Bracha Alpert

ברכה אלפרט (נולדה ב-18 בנובמבר 1950) היא פרופסור חבר ודקאנית הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל.

ברכה אלפרט נולדה וגדלה ברמת גן, שם למדה בתיכון בליך. בת לניצולי שואה: טובה לבית וייסברוד ויצחק רובינק. בוגרת תואר ראשון בספרות כללית מאוניברסיטת תל אביב (1975). בעלת תעודת הוראה בספרות מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב (1976). בוגרת תואר שני בחינוך (בהצטיינות), מבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב (1978). בשנים 1979–1984 עשתה דוקטורט בחינוך באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, ארצות הברית, תחום התמחותה היה: תכנון לימודים והכשרת מורים. עבודת הדוקטור נעשתה בהנחיית הפרופסורים נל נודינגס (מנחה ראשית), אליוט אייזנר וארתור אפלבי. נושא הדיסרטציה היה: "השימוש בכתיבה בהוראה: הקשר ותוצאות" והיא אושרה בשנת 1985. בתקופת לימודי הדוקטורט שימשה כעוזרת מחקר באוניברסיטה ולימדה עברית בבתי ספר יהודיים, ועם סיומם הייתה חברת צוות מחקר במכון למחקר ופיתוח בחינוך, סן פרנסיסקו, ושותפה למחקר אתנוגרפי בנושא השפעת מנהלי בתי ספר על ההוראה.

מאז שובה לישראל ב-1985 ועד היום (2014) אלפרט מלמדת במכללה האקדמית בית ברל. בשנת 2003 הוענקה לה דרגת מרצה בכיר ובשנת 2010 דרגת פרופסור חבר. בשנים 2007–2013 לימדה גם במכללת לוינסקי. בין תפקידיה בבית ברל: ראש המסלול העל-יסודי להכשרת מורים, יו"ר ועדת הוראה, חברת המועצה האקדמית וראש היחידה למחקר ולהערכה. בשנת 2013 התמנתה לדקאנית הפקולטה לחינוך.

ברכה אלפרט מתגוררת בראש העין עם בן זוגה תת-אלוף (מיל') יוסי שניר ולה שני בנים.

ברכה אלפרט מתמקדת במחקריה בשני תחומים עיקריים: האחד, תכנון לימודים והוראה (Curriculum and Instruction) והשני מחקר איכותני (Qualitative research). במחקרים שהיא עורכת נעשה שימוש במתודת המחקר האיכותני (או איכותי) לצורך הבנת סוגיות בהוראה ובתכנון לימודים. כמו כן היא חוקרת סוגיות מתודולוגיות בתחום המחקר האיכותני מתוך ניסיונה המחקרי ובוחנת את האפשרויות הטמונות בו לשיפור עבודת ההוראה ולשיפור הכשרת המורים.

תכנון לימודים והוראה

אלפרט עוסקת בהיבטים השונים של תחום תכנון הלימודים וההוראה. היבט אחד, בחינה של תוכניות לימודים בתחומי הדעת השונים כטקסטים והשתמעויות התפיסות והאידאולוגיות העולות מהן למחקר ברמה ארצית ובינלאומית.

היבט שני, ביטוייה התאורטיים והמעשיים של הפדגוגיה הפמיניסטית ובעיקר האתיקה של דאגה ואכפתיות (caring) כגישה בתכנון לימודים ובהוראה בכיתות ובבתי ספר וכן בהכשרת המורים.

מזה שנים רבות מעורבת במחקר בכיתות ובבתי ספר, החל ממחקרי הערכה על גישות הוראה יחידניות לעומת מסורתיות, בהם בחנה היבטים לימודיים וחברתיים. והמשך במחקרים בגישה איכותית אתנוגרפית על אופי ההוראה והקשריה השונים. במחקרים אלה היא בוחנת כיצד מורים מלמדים, מהם הביטויים של תפיסות ההוראה השונות שלהם במעשה ההוראה ובפעילות הגומלין המתרחשת בתוך כיתותיהם, מה מסביר תופעות שונות בהתרחשויות בכיתות וכיצד אלה מושפעות מהבניות הניהול והארגון הבית ספרי. במיוחד היא מתעניינת באופן שבו מורים מתמודדים עם הטרוגניות אוכלוסיית התלמידים בתוך המסגרת הארגונית של בית הספר.

מחקר איכותני

אלפרט פועלת זה שנים רבות לקידום המחקר האיכותני בארץ, במיוחד בתוכניות ההכשרה להוראה. זאת, באמצעות בחינת היבטים מתודולוגיים שונים של פרדיגמה מחקרית זאת וכתיבה עליהם:

א. הציגה את האפשרויות הטמונות במחקר האיכותני להעמקה ולהעשרה של הכשרת המורים והתנסותם בשדה. הציעה ליישם בהכשרה הפדגוגית את האתנוגרפיה והכלים שהיא מציעה להתבוננות ולחקירה, וכן הציגה מודל לתפקוד תלמידי הוראה כחוקרים של השדה בו הם מתנסים ואת התרומה של התנסותם בעריכת מחקר איכותני לפיתוח חשיבה רפלקטיבית.

ב. התמחתה בדרכי כתיבה של עבודות מחקר איכותני ותומכת בקידום הכתיבה של חוקרים איכותניים באמצעות פרסומים וסדנאות בנושא.בשנת 2001 פרסמה מאמר בנושא כתיבה במחקר בספר: "מסורות וזרמים במחקר איכותי" בעריכת נעמה צבר בן-יהושע. הספר עומד לצאת לאור במהדורה מתוקנת בהוצאת מכון מופ"ת.

בשנת 2007 פרסמה ספר שכתבה יחד עם שמחה שלסקי שכותרתו: "דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט". הספר משמש חוקרים וסטודנטים העורכים מחקרים בגישה איכותנית.

מאז שנת 2002 מנחה קבוצה בנושא "כתיבה של מאמרים איכותניים" ונותנת סדנאות בנושא. הקבוצה פועלת במסגרת קבוצות עניין במחקר איכותני שבחסות מכון מופ"ת בתל אביב. משתתפיה הם מרצים, חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים ממכללות להכשרת מורים וממוסדות אחרים להשכלה גבוהה.

ג. אלפרט עוסקת בשיתוף בין מוסדות להכשרת מורים לבין בתי ספר באמצעות מחקרי פעולה שיתופיים בין חוקרים מן המכללה לבין מורים מן השדה. הציגה את האפשרויות הטמונות במערך מחקרי זה. כמו כן השתתפה בעריכת מחקרי פעולה שיתופיים עם מורים ובעלי תפקידים בבתי ספר שונים.

ביחד עם חוקרות עמיתות הרחיבה את העיסוק בנושא השיתופיות בהערכה במסגרות חינוכיות ופרסמה מאמרים, מבוססים על חקר מקרים, בנושא.

ה. אלפרט מתעניינת בגישה של שילוב שיטות (mixed methods) בהקשר המחקר האיכותני וכתבה על הגישה מאמרים הכוללים רקע עיוני על הנושא עם דוגמאות ממחקרים משלבי גישות שנערכו בארץ ובעולם.

ו. אלפרט ערכה יחד עם שותפה ש. שלסקי את הספר "הכתה ובית הספר במבט מקרוב". הספר כולל מאמרים אתנוגרפיים על חינוך והוראה, המבוססים בעיקר על תצפיות ממושכות במוסדות חינוך ועל ראיונות פתוחים עם המשתתפים בהם: מורים, מנהלים, תלמידים, יועצים חינוכיים ועוד. המאמרים עוסקים במגוון נושאים וביניהם: קבלת שבת בגני ילדים, חינוך לאזרחות משתתפת, ניתוב לחינוך מיוחד בבית הספר היסודי, שיח המורה בכיתה, שיח מגדרי בבית ספר תיכון ערבי, התנגדות מורים לשינוי ועוד. מאמרים אלה נועדו לשמש מורים, סטודנטים להוראה וחוקרי חינוך לצורך הבנה של תופעות חינוכיות בגנים ובבתי ספר ולפיתוח כיווני פעולה בהקשר להן. כרקע למחקרים המוצגים במאמרי הספר מופיע בו מאמר הסוקר את ההיסטוריה של המחקר האתנוגרפי בחינוך בישראל:

• אלפרט, ב., שלסקי, ש. (עורכים). (2013). הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.
• שלסקי, ש., אלפרט, ב. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל אביב: הוצאת כליל, מכון מופ"ת.
• קשתי, י., אלפרט, ב., יוסיפון, מ., מנור, א. (1997). בית-ספר הטרוגני: אחדות בתוך שונות. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.