Quick Facts
Biography
רפאל אבוהב (1929–18 בינואר 1991) היה מוהל, מלחין, פייטן, חזן, ויוצר ישראלי.
קורות חיים
אבוהב נולד באיסטנבול שבטורקיה ליצחק ורחל. מגיל צעיר נמשך לשירה ולעולם החזנות. כשהיה בן 10 החל לשמש כעוזר חזן בבית הכנסת הגדול בטורקיה. בהגיעו לגיל הנערות החל ללמוד בקונסרבטוריון וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר שנישא לאשתו קלרה נבחר לחזן הראשי של בית הכנסת הגדול "בית ישראל" באיסטנבול. בכהונה זו שימש למעלה מ-10 שנים.
משבגר עלה לישראל והתיישב בתל אביב עם רעייתו קלרה. לאחר מכן עבר לגור בבני ברק. עבד כמוהל בבית חולים "הקריה" בתל אביב, וכן היה חזן במועצה דתית בתל אביב ושליח ציבור בבית הכנסת הגדול בעיר. במהלך חייו הלחין כ-100 שירים. מבין שיריו הידועים: "בן חמש שנים למקרא", "הוא יברך את החתן והכלה", "א-ל בנה בית המקדש", "כן תחננו אבינו","כי אשמרה שבת", ו"מה אנו מה חיינו" ששר בקביעות. למדו אצלו בין היתר הרב אבי זרקי, יחיאל נהרי ומשה חבושה.
אבוהב שימש כחזן בתפילות ימים נוראים בקהילות בחו"ל. המקום הראשון היה אורוגוואי שבדרום אמריקה, שם הוציא שני תקליטים של קטעי חזנות מובחרים. משם המשיך לארגנטינה, שבה קיבל לאות הוקרה מדליית זהב בצורת שני לוחות הברית. משם המשיך לארצות הברית, היה החזן הראשי בקהילה הספרדית "אמת ושלום" בניו יורק.
בשנת 1974 השתתף אבוהב בקונצרט שנערך בתיאטרון ה'חאן' שבירושלים במסגרת הקונגרס ה-10 של האיגוד הבינלאומי של ספריות למוזיקה. הקונצרט נערך במפגש כל הדתות והשתתפו בו זמרים, חזנים ופייטנים מהעולם היהודי, המוסלמי, הנוצרי ועוד.
ביום חמישי ג' בשבט תשנ"א 18 בינואר 1991, היום השני למלחמת המפרץ, שב לביתו מהשיעור הקבוע בו למד מדי יום חמישי אצל הרב רפאל הילל, כאשר נשמעה האזעקה הראשונה נגד טילים ברחבי הארץ. בהתרגשות שנוצרה, הרב רפאל אבוהב לקה בלבו. כוחות ההצלה לא הורשו לצאת לטיפול, מאחר שהוראות פיקוד העורף (אז- הג"א) אסרו על יציאת כוחות מחשש למתקפה כימית. בנו, הרב יצחק אבוהב ניסה לסייע לשווא, ואבוהב נפטר כשהוא בן 62. מקרה זה עורר פולמוס הלכתי, אשר תועד בספר נס להתנוסס על מלחמת המפרץ מאת הרב יצחק זילברשטיין.
אבוהב הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים. בתו הגדולה רחל נישאה למקובל הרב נסים פרץ. בנו, יצחק הוא איש חינוך ושליח ציבור ובנו הרב אברהם הוא רב בנתניה.
דיסקוגרפיה
- פרקי חזנות ספרדית
- פרקי חזנות ספרדית
- שירת הבקשות
- תפילה לפרנסה (שירים בסגנון המזרחי, האשכנזי והטורקי)
כמו כן היה שותף לחובבי הבקשות של בית הכנסת אוהבי ציון, שהוציאו את אחת ההקלטות הראשונות של שירת הבקשות. ההקלטה הוצאה לאור על ידי מכון רננות והשתתפו בה כמה מגדולי החזנים של אותה תקופה, כגון משה נר גאון, נסים שלום, ומוני טבעוני.