Rafram Chaddad

רפרם (רפאל) חדד (נולד ב־26 ביוני 1976) הוא אמן וצלם ישראלי ותוניסאי, תיאם את תנועת מזון איטי (סלואו פוד, Slow Food) בישראל בין השנים 2005–2012.

רפרם חדד נולד ב־26 ביוני 1976 באי ג'רבה שבתוניסיה. סיים את לימודיו במוסררה שבירושלים בשנת 2004 ונסע לעבוד באיטליה אצל האמן מיקלנג'לו פיסטולטו , כחלק ממיזם UNIDEE העוסק בשינוי חברתי ומממן שהות באיטליה לאמנים צעירים. האמנות שלו סבה סביב תורת הפיסול החברתי, מונח שטבע האמן יוזף בויס.

החל משנת 2004 הוא מציג בתערוכות צילום ופיסול רבות. בין השאר עבד עם החוקר והסופר האיטלקי פרופ' אומברטו אקו על המיצב "מכונה אריסטוטלית", שהוצג בתערוכה "Arting Jerusalem". הציג תערוכות יחיד במוזיאון לתרבויות אירופה והים התיכוןשבמרסיי ובפורום מקסימיליאןשבמינכן ועוד עשרות תערוכות קבוצתיות ברחבי העולם.

לאחר מספר ביקורים במדינות העוינות את ישראל, למשל סוריה, נסע במרץ 2010 ללוב מטעם מרכז אור שלום למורשת יהודי לוב כדי לצלם אתרים יהודיים, בהם בתי קברות ובתי כנסת. טרם כניסתו למדינה הזדהה כצלם יהודי תוניסאי שנשלח מטעם סוכנות צילום מקומית, וקיבל אישור לצלם בלוב. רפרם צילם אתרים רבים, בפרט בטריפוליטניה, אך כבר בימים הראשונים לביקורו הוצמד לו סוכן המשטרה החשאית הלובית, ורפרם השאיר הנחיות למקרה שייעצר.

בשהותו בדרנה שבקירנאיקה נעצר לראשונה לחקירה, אך שוחרר כעבור זמן קצר. ביום העשירי למסעו – בו תכנן לצאת מן המדינה – נעצר בידי המשטרה החשאית של לוב בחשד לריגול מטעם המוסד, או למצער סחר בנשק או הלבנת הון. בהמשך העריך פדהצור בנעטיה, יושב ראש המרכז, שהמודיעין המקומי היה דרוך במיוחד בשל מפגש הליגה הערבית שהתקיים בטריפולי הבירה כשבוע לאחר מכן, ושהאזרחות הישראלית שנחשפה הוסיפה גם היא לחשש.

על עצם השהייה במאסר נוספו קשיים נוספים: במשך מספר שבועות סבל רפרם עינויים, בהם מכות במוט ברזל, מכות חשמל, שלילת שינה ועמידה ממושכת; תנאי התברואה היו גרועים, ויתושים הטרידו בלילות; לוב היא אחת המדינות החמות בעולם, ושוררת בה טמפרטורה של כ־40–46 מעלות בממוצע לאורך החוף, ואף יותר בפנים המדינה – אך לא תמיד סופקו מים; השעמום, לצד החוסר בשעון ובתחושת זמן, איימו להוציאו מדעתו. כדי להתגבר על הבעיות האחרונות, אלתר רפרם לוח שחמט ממגשיות אוכל וכלים מפקקים ושיחק בהם עם עצמו, והאזין לקריאות המואזין ולחילופי השומרים שסימנו עבורו את הזמנים.

לאחר שנודע בישראל על מעצרו הוטלה צנזורה על הפרשה עד שחרורו. בהמשך, שלח המרכז מכתבים ללוב במטרה להסביר את מטרת הנסיעה, ובמקביל פנו שר החוץ ליברמן וראש הממשלה נתניהו לעמיתיהם ברוסיה ובארצות־הברית, בצרפת, בבריטניה ובייחוד באיטליה, בניסיון לשכנע דרכם שאין מדובר במרגל. לאחר שמגעים אלו עלו בתוהו, קודמה עסקה לשחרורו, בתיווך איש העסקים היהודי האוסטרי מרטין שלאף, וכן וולטר ארביב, יהודי ממוצא לובי ובעל חברת תעופה קנדית. אלו יצרו קשר עם סיף אל-אסלאם קדאפי – בנו של שליט לוב.

בתחילה דרשה לוב לאפשר למשט בחסות "קרן קדאפי" להגיע לעזה, אך הצעה זו נתקלה בסירוב ישראלי. בתום חודש נוסף הוסכם על שחרור חדד, שהוצג בלוב כמחווה לתוניסיה לקראת הרמדאן שחל מספר ימים אחר־כך. בתמורה הוסכם שהספינה תעגון באל-עריש (מצרים) ושתוכנה יועבר לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, הותר ללוב להקים בעזה כעשרים מבנים טרומיים, וישראל שחררה מספר אסירים פלסטיניים. במוצאי השביעי באוגוסט הוטס רפרם במטוסו הפרטי של שלאף לווינה, ולמחרת חזר לישראל עם ליברמן. מאז אירועים אלו, והפרסום שהקנו לו בעל־כרחו, הפסיק רפרם את מסעותיו למדינות עוינות (למעט תוניסיה).

בסוף 2012 יצא לאור ספרו על הפרשה, "מדריך רפרם לכלא הלובי: איך לשרוד 170 יום בצינוק עם קדאפי", בהוצאת עם עובד.

מתגורר לסירוגין ביפו ובתוניסיה.

מדיה וקבצים בנושא רפרם חדד בוויקישיתוף

• אייל לוי, סופשבוע, גיבורים בעל כורחם, באתר nrg‏, 9 במאי 2011
• סדרת עבודות באירועי "הערת שוליים"
• לעמוד הספר
• האתר האישי של רפרם חדד

• רפרם חדד, ברשת החברתית אינסטגרם
• רפרם חדד, ברשת החברתית LinkedIn
• רפרם חדד, באתר פליקר