Talia Einhorn

טליה איינהורן (נולדה ב-15 בדצמבר 1951) היא משפטנית ישראלית ופרופסור אמריטה באוניברסיטת אריאל, חברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

ביוגרפיה

איינהורן נולדה בתל אביב לרבקה ואברהם אסף, אנשי חינוך. דודה היה הרב פרופ' שמחה אסף. בילדותה המוקדמת חייתה בוונקובר שלוש שנים, שם ניהל אביה את בית הספר היהודי "תלמוד תורה". למדה בבית הספר היסודי דובנוב, ובגמנסיה העברית הרצליה במגמה מתמטית-פיזיקלית.

בגיל 17 החלה לימודים במסגרת העתודה האקדמית לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1971 סיימה אותם בהצטיינות. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בעריכה ובתרגום ב"מערכות", ההוצאה לאור של צה"ל ומשרד הביטחון. במהלך השירות נישאה לברוך איינהורן, שעמד בראש מדור מערכות הפעלה בממר"ם. בשנים 1974–1977 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שנתיים רצופות מתוכן כמצטיינת דיקן. התמחתה במשרד עורכי דין יהושע רוטנשטרייך ואליהו גיצלטר.

במשך 11 שנים עסקה בפרקטיקה המשפטית. שש שנים פעלה במשרד שהקימה, במסגרתו עסקה במשפט אזרחי-מסחרי ובליטיגציה, וחמש שנים נוספות בתעשייה, בהן התמחתה בניסוח ובניהול משא ומתן על חוזים עסקיים בין-לאומיים. בשנים 1988–1989 סיימה בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלה זכתה בפרס הראשון של האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם, וספר המבוסס על עבודתה זו פורסם בהוצאת האגודה. ב־1989 נסעה יחד עם משפחתה לדנמרק במסגרת עבודתו של בעלה בחברת IBM. בשנים 1991–1993 למדה לתואר דוקטור במשפטים באוניברסיטת המבורג בגרמניה, וסיימה אותו בהצטיינות יתרה. עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחיית פרופסור ארנסט מסטמקר, מנהל מכון מקס פלאנק בהמבורג, ונושאה היה "המסגרת המשפטית לסחר החוץ של ישראל – מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקהילה הכלכלית האירופית".

איינהורן ייסדה והייתה העורכת הראשית הראשונה של כתב העת המדעי "European Business Organization Law Review", פרסום של המכון הבין-אוניברסיטאי ט.מ.ק אסר (T.M.C. Asser Instituut) לחקר המשפט הבין-לאומי והמשפט האירופי בהאג שבהולנד. באוקטובר 1997 הופיעה בפני הוועדה הכלכלית המשותפת לבית הנבחרים ולסנאט האמריקני כעדה מומחית בנוגע ליחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית. ב-1998 מונתה לפרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הבין-לאומית קונקורדיה בטאלין שבאסטוניה. ב-2002 החלה לכהן כחוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. בשנים 2003–2008 הייתה פרופסור למשפטים במכללת שערי משפט. בשנים 2002–2004 הצטרפה לחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, והייתה חברה בהנהלת החוג. בשנים 2009–2010 הייתה פרופסורית אורחת באוניברסיטת אינדיאנה ובאוניברסיטת פורדהאם שבניו יורק, וב-2011 בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בסנטה קלרה שבקליפורניה.

בשנת 2010 מונתה לפרופסור מן המניין לכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת אריאל. ב-2014 הייתה שותפה להקמת כתב העת "הון משפחתי". ב-2016 הרצתה קורס קיץ במשפט בין-לאומי פרטי השוואתי באקדמיה למשפט בין-לאומי בהאג. ב-2019 מונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה לחברה בוועדה לבחינת הרפורמה בסדר הדין האזרחי בישראל.

ב-21 בפברואר 2022 נבחרה לכהן כחברה בפאנל הבוררים בבית הדין לבוררויות בין-לאומיות של דרום סין-שנזן והונג-קונג.

פרסמה שורת ספרים ומאמרים בספרי מחקר ובכתבי עת מובילים בישראל, באירופה ובארצות הברית. בנוסף, חיברה ערכים לאנציקלופדיה למשפט בין-לאומי פומבי היוצאת לאור בחסות מכון מקס פלאנק בהיידלברג, לאנציקלופדיה הבין-לאומית למשפט בין-לאומי פרטי ולאנציקלופדיה הבין-לאומית למשפט השוואתי. בנוסף, הרצתה באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר בישראל, באירופה ובארצות הברית.

איינהורן היא חברת הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

תחומי המחקר של איינהורן הם משפט בין-לאומי פרטי, משפט פרטי השוואתי, ארץ ישראל ויישובה במשפט הבין-לאומי, משפט עסקי בין-לאומי, הון משפחתי, משפט הסחר הבין-לאומי, ארגונים עסקיים בין-לאומיים, בוררויות מסחריות בין-לאומיות, ומשפט המורשת התרבותית.

איינהורן היא חברה קבועה (titular member) באקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי, חברת האגודה האמריקאית למשפט בין-לאומי , חברת האגודה הגרמנית למשפט בין-לאומי, ובהנהלה המדעית המייעצת של האגודה הבין-תחומית למשפט פרטי השוואתי ובין-לאומי פרטי. בנוסף, איינהורן חברה בוועדת הבוררויות הבין-לאומיות באיגוד המשפט הבין-לאומי (שבו הייתה חברה בעבר), בוועדת הסחר הבין-לאומי (1997–2014) ובוועדת משפט המורשת התרבותית (1997–2016). בישראל הייתה לזמן קצר חברה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

איינהורן הגישה ניירות עמדה בנושאי הצעות חוק אחדות, והשתתפה בישיבות של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושאים אלה. ניירות העמדה שכתבה ודיוני ועדת הכנסת עסקו בנושאים הבאים:

• הצעת חוק דיני ממונות, שהיה אמור להיות ספר חוקים אזרחי ישראלי
• חוק ההסדרה
• הסדרת סמכויות הייעוץ והייצוג של היועץ המשפטי לממשלה
• הפרדת הרשויות
• הרפורמה המשפטית
• תקני השיפוט והעומס השיפוטי
• סדר הדין האזרחי. איינהורן ביקרה את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, וגרסה כי היא תפעל בניגוד למטרותיה המוצהרות, ותביא לפגיעה בוודאות המשפטית, ביעילות הדיונים וביכולת להשיא את הצדק. איינהורן ביקרה את ביטול רוב התקנות, את היעדרם של הסדרים הנוגעים לפסיקה שקדמה לרפורמה, את הגבלת השאלות שניתן לשאול בשאלונים במסגרת הליכי גילוי מוקדם, וכן ביקרה את הצורך ברפורמה הזו מלכתחילה, בנימוק שהבעיות שהרפורמה מבקשת לפתור אינן נעוצות בתקנות כלל, ולכל הפחות היה צורך לבצע בדיקה מקדימה על-מנת להסיק זאת. כמו-כן, איינהורן ביקרה הסדרים ספציפיים ברפורמה, שלדידה יגרמו לחוסר יעילות בהקצאת המשאבים השיפוטיים, ובתוכם השאיפה לנהל את הדיון בעל-פה, חיוב יתר בלתי מובחן בהפניה להליכי פישור וגישור, ועוד. איינהורן טענה גם כי יצירת משרת "המזכיר המשפטי" אינה יכולה להתבצע על-ידי תקנות סד"א שכן אין לשר סמכות שכזו בדין.

ב-7 באוקטובר 2018 אישרה ממשלת ישראל את צירופה של איינהורן לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

ב-17 באוקטובר 2018 הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בידי עורך הדין רפי נץ־צנגוט נגד מינויה, בטענה לבעיות מנהליות בהגשת הטפסים, אי דיווח כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון אביגדור ליברמן, טענה כי הסיתה לסירוב פקודה של חיילי צה"ל, וכי היא מציגה את עצמה כ"דוקטור" וכ"פרופסור" באופן מזויף. לאחר בדיקה שערך הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, נמסר כי תואר ה"דוקטור יוריס" שניתן בגרמניה אכן מקביל לתואר שלישי. במהלך העתירה התבררו הסמכותיה לתארים במשפטים, התברר כי לא קראה לסירוב פקודה וכי לא הסתירה כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון. השופטים יעצו למגיש העתירה למשוך אותה, כפי שאכן קרה, ובפסק הדין נדחתה העתירה. דו"ח של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע כי בעניין הקריאה לסירוב פקודה, הצגת הדברים בתשובת המדינה לבית המשפט העליון עלולה הייתה להטעות.

בעקבות פרסום ביקורת על נפתלי בנט וממשלתו, זומנה לשימוע לפני הדחה מהוועדה למינוי בכירים, שנערך באוקטובר 2021 אצל מזכיר הממשלה שלום שלמה והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו, אך היא המשיכה להיות חברה בוועדה.

במהלך משפט נתניהו משתתפת איינהורן בקביעות בצוות "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי. איינהורן הביעה דעתה: "ברור לי שלתיק השוחד אין ולא היו ידיים ורגליים".

איינהורן היא מבקרת חריפה של שיטת המשפט הישראלית, ובפרט של הליכי בג"ץ בבית המשפט העליון. לדבריה, להליך בג"ץ הישראלי מספר מאפיינים ייחודיים:

• בג"ץ הוא ערכאה ראשונה ואחרונה ללא ערכאה דיונית המבררת את העובדות ואת הסוגיות המשפטיות על פי סדרי דין ודיני ראיות מתוקנים.
• בוטלו דרישות הסף לזכות עמידה, ובג"ץ פתח שעריו לשורת עותרים "ציבוריים" מטעם עצמם.
• בפועל, כל נושא הוא שפיט, בין אם מדובר בשאלות פוליטיות מובהקות, נושאים כלכליים, ביטחוניים וכיוצא באלה.
• אומצו עילות עמומות כסבירות ומידתיות שהן בעיני המתבונן, במקום עילות תביעה מוגדרות כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים וכיוצא בזה.
• שיקול הדעת של הרשות הוּמַר בשיקול הדעת של בית המשפט, אף שאין לבית המשפט הכלים והמומחיות להכריע במכלול הבעיות שסוגיות אלה מעוררות.

בנוסף לכל אלה, הסמכות שיש לנשיא בית המשפט העליון לקבוע את הרכב השופטים שידון בתיק נחשבת במדינות אחרות כהפרה של הזכות היסודית של מתדיין להופיע בפני בית משפט נייטרלי שהרכבו נקבע באופן אקראי.

עקב עמדתה הביקורתית כלפי הרפורמה בסדר הדין האזרחי שתחילתה תוכננה לספטמבר 2020, מונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה ב-2019 כחברה בוועדה שתבחן את הרפורמה לצד עו"ד ד"ר אסף פוזנר. לאחר שלוש ישיבות שקיימה הוועדה, דרשה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מיושב ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי להחליף את איינהורן ואת ד"ר אסף פוזנר מהוועדה לבחינת תקנות סדר הדין האזרחי, בשל "התנהגות לעומתית".

איינהורן מתחה ביקורת גם על סדר הדין הפלילי בישראל, שלדבריה אינו תואם את הסטנדרטים המקובלים בדמוקרטיות מערביות.

איינהורן מבקרת גם את המצב שבו, לטענתה, היועץ המשפטי לממשלה הפך, על פי פסיקת בג"ץ, לרשות רביעית, המחייבת את הממשלה ולא רק מייעצת לה. כך נוצר לדעתה מצב אנומלי שהיועץ המשפטי, המיוצג על ידי פרקליטות המדינה, מוסמך לייצג עמדה עצמאית, לעומתית, שאינה מבטאת את עמדת ראש הממשלה, את עמדת השר או את עמדת הממשלה, ואף יכולה לחבור לעמדת העותרים לבג"ץ, בניגוד לעמדת הממשלה, דבר שעלול להביא לכך שהממשלה לא תקבל סיוע משפטי ראוי בבית המשפט. לפי איינהורן אין למצב זה אח ורע בדמוקרטיות מערביות.

בעקבות בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, כתבה איינהורן כי על פי תיקון לחוק יסוד: הכנסת שהתקבל ברוב של 91 חברי כנסת, יושב ראש הכנסת הקודמת ממשיך לכהן עד בחירת יושב ראש חדש, ועל פי תקנון הכנסת הוא לבדו מוסמך להחליט על כינוסה של הכנסת לצורך החלפתו במועד שיקבע עד השבעת הממשלה החדשה. לדבריה בג"ץ נתן פסק דין בחוסר סמכות.

בראיון בחדשות ערוץ 12 אמרה איינהורן ש"מדינה דמוקרטית לא צריכה שומרי סף, בשביל זה יש לנו בחירות".

איינהורן אלמנה ואם לארבעה ילדים. בנה ישראל איינהורן הוא פרסומאי ששימש כיועץ של בנימין נתניהו. מתגוררת בתל אביב.

ספרים פרי עטה ובעריכתה

• משפט בינלאומי פרטי ובין דתי, הוצאת נבו, 2023

• Einhorn Talia, Proscription of Parties that have a Racist Platform under Art. 7A of the Basic Law: Ha-Knesset, Jerusalem: The Israeli Association for Parliamentary Issues, 1993
• Einhorn Talia, The Role of the Free Trade Agreement between Israel and the EEC: The Legal Framework for Trading with Israel between Theory and Practice, Baden-Baden: Nomos, 1994
• A. E. Kellermann/ K. Siehr/ T. Einhorn (eds.), Israel among the Nations: International and Comparative Law Perspectives on Israel’s 50th Anniversary, London: Kluwer Law International 1998
• J. Basedow/ I. Meier/ A.K. Schnyder/ T. Einhorn/ D. Girsberger (eds.), Private Law in the International Arena – Liber Amicorum Kurt Siehr, The Hague: T.M.C. Asser Press, 2000
• T. Einhorn (ed.), Spontaneous Order, Organization and the Law – Liber Amicorum Ernst-Joachim Mestmäcker, The Hague: T.M.C. Asser Press, 2003
• T. Einhorn/ K. Siehr (eds.), Intercontinental Cooperation through Private International Law: Essays in Memory of Peter E. Nygh, The Hague: TMC Asser Press, 2004
• K. Boele-Woelki/ T. Einhorn/ D. Girsberger/ S. Symeonides, Convergence and Divergence in Private International Law – Liber Amicorum Kurt Siehr, The Hague/ Zurich: Eleven/Schulthess, 2010
• Einhorn Talia, Private International Law in Israel, Alphen aan den Rijn: Kluwer Law International, 1st ed. 2009 ,2nd ed., 2012
• Einhorn Talia, The Status of Judea & Samaria (The West Bank) and Gaza and the Settlements in International Law, Jerusalem: Jerusalem Center for Public Affairs, 2014
• Talia Einhorn, Private International Law in Israel, 3rd ed., 840pp, Kluwer Law International, 2022

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: טליה איינהורן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טליה איינהורן

• אתר האינטרנט הרשמי של טליה איינהורן

• טליה איינהורן, ברשת החברתית פייסבוק
• טליה איינהורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טליה איינהורן, באתר ResearchGate
• טליה איינהורן, באתר SSRN
• דף המרצה של פרופסור איינהורן באתר המכללה למדינאות
• פרופ' איינהורן: שטחי יש"ע אינם שטח כבוש, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2003
• אייל לוי, פרופ' טליה איינהורן: "לא עשיתי הנחות לממשלה הקודמת שמינתה אותי, ואין סיבה שהפעם אנהג אחרת", באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2021

מאמרים אקדמיים:

• כללי ברירת דין בעניינים מסחריים בקהילייה האירופית, המשפט, כרך ב', עמ' 291–310
• התקשרות בהסכמים בינלאומיים ומדיניים: הדין המצוי איננו רצוי, המשפט, ג', עמ' 367–384
• Einhorn, Talia, "The Common Law Foundations of the Israeli Draft Civil Code – A Critical Review of a Paradigm-Shifting Endeavor", RabelsZ 80 (2016) 94-129

מאמרי דעה:

• ארץ-ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 במאי 2003
• בלי עלילות דם, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2003
• האמת הכבושה על המאחזים, באתר ynet, 20 ביולי 2012
• לטובתה, מערכת המשפט זקוקה לביקורת, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2019
• התערבות בג”ץ והיועמ”ש במינויים – פרק נוסף בהפיכה השיפוטית, באתר מידה, 20 בדצמבר, 2019
• הרפורמה בסדר הדין האזרחי – תקלות ללא תקנה, באתר "דיומא", 20 ביולי 2020

ביאורים

הערות שוליים