Quick Facts
Biography
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות. מכונה על פי רוב, בשם חיבורו המפורסם בני יששכר.
תולדות חייו
הולדתו
נולד ביאבורניק שבגליציה. אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות. צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, איטה, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. מסופר כי בניסיון למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק. ר' אלימלך הבטיח לאחיניתו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי (הרש). רבי אלימלך אמר שהדבר פגע בחצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך, ולכן יהיה חצי מלך (השם אלימלך היה נקרא בפי היהודים מלך).
יש הטוענים שהחליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת להתחמק משרות צבאי. היה נשוי לחנה מינדל בתו של הרב שמואל מינדל מציטש.
פעולתו
מתלמידי החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא (מחבר ה"אוהב ישראל"). קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש (הלישוי), ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.
בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו".
נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58, והשאיר שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (1804 - 1874), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.
חידושיו
רצ"א היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.
חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש: "ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם).
עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:
צאצאיו ומורשתו
ממנו יצאה שושלת דינוב, שהתפצלה למספר חצרות, בהן חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום.
רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים וכאדמו"רים.
ילדיו
- הרב משולם זושא (בערך תק"ס - בערך תק"ץ).
- ביילא אשת הרב נחמיה בן הרב צבי ובשנית נישאה לרב שמעון ישעיה רייך, רב בריבטיטש.
- רבי דוד שפירא ממלא מקומו בדינוב
- רבי אלעזר רב ואדמו"ר בלנצוט
- הרב שמואל (בערך תק"ע - בערך תר"ך) מפרמישלא
- שרה (תקס"ז - כ"ד באייר תרל"ח), אשת הרב משה שיינפלד (תק"ע - כ"ז בחשוון תרמ"ד) ממז'ילובריץ (Medzilaborce, כיום בסלובקיה).
- רבקה אשת הרב יעקב אורי, רב בטארקה.
בקרב צאצאיו התפרסמו במיוחד הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש והרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג.
מספריו
- בני יששכר - ספר על לוח השנה, על החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א,יב-לג), כלומר, היו מומחים לחישוב לוח השנה, שכן ידעו לעבר שנים ולקבוע חודשים.
- דרך פקודיך - על מצוות התורה
- דרך עדותיך - על ספר יהושע
- אגרא דכלה - על התורה. בין היתר כתב "אשת נוח ונשי בניו קיימו נידה, חלה והדלקת הנר, ומשום כך ניצלו תולדותיהן מן המבול".
- אגרא דפרקא - סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים
- אגרא דהלולא
- חידושי מהרצ"א - על הלכות חנוכה
- לקוטי מהרצ"א - על התורה ומגילת אסתר
- כלי הרואים - על ספר עובדיה
- הגהות מהרצ"א - על ספר הזוהר
- דברים נחמדים - על מסכת אבות
- רגל ישרה - ספר מפתח לערכי הקבלה והחסידות
- מעין גנים - פירוש על ספר אור החיים הקדמון, כנגד ההשכלה והמשכילים.
- מגיד תעלומה - על מסכת ברכות, הערות על הגמרא רש"י, תוספות, הלכות הרי"ף, ותלמידי רבינו יונה
- ריח דודאים - על מסכת מגילה
- והיה ברכה - על משניות זרעים ומסכת שבת
- ברכה משולשת - על משניות
- תקנות תמכין דאורייתא
- מעשה השם השלם
- פסח בחבורה
- אגרות שפירין - (אגרות משלו ומשל צאצאיו).
- אזהרות מהרצ"א - מוסר
- הגהות והוספות מהרצ"א - על ספר סור מרע ועשה טוב של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
- חדושי בני יששכר - על הש"ס
- טעמי המצוות
- נחל אמונים - הגהות לספר הקדמון חוכמת הנפש
- סדר הקרבנות - לי"ג מדות
לעדות נכדיו ובני משפחתו, במשך שנותיו כתב עוד חיבורים רבים שחלקם נהרסו ונאבדו. לטענתם, יצירתו על התורה "אגרא דכלה" יועדה להיות רחבה ועשירה יותר, כמו שניתן לראות בפרשיות הראשונות בספר בראשית, אלא שדלף נוזלים השחית את רוב החומר.
כל חיבוריו התפרסמו ונדפסו שוב ושוב בעשרות מהדורות, אך גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "בני יששכר", שהוא אחד החיבורים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, ומכאן חשיבותו של ר' צבי אלימלך שאף בחייו היה נקרא על שמו "בעל הבני יששכר". ברבות השנים יצא הספר במהדורות רבות, ואף הוהדר ונערך מחדש. ראשון המהדירים, שמהדורתו משמשת עד היום הוא האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. כמו כן נדפס הספר בתוספת הערות והשוואות שנערכו על ידי מכון 'בני שלשים' בראשות נכדו רבי צבי אלימלך פאנעט האדמו"ר מקוסון. לאחרונה אף יצאה מהדורה מבוארת ומרובת כרכים שנערכה על ידי מכון עוז והדר, בנשיאות נכד-נכדו הרב יהושע לייפער.
לקריאה נוספת
- הרב נתן אורטנר, הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב"כ, [חמ"ד] תשס"ה (מהדורה רביעית).
- מנדל פיקז', "על מה אבדה גלות ספרד" - כלקח כלפי ההשכלה במזרח-אירופה : החסידות בעיני ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, דעת 28 (תשנ"ב) 87-115.
- בנימין בראון, החמרה - חמישה טיפוסים מן העת החדשה : החת"ם סופר, ר’ צבי אלימלך מדינוב, ר’ יוסף-יוזל הורוויץ מנובהרדוק, הגרי"ז סולובייצ’יק מבריסק, החזון איש, דיני ישראל כ-כא (תש"ס-תשס"א) 123-237.
קישורים חיצוניים
- רשימת ספרים להורדה כקובצי pdf
- צבי אלימלך שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מעינות מהרצ"א המכון להפצת תורתו, מאורות מהרצ"א על סדר השו"ע, גליונות שבועיים מלאי תוכן בהלכה ובאגדה ומנהגי דינוב "מעינות מהרצ"א".
- עץ היוחסין של האדמו"ר מדינב
- פניני הבני יששכר על פרשת השבוע
- אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס" על צאצאיו.
הערות שוליים
| תקופת חייו של הרב צבי אלימלך שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |