Ruth David

רות דוד (נולדה ב־14 בדצמבר 1952, נקראת גם רות דוד-בלום ורות בלום-דוד) היא עורכת דין ישראלית ולשעבר פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) בפרקליטות המדינה.

נולדה להורים ניצולי שואה, למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, ואת התמחותה עשתה בפרקליטות מחוז תל אביב ובבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשנת 1977 החלה לעבוד כעורכת דין במחוז תל אביב של פרקליטות המדינה. במהלך תפקידה שימשה דוד בראשית שנות ה־90 כתובעת במשפט שנוהל כנגד יעקב אלפרון ובני משפחתו, שהסתיים בהרשעתם. במהלך עבודת ועדת שמגר לחקירת רצח יצחק רבין, כשהתבקש היועץ המשפטי לממשלה להופיע בוועדה הוא נעזר בה. שימשה תובעת במשפטו של שר המשפטים יעקב נאמן ב-1997 שנחשד בעברות שונות, משפט בו זוכה לבסוף נאמן.

ב-2002 נבחרה לכהונת פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), לאחר שגברה בהתמודדות על עורכת הדין פנינה גיא. במהלך כהונתה ניהלה את החקירה בנושא פרשת המעילה בבנק למסחר, קיבלה החלטה על סגירת שארית תיק פרשת עמותות ברק (שרובו נסגר על ידי אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה) ללא הגשת כתבי אישום כנגד טל זילברשטיין וגידי סולימני בנימוק של העדר ראיות והעדר עניין ציבורי, החליטה על הגשת כתב אישום כנגד עומרי שרון על עבירות במסגרת קמפיין הבחירות של אביו, ראש הממשלה אריאל שרון (עומרי שרון הורשע בתיק זה ונידון לעונש מאסר). עמדה בראש צוות החקירה כנגד השר אברהם הירשזון, שהורשע בגניבה מהסתדרות העובדים הלאומית, והחליטה על סגירת תיק שעסק בחשדות לשחיתות של בכירים ברשות המיסים. ב־2017 מתח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השופט דוד רוזן ביקורת חריפה על דוד בקשר לסגירת תיק זה, שנעשתה בחיפזון ותוך חשש כבד לטיוח.

ב־2004 חתמה דוד על הסכם עד מדינה עם האחים דדוש, שהעניק להם הטבות רבות בעבור עדותם כנגד זאב רוזנשטיין. המתווך להשגת ההסכם היה רונאל פישר. דוד הייתה מעורבת בחקירת השר חיים רמון בחשד לעבירת מעשה מגונה ללא הסכמה. חקירה זו כללה האזנות סתר, שרבים מתוצריהן לא הועברו כחוק לידי רמון. קיומם הוכחש על ידי דוד ורק דרישה חוזרת ונשנית וגילוי מציאותם על ידי מקור אנונימי הביאו להודאתה של דוד בעצם קיומם ולהעברתם לסניגורי רמון. בית המשפט בפרשת רמון הודיע שרק בשל הבטחת ראש אגף החקירות ניצב יוחנן דנינו, שהעניין ייחקר, בית המשפט לא יקבע בפסק דינו, שהסתרת תוצרי ההאזנות הייתה בזדון אלא בגין רשלנות ממשית. על תפקודה של דוד בפרשה נמתחה ביקורת אישית של מבקר המדינה, שקרא לשקול צעדים אישיים כנגד דוד. למרות זאת, פרקליט המדינה משה לדור סירב לבצע את המלצות מבקר המדינה והגן על דוד בתוקף ולאורך זמן. בשלהי 2010 סיימה את כהונתה.

במרץ 2011 מונתה לשמש כדירקטורית בחברת ב. יאיר. מינוי זה עורר תמיהה, על רקע מידע מודיעיני שעלה בפרשת המעילה בבנק למסחר שאותה ניהלה דוד, ועל פיו כספים שנגנבו מהבנק למסחר הושקעו בחברת ב. יאיר. במקביל פתחה לאחר תקופת צינון קצרה משרד עורכי דין פרטי, ובהמשך הצטרפה כשותפה למשרד עורכי דין של רונאל פישר. בראיון איתה הציגה את תפקידה כסניגורית בדגש על המניעה וייצוג בשלבים מוקדמים של הליכים משפטיים.

בראשית 2014 פרשה במפתיע מתפקידה כדירקטור בב. יאיר.

דוד נשואה לאילן ואם ל-3, מתגוררת בהרצליה.

ב-2015 נעצרה במסגרת פרשת רונאל פישר, בחשד שיחד עם רונאל פישר פעלה להדלפת מידע פנימי מחקירות לנחקרים תמורת שוחד (ששולם בחלקו לקצין המשטרה ערן מלכה), וכן תדרכה נאשמים לקראת חקירתם על בסיס מידע פנימי, וזאת בתקופה שלאחר סיום תפקידה כפרקליטת מחוז. במאי הוגש נגדה כתב אישום, ובהמשך עודכן כתב האישום ונוסף בו אישום לפיו פעלה דוד יחד עם פישר להחלפת התובע בתיק כנגד יאיר ביטון (בעליה של חברת ב. יאיר), על ידי הצעה שניתנה לתובע למינוי כיועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל. במסגרת החקירה נגדה ונגד פישר גויסו קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה ועוזרתו של פישר כעדי מדינה. בשל מעורבותם של קצין משטרה לשעבר ופרקליטת מחוז לשעבר, התיק מתנהל על ידי המחלקה לחקירת שוטרים ופרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בעקבות כתב האישום שהוגש על חשדות לאחר תום כהונתה כפרקליטת מחוז, עלו חשדות כנגדה כי פעלה באופן דומה גם בתקופת כהונתה כפרקליטה מחוזית, זאת בין השאר על בסיס הקלטות של פישר מתקופה זו שבהן הציע לחשודים השגת הקלות שונות באמצעות קשריו עם דוד, על סמך ידידות אישית שהייתה בין השניים, על בסיס מתנות שאותן קיבלה דוד מפישר (באמצעות יאיר ביטון) בתקופת כהונתה, ועל בסיס דברים שסיפר פישר לערן מלכה, שעליהם דיווח מלכה בחקירתו. בעקבות החשדות נחקרה דוד בנוגע להתנהלותה בתקופה זו. בדו"ח הסיכום לשנת 2015 של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות כתבה הנציבה הילה גרסטל כי פרקליט מחוז תל אביב יהושע למברגר מנע חקירה בנושא תיקים שיוצגו על ידי פישר במהלך כהונתה של דוד על ידי הנציבות ב־2014 בעקבות תלונות שהוגשו לנציבות, בטענה לסכסוך בין ארגון הפרקליטים לבין הנציבות. רק באביב 2015 הסכים למברגר להעביר את החומר לנציבות, אך אז נמנע מהנציבות העיסוק בנושא עקב פתיחת חקירה משטרתית בנושא. בנוסף, טענה קבוצת חוקרים מרשות המיסים כי דוד מנעה חקירה בפרשות שחיתות שנחשפו על ידם ברשות המיסים, ועלו חשדות על המלצות שנתנו לסגירת תיקים משיקולים לא-מקצועיים.

במרץ 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את תיק החקירה כלפי דוד בנושא תפקודה בעת שירותה בפרקליטות, בהיעדר ראיות מספיקות להרשעה פלילית. עם זאת ציין מנדלבליט כי "התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה היא בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה".

בנובמבר 2017 קבע דו"ח של נציב הביקורת על התביעה, דוד רוזן, כי נסיבות גניזת תיקי חקירה על ידי רות דוד שנפתחו עקב 15 תלונות שונות של חוקרים ברשות המיסים "תמוהות". עוד אמר "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק". באופן דומה, ב-26 בדצמבר רוזן דרש משי ניצן לבחון את התנהלות דוד בחקירת חשדות לשחיתות של בכירי קופת חולים מאוחדת שהסתיימה בהגשת כתב אישום כלפי חושף השחיתות בקופה.

ביולי 2018, חודשה החקירה על טיוח התלונות ברשות המיסים על ידי רות דוד. בינואר 2019 הגישה הפרקליטות אישום נוסף, רביעי במספר, נגד רות דוד, על שיבוש הליכי משפט בכך שהנחתה חשוד לברוח לחו"ל.

• שני מזרחי, "אנשים בישראל סובלים מאשליה שלפיה כדי להצליח כדאי שלא לנהוג לפי הספר", באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2012
• משה גורלי, ראיון "כלכליסט" - בין הירשזון להירשזון: עו"ד רות בלום־דוד עושה מהפך של 180 מעלות, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2012
• ת"פ 28759-05-15 ביהמ"ש מחוזי ירושלים, מדינת ישראל נ' ערן מלכה, רונאל פישר, רות דוד, יאיר ביטון ואחרים, כתב אישום (מתוקן) שהוגש נגד דוד ואחרים בספטמבר 2015.
• משה ליכטמן, ‏האם הפרקליטות עשתה לרות דוד הנחות בכתב האישום?, באתר גלובס, 12 בפברואר 2017
• חן מענית, ‏החלטות מפוקפקות וסימני שאלה: רות דוד - תיק פתוח, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2017
• אלה לוי-וינריב, "התבדחתי": נחשפים תמלילי החקירה המלאים של רות דוד, באתר nrg‏, 29 בנובמבר 2017