Quick Facts
Biography
הרב שמואל נהון (לפני ה'תק"ץ, 1830 - ד' אלול ה'תר"ס, 29 באוגוסט 1900), היה משכיל, דרשן, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תטואן במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. בן לשושלת חכמים בעיר.
קורותיו
נולד בתטואן לאביו רבי יצחק שהיה מחכמי העיר ומפרנסי הקהילה. משפחת נהון הייתה משפחה של חכמים שכיהנו בתפקידים רשמיים בעיר במשך כמה דורות. למד אצל חכמי העיר. רכש השכלה כללית, בהיסטוריה, ומדעים כלליים, וידע עברית, צרפתית וספרדית. כמו כן התעניין במצבם של יהודי רוסיה ואירופה, ובהתפתחות לשון העברית כשפה מדוברת בקרב יהודי העולם. בשנת ה'תרמ"ו שיכל את בנו ומאז הפסיק להתעטף בטלית גדול.
פועלו החינוכי
החל משנות השישים של המאה התשע העשרה, היה מעורב בפעילות החינוכית של ילדי העיר, ושיתף פעולה עם האליאנס. פעל לשם האחדת לימודי הקודש והחול, בבית הספר, ובכך רצה לשרש את התפישה כי ההשכלה נוגדת את היהדות.
רבנותו
בהמשך, התמנה לרבה של העיר ולאב בית הדין בה. חברי בית דינו היו רבי שמואל ישראל, ורבי שם טוב בן וואליד. בית הדין היווה כתובת להתייעצות עם שאר בתי הדין שבאזור מרוקו הספרדית. ובכלל, בית דינו התכתב בענייני הלכה עם שאר חכמי מרוקו מהערים השונות. כמו כן בתפקידו היה דרשן וספדן, והספיד אישים שנפטרו בעיר, כדוגמת רבי וידאל ישראל.
בשאלת הגיור לשם אישות, צידד רבי שמואל להחמיר, בשונה מתלמידו רבי מרדכי בן ג'ו שצידד להקל.
מבין תלמידיו נמנה רבי יהודה ליאון כלפון שבהמשך כיהן כרבה של העיר.
תיאור מיוחד של הרב שמואל נהון התפרסם על ידי העיתונאי אליעזר דב שפירא:
עוד ביום בואי הלכתי לראות את פני הרב ר' שמואל נהון. דרך פתח נמוך באתי אל חצר קטנה ובחצר חדר צר מלא ספרים מפה לפה. על יד שולחן קטן יושב איש כבן שבעים שנה. הדרת השיבה חופפת עליו, עינים מאירות לו וזקן יורד על פי מדותיו, ידיו רועדות מעט, פניו לבנים ודקים, וממעל למצחו הרחב מבלי קמטים, כמעט באמצע הראש, שערות כסף וכובע קטן. מתחת להקפטן הפתוח נראו מכנסים רחבים לבנים, וממעל להמטפחת השחורה בעלת נקודות לבנות אשר אזרה אותו ועד הצואר, מעיל רחב לבן מרוקם חוטי משי לבנים ומעוטר צעצועים משני עבריו. ובאמצע עובר לארכן זר כפתורים עגולים עשוים חוטים עבים לבנים כחמשים במספר. בחריצותו הגדולה, ברוחב דעתו ובשכלו הזך רכש לו הרב ר' שמואל נהון את לב כל אנשי העיר, ושמעו הטוב יצא בכל ארץ מרוקו. בכל מקום מוקטר לשמו, וגם רבים מן המושלמים יכבדוהו ויעריצוהו מאד ויבאו לקבל את ברכתו.ואמנם נפלא הרב הנכבד הזה, יחיד ומצוין במינו, והרושם אשר עשה עלי היה חזק מאד. ידיעותיו רבות ורחבות בתלמוד ומדרשים, בחקירה וקבלה, בחכמת הטבע ודברי הימים, וכל אלה למד מעצמו בעזרת ספריו הרבים ומבלי עזוב אף פעם את עירו הקטנה. את השפה הספרדית ואת השפה הצרפתית למד בלכתו לשבת יחד את הילדים על ספסל בית-הספר, אשר אלמלא השפעתו הרוחנית על אנשי עירו לא היה יכול להתקיים. מצב היהודים בכל המקומות ובכל הזמנים ידוע לו היטב, וככה נגע בשיחתו בענינים רבים מחיי היהודים בארץ רוסיה רומניה ואמריקה. ביחוד התאמץ לשמוע מפי דברים נכונים ונאמנים על דבר מצב המושבות והאכרים בארץ הקדושה, ואם הדבור העברי כבר נתפשט שם במדה מרובה בין בני הדור החדש. הרב ר' שמואל נהון הוא עתה האחד בכל ארץ מרוקו ואולי גם האחון באחרונים בין נושאי דגל חכמת המערב, אשר אצלם היה נכר עוד שביב אור קטן משמש ההשכלה המערבית בימי הדורות התיכוניים.
— עיתון 'הדור' קרקוב, 18 ביולי 1901
פטירה והנצחה
נפטר בד' אלול ה'תר"ס, בתטואן. הנהלת כי"ח וחכמי טבריה שלחו אגרת ניחומין למשפחה. כמו כן הספידוהו יהודי פאס.
בשנת ה'תשמ"ח, הקים הרב משה גרשון כולל בירושלים על שמו שנקרא 'קרן בן שמן'.
בקרקס, ונצואלה, מצויה קהילת 'בית שמואל' על שמו.
חיבוריו
- פסקי דין - נדפסו בספרים שונים של חכמי מרוקו, ועוד מצויים בכתבי יד.
- דרשות והספדים - נדפסו בקובץ 'קרן בן שמן'.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא שמואל נהון בוויקישיתוףהערות שוליים
| רבני מרוקו | ||
|---|---|---|
| רבני אסואירה | אברהם רפאל קורייאט • חיים פינטו (מרוקו) • אהרן בן חסין • משה ויזגאן | |
| רבני דבדו | שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • שלמה הכהן צבאן • דוד הכהן סקלי • אברהם בן סוסאן • אברהם הכהן צבאן • שמואל מרציאנו | |
| רבני מקנס | יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • חיים טולידאנו • משה טולידאנו • יקותיאל בירדוגו • יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רפאל בירדוגו • פתחיה מרדכי בירדוגו • מימון בירדוגו • יוסף בירדוגו (מקנס) • יהודה טולידאנו • יהושע בירדוגו • יעקב טולידאנו (בן יוסף) • שמואל עמאר • יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רפאל ברוך טולידאנו • ברוך אברהם טולידאנו • יוסף משאש | |
| רבני מרקש | יצחק דלויה • יצחק קורייאט (הראשון) • יצחק דלויה (המאה ה-17) • שלמה עמאר (מרקש) • אברהם אזולאי (מרקש) • יוסף אוסעדון • דוד בן מאמאן • יעקב פינטו • אברהם קורקוס • יצחק חרוש • אברהם פינטו • שלמה אסבאג • מוסא בן דוד וחיון • משה אסבאג • אברהם פינטו (הקטן) • משה רוזיליו (הראשון) • דוד חיים צבאח • רפאל מסעוד אבן מוחא • אלעזר חזן • יעקב בטאן • שלמה אסבאג (השני) • מרדכי הצרפתי • רפאל יוסף חרוש • שלמה אבן חיים • דוד שלוש • יעקב דהאן • יעקב נחמני • אלעזר הלוי • אברהם אביטבול • מכלוף אבוחצירא • יהושע מאמאן | |
| רבני פאס | יהודה הכהן אבן סוסאן • יוסף בן יהודה אבן עקנין • אברהם אדרוטיל • שלמה אבן מלך • יוסף אלמושנינו • אהרן אבן חיים • שאול שמואל סירירו • וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • וידאל הצרפתי (השלישי) • אליהו הצרפתי • יצחק הצרפתי השני (פאס) • יהודה בן עטר • יעקב אבן צור • שמואל אבן אלבאז • רפאל אבן צור • ידידיה מונסוניגו • יצחק אבן דנאן • יוסף בן נאיים • חיים דוד סירירו | |
| רבני צפרו | שאול ישועה אביטבול • עמור אביטבול • אבא אלבז • יהודה אלבז • רפאל משה אלבאז • עמרם אלבז • דוד עובדיה | |
| רבני קזבלנקה | משה מאיר חי אליקים • שלום משאש • משה מלכה • מסעוד בן שבת • יצחק חזן | |
| רבני רבאט וסלא | שמואל די אבילה • אליעזר די אבילה • חיים בן עטר (הראשון) • רבי חיים בן עטר • יוסף בירדוגו (רבאט) • רפאל אנקווה • חיים יקותיאל בירדוגו • דוד צבאח • מיכאל יששכר אנקווה • שאול אבן דנאן • מימון אוחיון | |
| רבני מחוז תאפילאלת | מסעוד אבוחצירא • יעקב אבוחצירא • דוד אבוחצירא • משה תורג'מן • יעקב תורג'מן | |
| רבני תטואן | חסדאי אלמושנינו • יעקב אבן מלכא • אפרים מונסונייגו • יצחק קורייאט (השני) • יצחק בן וואליד • שמואל נהון • יעקב כלפון • יהודה ליאון כלפון | |
| רבנים נוספים | כליפא בן מלכא • יחייה בן הראש (קניטרא) • רפאל הצרפתי • אברהם דוד ריווח | |