Smadar Nehab

סמדר נהב (נולדה ב-1951) היא יזמית טכנולוגית ואשת הייטק שעוסקת בתעשייה בישראל וקליפורניה, רובן בחברות הזנק. ב-2007 עברה נהב ליזמות חברתית: הגתה, יזמה וייסדה ביחד עם שותפים את צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית, חל"צ שמטרתו לעודד תעסוקת ערבים אקדמאים בהייטק הישראלי כמנוע לצמיחה כלכלית בחברה הערבית ושוויון חברתי בישראל. נהב זכתה (ביחד עם שותפיה מצופן) בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים לשנת 2016 בעקבות פועלה למען קידום העסקת ערבים בהייטק בישראל.

שנים ראשונות והשכלה

סמדר נהב נולדה בשנת 1951 בקיבוץ הזורע וגדלה בבית הומניסטי. הוריה נולדו בגרמניה, ועלו לארץ ישראל ב-1933 עם עליית היטלר לשלטון. היא למדה בבית ספר תיכון שומריה במשמר העמק, כתבה את עבודת הגמר שלה בתיכון בתחום המחשבים. נהב סיימה תואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במדעי המחשב במכון ויצמן, והיא בעלת תעודה בניהול עסקים מהפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

קריירה בתעשיית ההייטק

בשנים 1984–1990 עבדה כמתכנתת במספר חברות, בתחומי Electrical Design Automation Systems ותכנון בעזרת מחשב. בין השאר בחברת "קלאריטי" שהקים היזם עמוס וילנאי ובחברת מוטורולה סמיקונדקטור ישראל.

בשנים 1990–1997 עברה לקליפורניה, שם עסקה נהב בתחום ה-color imaging למערכות הוצאה לאור שולחנית, והייתה שותפה לשלבים הראשונים במעבר התחום מפתרונות בשחור-לבן לצבע. היא עבדה כמנהלת צוות בחברת Electronics for Imaging בסאן מטאו, חברה שייסד אפי ארזי. שם ניהלה את פיתוח טכנולוגית הליבה של החברה. בהמשך הצטרפה לחברת Canon Information Systems בקופרטינו, כמנהלת מחלקה, בצוותים שלה פיתחו את התכנה למצלמות הדיגיטליות הראשונות של תאגיד קנון.

בשנים 1998–2006 לאחר חזרתה לישראל, הצטרפה לחברת Verisity, שפיתחה תוכנה בתחום ה-Design verification. בה כהנה כסמנכ"לית פיתוח. לאחר מכן עברה לתחום application performance management systems וכיהנה כ-VP R&D בכמה חברות, ביניהן Conduct שנמכרה ל-Mercury/HP. ב-2003 ייסדה סמדר יחד עם דודי ברזילאי את חברת Certagon, וכיהנה כ-VP R&D ומנהלת האתר הישראלי.

עשייה חברתית

עשייתה החברתית של נהב התמקדה, וממשיכה להתמקד, בעידוד שוויון חברתי בישראל דרך פיתוח ויישום מודלים לחיבור אוכלוסיות מוחלשות לתעשיית ההייטק. לשם כך הקימה נהב שני ארגונים ללא מטרת רווח - צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית וסיראג' טכנולוגיות, והייתה שותפה בשלבי ההקמה בעמותת She Codes;‎. היום נהב עובדת על בניית מודל כללי המבוסס על המודלים של צופן וסיראג', ובדיקת ישימותו בקרב אוכלוסיות מהגרים ופליטים באירופה ובארצות הברית. חברת המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית

בשנת 2007, נהב ייסדה יחד עם סאמי סעדי ויוסי כותן את "צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית", במטרה לקדם את מוערבות של החברה הערבית בתעשיית ההיי­טק בישראל. הארגון נוסד בנצרת והתמקד בפעילות באזור גליל, אחר כך החל לפעול בפריסה ארצית עם משרדים בכפר קאסם ופעילות בתיכונים, אוניברסיטאות, וחברות הייטק בכל רחבי המדינה. הארגון שם תחילה דגש על הבאת פעילות היי­טק קודם כל לנצרת. התובנה הייתה שהמיקום בלב העיר הערבית הגדולה תאפשר לייצר יותר מהר השמות של ערבים בתעשייה הממוקמת בעיר. מאחר שהצעירים שמצטרפים לתעשייה לא רק שמהווים מודלים להצלחה לצעירים אחרים, שעד אז לא האמינו שקריירה בהייטק אפשרית, אלא הקיום של התעשייה בקרב האוכלוסייה משפיע על כלל החברה: הורים, מורים, מובילי דעה ורשויות מקומיות. כך שקריירה בהייטק לא רק תחשב כרצויה אלה גם כברת השגה למועמדים ערבים. החדשנות במודל של צופן היא שהוא מתחיל ביצירת ביקוש לאוכלוסייה המוחלשת, להבדיל מהאסטרטגיות הרגילות של שילוב תעסוקתי, שבהן שלב ההתחלה הוא הכשרת האוכלוסייה, עוד לפני שהובטח שאכן יש ביקוש לכוח העבודה החדש הזה.

"כשיצאנו לדרך עבדו 350 ערבים בחברות היי־טק, ובסוף 2014 כבר עבדו 2,200", מספרת נהב. נכון לשנת 2020, מעל-800 בוגרים ערבים לקחו חלק בהכשרה המקצועית של צופן, וכ-2000 מצאו עבודה בתעשייה דרך שירותי ההשמה של הארגון. וחשוב מכך בתעשייה, נכון ל-2020 עובדים למעלה מ-6500 ערבים. כלומר גידול של פי 20 ב-12 שנה. בנוסף, צופן עבדה עד 2019 עם כ-4500 תלמידי תיכון, והייתה שותפה בהקצאת תקציבים ממשלתיים למימון הכשרות, תוכניות תיכון, ובניית פארקי הייטק בערים ערביות.

לגבי המניע שלה להקמת צופן מספרת נהב: "הרצון לגרום לכך שישראל תהיה מקום טוב לשני העמים שיושבים בה הנחה אותי כל חיי. בתור אשת הייטק נוכחתי לראות שאין בכלל מהנדסים ערבים בתעשייה. אני מאמינה שקידום טכנולוגי ושוויון כלכלי יתרמו רבות לבניית חברה משותפת יותר טובה, כמו כן בתור מנהלת בכירה בתעשיית ההייטק זיהיתי את המחסור המתהווה במהנדסים טובים וידעתי שהכנסת מהנדסים ערבים לתעשייה תהיה גם תרומה חשובה לתעשייה עצמה ולא רק לצדק החברתי".

בסוף שנת 2015 עזבה נהב את תפקידה כמנכ"ל צופן והצטרפה למועצה הציבורית של צופן. היום היא ממשיכה לפעול יחד עם Social Export Israel למצוא שותפים בינלאומיים (בצרפת ובלגיה) שיישמו את המודל של צופן עם התאמות מקומיות לעידוד שילוב קהילות לא מיוצגות בהייטק בתעשייה.

זכתה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים לשנת 2016. את הפרס קבלה בשותפות עם מייסד צופן סאמי סעדי ועם ארגון צופן.

She Codes

she codes;‎ היא קהילה טכנולוגית של נשים מפתחות תוכנה, שהוקמה במטרה להגיע ל־50% מפתחות תוכנה בתוך עשור בישראל. היא הוקמה ב-2013 בידי רות פולצ'ק ומונה כעת למעלה מ-50,000 חברות. בין חברות הארגון יש נשים שמבקשות ללמוד פיתוח תוכנה או לעשות הסבה מקצועית לתחום ההייטק, מפתחות שבאות במטרה להתפתח במקצוען ולפגוש מפתחות אחרות ונערות בגילאי תיכון שלומדות תכנות. she codes; מפעילה מעל 40 סניפים ברחבי ישראל. בסניפים מתנהלים מסלולי לימוד תכנות, קבוצות לעבודה על פרויקטים בליווי מתנדבות מהקהילה, הרצאות טכנולוגיות, מפגשים עם נשים מעוררות השראה, ייעוץ קריירה ועוד.

בשנת 2015 חברה סמדר לפולצ'ק בשלבי ההקמה של התשתית הארגונית של הארגון ובכך תרמה לקפיצת הארגון מארגון התנדבותי לארגון עם תשתית ניתנת לצמיחה, ולחבירת משרד הכלכלה לארגון.

סיראג'

בשנת 2017 נהב הקימה יחד עם אנשי הייטק, יזמים חברתיים, ואקדמאים בדואים את סיראג' טכנולוגיות בע"מ, באנגלית Siraj Technologies Ltd. סיראג' היא חברת סטארטאפ בדואית שיושבת בבאר שבע, ומציעה שירותי פיתוח במיקוד על Industrial Internet-of-Things או IIoT. סיראג' היא גם עסק חברתי – החזון שלה הוא שיתוף מלא ושווה של החברה הבדואית בהייטק, שיתוף שיאפשר קידום הכלכלה, השותפות, והשוויון בין בדואים לכלל החברה בישראל. עם החברים במועצת המנהלים של החברה נמנים: פרופ' ג'יהאד אל-סאנע – פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר גיורא ירון (יו"ר), דוקטור לפיזיקה ומאבות ההייטק בישראל, ד"ר סארה אבו כף, דוקטור לפסיכולוגיה עם התמחות בגישור סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון, חדר אלשייך, מהנדס ויזם עסקי מוביל בחברה הבדואית, ונהב.

סיראג' היא עסק חברתי ובתוך שכזו היא נמצאת בבעלות חלקית של עמותה, סיראג' – לקידום הייטק בחברה הבדואית, או Siraj – Building Hi-Tech in the Bedouin Community באנגלית. מודל העסק החברתי מכתיב שרווחי החברה יועברו בחלקם לעמותה ובכך יקדמו את הפעילות החברתית של. העמותה עושה זאת דרך תוכנית On-the-Job Training שמציעה כמה חודשי התנסות למהנדסים בדואים מתחילים כחלק מצוות חברת סיראג'. כדי להגדיל את היצע המועמדים הבדואים למשרות בהייטק, העמותה מפעילה תוכנית מנטורינג (ליווי על ידי אנשי מקצוע) לסטודנטים בדואים במקצועות ההייטק, מארחת קבוצות של תלמידי תיכון בדואים וחושפת אותם לעולם ההייטק – לרבים זו הפעם הראשונה שהם נפגשים עם סביבה כזו, ומארגנת מיטאפים (meetups) לקהילה הטכנולוגית וגם לציבור הבדואי, כולל מורי בית ספר, הורים, ומובילי דעה. סיראג' נוקטת באסטרטגיה דומה לצופן – הדגש בשלב הראשון היה הקמת חברת הייטק שמציגה ביקוש למהנדסים בדואים. להבדיל מהתנאים בצפון הארץ בחברה הבדואית עד 2017 עבדו אנשים ספורים בלבד. אי לכך המשימה קשה עוד יותר.

נכון לתחילת 2020, הפעילות של סיראג׳ נגעה במעל 1,000 תלמידי תיכון ומעל 300 סטודנטים. בחברת סיראג' כיום עובדים 16 מהנדסים בדואים, כולל שתי נשים – הצוות הוכפל משנת 2018 ושולש מאז הקמתה.

נהב נישאה לנעם קמינר, בעל דוקטורט במערכות מידע מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ומאסטר בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נעם עבד כאיש הייטק ונפטר בשנת 2014 בגיל 61 ממחלת הסרטן. להם נולדו בן ובת: מתן קמינר בעל דוקטורט מאוניברסיטת מישיגן, המתמקד באנתרופולוגיה של עובדים מהגרים, וכרמל קמינר, אשר סיימה לימודי תואר ראשון בסיעוד באוניברסיטת תל אביב ועובדת כאחות פנימית.

מדיה וקבצים בנושא סמדר נהב בוויקישיתוף

• סמדר נהב, ברשת החברתית פייסבוק

מאמרים פרי עטה

פטנטים על שמה

כתבות בעברית (רשימה חלקית)

• גליה ימיני, הצופן של סמדר נהב, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
• צחי הופמן, ‏"גם חברות 'עבריות' כמו פרוביג'נט יכלו לקום בנצרת", באתר גלובס, 28 במרץ 2011
• רותם שטרקמן, תשכחו מ-8200, רמת החייל והרצליה פיתוח: מרכזי ההיי-טק הבאים של ישראל, באתר TheMarker‏, 10 ביולי 2015
• עודה בשאראת, גזענים תגידו תודה לערבים, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015
• נחמה אלמוג, ״נשים ערביות בהיי-טק הישראלי: תמונת מצב״, אנשים ומחשבים, 8.3.2016
• ראיון עם סיראג׳, שש כלכלי עם קרן אוזן ואורי לוי, 9.8.2017 (הראיון מתקיים בדקות 44:11-49:20)
• אלישיב רייכנר, ״בעוד עשור מאות בדואים יעבדו בהייטק״ ,מקור ראשון, 27.9.2018
• שירי דובר, ‏"גדלתי בכפר בדואי, כשהתחלתי ללמוד מחשבים הייתי בהלם", באתר גלובס, 29 באוקטובר 2018

כתבות באנגלית (רשימה חלקית)