Tzvi Hirsh Rabinowitz

רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק. בנו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.

נולד בשנת תר"ח לרב יצחק אלחנן ספקטור בעת שכיהן כרבה של ניאסוויז'. למד תורה מאביו, אך לא רצה לשאת במשרה רבנית ועסק במסחר, כשבמקביל היה עוזרו האישי של אביו בכל ענייני הרבנות. נישא לחיענא בת מאיר סאלץ מסלצניק שבמחוז וילנה.

בשנת תרל"ה פרסם אביו בכתב העת הלבנון פסק הלכה האוסר את השימוש באתרוגי קורפו לקיום מצות ארבעת המינים בחג הסוכות. במהלך הפולמוס שהתעורר בעקבות הפסק המחמיר, שהועיל לפרדסני ארץ ישראל, אך עורר התנגדות של רבנים אחרים שסברו כי השימוש באתרוגים אלו מותר, יצא לאור קונטרס בשם "תוכחת מגולה" התוקף את המתירים. על הקונטרס חתום אדם בשם בדוי "משה רם, נין ונכד להגאון בעל שלחן שלמה ז"ל", ויש המייחסים אותו לרב רבינוביץ שקינא לכבוד אביו. בין השנים תרל"ז-תר"מ (1877-1880) כיהן כמנהל "כולל קובנה" שהוקם אז תחת חסות אביו.

בשנת תר"מ (1880), התמוטטו עסקיו והוא נאלץ לעזוב את קובנה, ולקבל על עצמו את רבנות העיר מיטאו שבקורלנד.

בקיץ תרמ"ז, עם פטירתו של הרב אברהם יוסף אש שכיהן רשמית כרבו של "בית המדרש הגדול" בניו יורק, והלכה למעשה כרבם של כל יהודי ניו-יורק יוצאי מזרח אירופה, הוקם ועד שהיה אמור לעסוק במינוי רב חדש שיהיה מקובל על כל קהילות יוצאי מזרח אירופה בניו יורק, מעין רב ראשי לניו יורק, שכונה "הרב הכולל". הוועד החליט למנות את אחד מגדולי התורה שבאירופה, בהנחה שאישיות רמת דרג בקנה מידה כלל אירופי תהיה מקובלת על הכל. נוסח מכתב שנשלח לשמונה רבנים מהשורה הראשונה, ובו בקשה שניתן היה לפרשה כהצעה לנמען להתמנות בעצמו כרב כולל, או להמליץ על אישיות בסדר גודל מתאים. הועלתה מועמדותו של רבי צבי הירש רבינוביץ למשרה זו, והוא נהנה מתמיכתם של כמה מגדולי רבני ליטא, כמו אביו, ורבי יוסף דוב סולובייצ'יק. אחדים מרבני אירופה אף טרחו ושלחו מכתב המלצה עבורו לוועד הניו-יורקי: רבי מרדכי גימפל יפה, רבי אלכסנדר משה לפידות, רבי הלל מיליקובסקי רבה של שקלוב, ורבי חיים ברלין שכתב את מכתבו גם בשם אביו הנצי"ב מוולוז'ין. למעשה נבחר לבסוף מועמד אחר, הרב יעקב יוסף, שהיה רבה הראשון והאחרון של העיר ניו יורק.

לאחר גניזת רעיון הרבנות בניו יורק, התקבל בשנת תרמ"ט כמו"צ ומגיד דמתא בווילנה ועבר להתגורר בה. בשנת תרנ"ב 1892, השתתף בישיבת גדולי ליטא שבה הוחלט על סגירת ישיבת וולוז'ין.

בשנת תרנ"ה לאחר פטירת אשתו הראשונה, נישא בשנית להֶנָה, בתו של הרב יחזקאל רוטנר מהורדנה.

עם פטירת אביו בחודש אדר תרנ"ו (1896), התמנה כרבה הראשי של קובנה. בשל התנגדותו לתנועת המוסר, ייסד בקובנה ישיבה נוספת על ישיבת כנסת ישראל שהייתה פעילה בפרבר סלובודקה, ושראשיה נמנו על אנשי תנועת המוסר. את הישיבה החדשה קרא על שם אביו המנוח, "ישיבת כנסת בית יצחק".

רבי צבי הירש רבינוביץ כיהן כרבה של קובנה עד לפטירתו בב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910.

הוא היה גאון וידען, וחידש חידושים רבים בכל מקצועות התורה, אך כמעט כולם אבדו בעת מלחמת העולם הראשונה, מלבד כמה תשובות הלכתיות שלו שנדפסו בספרו של אביו "עין יצחק", שרדו רק כתבים בודדים ממנו והודפסו במהדורות חדשות של ספרי השו"ת של אביו, ובכתבי עת תורניים.

• הרב יחיאל יעקב וינברג, ר' יצחק אלחנן ספקטור, בתוך: לפרקים, מהדורת ירושלים תשס"ג, עמ' קיז-קכה.
• מ. ש. שפירא, ר' צבי הירש רבינוביץ, בתוך: תלפיות, שנה ג', ניו יורק, תש"ז, עמ' 81 ואילך.
• משה צינוביץ, ר' צבי רבינוביץ רבה של קובנה, בתוך: אישים וקהילות, תל אביב, תש"ן. עמ' 151–153.

מדיה וקבצים בנושא צבי הירש רבינוביץ בוויקישיתוף

• משה מנחם מנדל קוזלובסקי, ‏צבי ישראל, מספד תמרורים שאמרתי בקאוונא על הגאון הגדול צבי ישראל והדרו מרן צבי הירש רבינוביץ אב"ד דקובנה. וילנה, תר"ע, באתר HebrewBooks
• 'רבינוביץ, ר' צבי־הירש ב"ר יצחק־אלחנן ספקטור', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 91 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1289).