה בפסטיבל Radikal jung – Münchner Volkstheater. במינכן וזכתה בו בפרס המאסטר קלאס.

באפריל 2014 הציגה ההצגה ב-Vienna Volkstheater במסגרת פסטיבל "Die Besten aus dem Osten".

• אתר האינטרנט הרשמי של אייל וייזר
• תמר רותם, הקשר בין היצירה הישראלית "ניסטגמוס" לתערוכות המונומנטליות של הנאצים, באתר הארץ, 27 באפריל 2014
• תמר רותם, אייל וייזר קובר את התיאטרון הרפרטוארי, באתר הארץ, 7 ביוני 2013
• ענת זהר, עשרת האנשים שעשו את השנה בתיאטרון, נענע10, 17 ביוני 2008
• קורות חיים של אייל וייזר, באתר תיאטרון תמונע
• קורות חיים של אייל וייזר, באתר הבמה
• אייל וייזר, "יצירה לא צריכה נרקוטיה; יצירה היא בעצמה נרקוטיה". על אמנות וגבולות הנפש, באתר מארב, 2 ביוני 2005

על ההצגה "הוקי פוקי"

• יובל בן-עמי, בין עזה לברלין | "הוקי פוקי" בתמונע, 9 באוקטובר 2011
• צבי גורן, הוקי פוקי - העדר תקשורת כמצב קיומי, באתר הבמה, 8 בפברואר 2010
• מרט פרחומובסקי, ‏ביקורת תיאטרון: "הוקי פוקי" – כשלוין פוגש את היטלר, באתר "במחשבה שנייה", 15 באוגוסט 2010, מתוך טיים אאוט תל אביב

על ההצגה "איכה"

• צבי גורן, איכה? – אמת חצופה, באתר הבמה, 15 במרץ 2009
• יואב אבירם, אַיֶּכָּה?! - בית מטבחיים לפרות קדושות, באתר התרשמות

על ההצגה "מיין ג'רוזלם"

• מרב יודילוביץ', "מיין ג'רוזלם": היוצרת פיקטיבית, היצירה אמיתית, באתר ynet, 31 בינואר 2012
• צבי גורן, סבינה סאובר - אל תחמיצו!, באתר הבמה, 21 ביולי 2011
• הלן קיי, ביקורת תיאטרון: מיין ג'רוזלם, באתר ג'רוזלם פוסט, 27 ביולי 2011 (באנגלית)

על ההצגה "שופרא"

• מיכאל הנדלזלץ, דור הסמיילי, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2007
• מרב יודילוביץ', הפקה ישראלית בפסטיבל הפרינג' של ניו יורק, באתר ynet, 2 באוגוסט 2011
• צבי גורן, "שופרא" - פרינג' דשופרא, באתר הבמה, 10 באוקטובר 2007
• נועה רז, הצגה "שופרא" דשופרא, באתר GoGay, ‏27 בפברואר 2008

על ההצגה "זו היא הארץ"

• צבי גורן, זו היא הארץ – על פי התהום, באתר הבמה, 13 בדצמבר 2012