Rachel Heller

רחל הלר (נולדה ב-7 בספטמבר 1929) היא אמנית ישראלית. בעלת גלריות לאמנות בעברה ומפתחת שיטת להוראת ציור.

רחל הלר נולדה בשם מרצ'לה אסקולי (Marcella Ascoli) בליבורנו, איטליה,לברונו וארנה אסקולי. משפחת אביה קרויה על שם העיר אסקולי באיטליה (אסקולי פיצ'נו), משפחה עתיקת יומין ונצר למשפחת ר' עובדיה מברטנורא.

הלר עלתה לישראל ב-1938,גדלה בתל אביב ורמת גן ולמדה בתיכון אוהל שם ברמת גן. במלחמת העצמאות לחמה בחטיבת הנגב של הפלמ"ח כמפקדת פלוגת בנות בגדוד שבע. לאחר המלחמה הייתה ממייסדי קיבוץ תל רֵעִים בנגב (כיום רֵעִים) וחברת הקיבוץ כשנתיים (1950-1949).

לאחר עזיבתה את הקיבוץ למדה תקופה קצרה בבצלאל אצל מרדכי ארדון. בוגרת החוגים להיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית (1955-1952). בתום לימודיה ניהלה שנה את בית צבי שהיה באותם הימים בית תרבות ע"ש צבי קליר.

בוגרת ציור במכון אבני לאמנות בתל אביב (1959-1956) אצל סטימצקי ושטרייכמן. בשנים 1962–1964 למדה שנתיים במחלקה לאמנות וארכיטקטורה ב-Central School of Art and Design , לונדון. בשנים 1970–1972 למדה ב-Pratt Graphic Center ניו יורק.

שבה לירושלים ב-1963, בה בנוסף על הציור יצרה קירות אמנותיים לבתי ספר בכפר סבא, ירושלים, אופקים, בתים פרטיים ומשרדים בתל אביב; ועבודות אמייל וזכוכית מוזמנות. הבולט שבציורי הקיר ניצב עד היום (2019) בבית מאירסדורף, האוניברסיטה העברית בירושלים.

מאז 1961 הציגה הלר למעלה ממאה תערוכות יחיד ומאז 1959 הציגה כמאה תערוכות קבוצתיות, בעיקר בישראל, גרמניה, איטליה וארצות הברית. הציגה בטכניקות אמנות שונות: ציור, רישום, קולאז',הדפס,אמייל,כתב דימוי (image writing),עצמים (art objects) ופוטושופ. השתתפה מספר פעמים בתערוכות קבוצתיות במסגרת הביאנלה של ונציה.

בשנות השבעים הייתה פעילה בבית האמנים בירושלים בוועדות שונות ובעזרה לאמנים שעלו מרוסיה בהתאקלמות בישראל והציגה במקום. הייתה ממקימי סדנת ההדפס הירושלמית וישבה בחבר הנאמנים שלה. ב-1998 נבחרה על ידי ד”ר פליסיטס היימן, האוצרת הראשית של המוזיאון היהודי בווינה , להציג תערוכת יחיד לרגל חמישים שנה למדינת ישראל.

פיתוח שיטה להוראת אמנות

בשנות השמונים למדה הלר בניו יורק אצל הפסיכיאטר ד"ר מונטגיו אולמןאת שיטתו על פסיכולוגיית היצירתיות של החלומותולמדה פסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק. ב-1983 פיתחה שיטה להוראת אמנות דרך היצירתיות של החלומות. ב-1986 יצרה סרט תיעודי בשם "חלומות יצירתיים" על הסדנאות שהעבירה בשיטה זו. הסרט שווק על ידי חברת ההפצה האמריקאית "איקרוס" באוניברסיטאות ובבתי הספר לאמנות בארצות הברית. במשך שנים רבות העבירה סדנאות בשיטה זו, בארץ ובחו"ל, בעיקר בארצות הברית, על בסיס הסדנאות הוצגו תערוכות של תלמידיה.

הקמת גלריות לאמנות

בשנים 1980–1983 פתחה בשותפות עם אחותה את גלריית אסקולי בתל אביב. אסקולי שילבה בית קפה, חנות למימכר עתיקות והרבתה להציג צילום.

ב-1993 הקימה את גלריית מני H בנווה צדק, תל אביבעם בעלה שניהל את הגלריה. בתחילה הגלריה שכנה בבית עגנון ואחר-כך עברה למשכנה החדשושם פעלה במשך כחמש עשרה שנה. הוצגו בה תערוכות יחיד ותערוכות נושא קבוצתיות כמו "מציאות ביתית מדומה","מחווה לריבוע", ו"עקידת יצחק - תערוכה המוקדשת ליצחק רבין ז"ל".

מ-2006 הקימה וניהלה עם בעלה מרכז לאמנות ישראל במינכן, גרמניה. המרכז הציג רק אמנים ישראלים. ב-2010 המרכז העתיק את פעילותו לישראל וקיים במשך מספר שנים שלושה אירועים גדולים בשנה.

רחל הלר נשואה לעמנואל (מני) הלר מאז 1956, פרופסור אמריטוס בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. לרחל שני ילדים: נועם הלר, ונטע אלרואי, מפיקת אירועים בהווה מפיקה ועורכת סרטי תעודה בעבר.

• 1955 - פרס האמן הצעיר.
• 1973 - מדלית זהב מהעיר מילאנו שבאיטליה, עבור תערוכת יחיד "נופים ישראלים" בגלריה קורטינה. המדליה מוענקת פעם בשנה לאירוע האמנותי החשוב ביותר במילאנו.
• 1979 - artist in residence מטעם מחלקת האמנות של אוניברסיטת ממפיס, טנסי, ארצות הברית.
• 1982-1980 - התארחה בקריית האמנים (הסיטה) בפריז – שנה מטעם מדינת ישראל ושנה מטעם ממשלת צרפת.
• 2004 - מלגת שהות מטעם עיריית זלצבורג, אוסטריה לשהייה בת חודש בסטודיו של בית האמנים של העיר.
• 2012 – מלגת שהייה בוילה ולדברטה במינכן למשך שלושה חודשים ותערוכה בגלריה העירונית של מינכן בניהול אינגו גלס.

• מתוך הסדרה In Transit, אקריליק על בד, 160x200

• מתוך הסדרה In Transit, אקריליק על נייר, 76x96

• מתוך הסדרה In Transit, אקריליק על בד, 200x160

• מתוך הסדרה 'קליגרפיה', חומרים מגוונים על נייר חום, 96x76

• מתוך הסדרה 'קליגרפיה', חומרים מגוונים על בד, 120x200

• מתוך הסדרה 'קליגרפיה', 96x76

• מתוך הסדרה Echoes of War, ‏75x53

• אמייל על נחושת, 40x30

• אמייל על נחושת, 40x30

• מתוך הסדרה Inside Out, אקריליק על נייר, 70x100

• מתוך הסדרה Inside Out, ‏140x130

• מתוך הסדרה Echoes of War, ‏75x53

• מתוך הסדרה 'מותו של הורד', שמן על בד, 132X100

• מתוך הסדרה The Fall of the Angels, ‏70x50

• מתוך הסדרה Within and Without, שמן על בד, 230x127

• מתוך הסדרה Within and Without,‏ 140x130

• מתוך הסדרה Within and Without, ‏140x130

• מתוך הסדרה 'הים', ציור בחומרים מעורבים על נייר, 140x140

• מתוך הסדרה 'הים', עיבוד דיגיטלי על בד, 90x270

• מתוך הסדרה 'הים', דמות על רקע חוף ימה של תל אביב

Echoes of War (הדי מלחמה, 1974-1970)

סדרת ציורים וליתוגרפיות שנעשתה בתקופה שלפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים ובה באה לידי ביטוי הזעזוע שחשה האמנית ממוראות המלחמה. הסדרה מציגה סצינות של גופות הצפים במורד הנהר, גופות מבותרים עפים באוויר וחלקי גוף פזורים בשדה הקרב. ברקע הסצינות ניתן להבחין בפיצוצים ויריות רובים והם נצבעים בגווני שחור עמוקים ומלנכוליים.

קליגרפיה 1, 2, 3 (1984-1974)

הסדרה מציגה פרקטיקה של גירוש שדים שבה הכוח האזוטרי של כתב דימוי-מראה מזכיר מסר נבואי של ייאוש, חורבן ומלחמה, השואב ממקורות היהדות, התנ"ך והנביאים. עבודות אלה נוצרו לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) והוצגו לראשונה ב-1979.

אנשים בפארק (1986)

סדרה זו כוללת ציורי אקריליק על בד גדולים מאוד ורישומים קטנים יותר של נייר שחור לבן. היא בוצעה במהלך שהותה של האמנית בניו יורק. הכרך הומה האדם של ניו יורק הניע את הלר להציג את יחסי האדם עם רעיו, כמו גם את יחסיו עם הטבע. העבודות הן פיגורטיביות ומתארות את יחסי הכוח בקבוצה בין היחיד לרבים. מראה הפארק המייצג את הטבע, מעביר את התחושה שהאדם הוא חלק מכלל גדול יותר.

מותו של הורד (1988)

זוהי סדרת ציורים בצבעי שמן ואקריליק על בד ונייר. הוורדים מצוירים הפוכים או קמלים, כמה מהם שחורים, חלקם לבנים ונדמה כאילו איבדו את צורתם המקורית. הורד מופיע בציורים כסמל ליופי וטוהר שנאבק על קיומו, כמטפורה של הקשר בין החיים לטבע הדומם, שהוא המעבר בין מצבו החי הטבעי, למצב של קיום פנימי נצחי.

Within and Without (פנים ואחור (מתוך חזון יחזקאל); 1993-1989)

ציורים אלה הם ראשיתו של ביטוי אמנותי חדש בעבודותיה של רחל הלר; בסדרה האבסטרקטי מתערבב עם הפיגורטיבי. ציורים פיגורטיביים של קדושים, נחשים ועין הרע; מהווים ציור אחד עם קווים גאומטריים, אנכיים, שחורים על בדים גדולים; המהווים מעין גבולות למודעות והם גם דמויי סורגים לציורים הפיגורטיבים מאחוריהם הנאבקים להשתחרר לחופש. הקדוש היושב ומחזיק בפרח עדיין לא הגיע לחיי נצח, הוא נאבק לשחרור.

החפים מפשע (1991)

סדרה זו של ציורי אקריליק על נייר נעשתה בתקופה של ארבעים ושלושה ימים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה כשהאמנית הייתה סגורה בחדר אטום, חובשת מסכת גז, בעוד טילים עיראקיים, שסברו כי נשאו נשק כימי, נפלו על ישראל. מדי יום צפתה האמנית בחדשות CNN. הצילומים של הקורמורנים הנחנקים וטובעים במימי המפרץ הפרסי מזוהמי הנפט השאירו את חותמם על נפשה. סצינות אלה נהפכו בעבודתה למטפורה לכל החפים מפשע בכל המלחמות ולטרגדיות של חפי הפשע מידיהם של כוחות אנושיים זדוניים.

חושך ואור

סדרה המורכבת מעבודה גדולה אחת על בד (6 מטר * 3 מטר) ומעשר עבודות קטנות יותר על נייר, כולן בשחור ולבן. הן מתארות נפילת לבנים ואבנים, תוך כדי תנועות סוערות, מאבק ואימה. העבודות הוצגו בתערוכת יחיד ב-11 בספטמבר בווינה. הלר החלה ליצור סדרה זו של ציורי שחור ולבן על בד ונייר כשישה חודשים לפני פיגועי 11 בספטמבר.

Inside Out (בפנים בחוץ, 1995-1994)

סדרה זו של עבודות, של ציורי אקריליק ושמן, על בדים וניירות קטנים וגדולים, היא המשך, אם כי לא כרונולוגי, של הסדרה הקודמת, Within and Without (פנים ואחור). רשת הסורגים עודנה שם, אולם ניתן להבחין בהם בבקיעים גדולים. המתח בין העולמות השונים עדיין קיים, אבל הסורגים ביניהם מתחילים להיבקע. המאבק לחופש ממשיך ומצליח, האחור תופס מקום של ה"פנים". ועכשיו הוא "פנים ואחור".

The Fall of the Angels (נפילת המלאכים; 1992-1990)

סדרה זו של ציורי שמן ואקריליק על בד ונייר, נעשתה בעקבות מלחמת המפרץ 1991, שהקונספט שלה הוא המומנטום בעקבות המלחמה. הנסיבות וחוסר התכלית של מלחמה זו הותירו אצל האמנית תחושה שהמלאכים שתפקידם לשמור עלינו נטשו אותנו, נופלים נפילה חופשית ממקום מושבם. והאנושות נותרה ללא הגנה.

Out of Focus ‏(1996)

בסדרת עבודות זו האמנית בחרה להשתמש בלוחות אל-חלד, שמשקפים סביבה דינמית, היוצרת מצבים שונים, הנתונים לבחירת המתבונן. בסדרה באה לידי ביטוי התפישה האמנותית של הלר, העוסקת בבחינת מצבים מסובכים ושונים, על מנת להמריץ את היחיד והחברה להתבוננות עצמית ובחינה פנימית. ציורים אלה הם מטפורה למבט האישי והקולקטיבי, כמראה לחיפוש המפגש עם האחר ה"דמיוני" שיוצר גישה שונה לעצמי האמיתי.

עקדת יצחק (1998-1995)

אף על פי שהנושא של הסיפור התנ"כי הזה העסיק את האמנית לכל אורך חייה, רחל הלר החלה לעסוק ביצירה החזותית שלו רק בשנות התשעים. עבורה מושג ההקרבה באופן כללי אינו הירואי אלא משחק כוח בין אלוהים לאדם, בה האל מציב בפני האדם דרישה מוחלטת לצייתנות עיוורת. האמנית מתארת התנגשות זו במבנה דמוי מזבח, תוך שימוש בצבעי כחול ואדום; הכחול מייצג את ההתגלות הרוחנית הדורשת הקרבה, האדום מייצג את דם החיים. המזבח מייצג אתר מסורתי קדום בו אנשים רוצים לפייס את האל באמצעות קורבנות אדם. במקרה של יצחק, ההקרבה אינה ממומשת בסופו של דבר, אולם הדרישה לה קיימת.

In Transit‏ (2007-1997)

זוהי סדרה גדולה של ציורים על בד ונייר וגם הדפסים דיגיטליים. חלק מהעבודות צבעוניות וחלקן בשחור לבן; הנושא הוא טבע, מרחבים גדולים, יערות מסתוריים, גבעות ואדמה חרושה. חלוקת התמונה לקווים אופקיים ורוחבים שבתמונות הקודמות מפנה מקום לקווים יותר דינמיים, סוערים, אך מוקפאים. המתבונן בתמונות חש כאילו הוא עובר במהירות של רכבת בטבע. אך מה שהאמנית רוצה להביע היא ההכרה הפילוסופית של מעבר האדם מלידה למוות. האדם ולא הטבע הוא בטרנזיט; המעבר הוא מאבק החיים, אך יחד עם כך התמונות השקטות והרגועות הם סימן לקבלת הגורל. התמונות השלוות והאור פנימי המבצבץ מחשכת היער הן סימן לקבלת הגורל.

הים (2005 ואילך)

לאמנית ישנה זיקה לים, מכיוון שרוב חייה התגוררה בסמוך לחוף ים. רק ב-2005 התחילה את סדרת תערוכות הים שנמשכות עד היום בתערוכה בשם waves. אלמנט המים היה אלמנט יסוד שני אחרי עבודות הטבע שלה שעסקו בעיקר באדמה ובצומח. האדמה היוותה עבורה את המצב המוצק והמים את המצב הנוזלי. האדם נע מעל פני האדמה אבל המים בים הם הנעים כל הזמן ללא הפסקה כסימן לנצח (פרפטואום מובילה). האמנית שהתה שעות רבות בהתבוננות בתנועה המתמדת של הגלים והים, בצורתו המיוחדת של כל גל והאנרגיה שלו מתחילתו ועד סופו. רוח העבודות הושפעה מיצירתו של הסופר האיטלקי איטלו קאלווינו "מר פלומר".

Fractus (אמנות פרקטלית, 2012)

ההתעניינות של האמנית באמנות פרקטלית החלה בשנות השבעים של המאה העשרים. היא עסקה בה מדי פעם במשך השנים, אך משנות האלפיים פיתחה אותה וקיימה כמה תערוכות בנושא. תערוכות אלו עסקו בחזרה הפרקטלית ובדמיון של חלקיהם של הגל, נופים וחופים, עצים וענפים. הצורה החוזרת בטבע היא דוגמה לצורות הקטנות, שהן מיניאטורה של הצורה הגדולה. תערוכה גדולה בנושא הציגה במינכן בשם "Fractus" ב-2012. האמנית ממשיכה להציג עבודות בנושא זה.

• 1965 - ארבעה לוחות זכוכית (כל אחד מהם בן 2.7*1.4 מטרים) עבור הלובי של קווי מ.ס., נילי וצים.
• 1967 - חדרי זכוכית ( 2.7*8 מטרים), חברת הביטוח סהר, תל אביב.
• 1968 - קיר מקרמיקה (20*3 מטרים), בית ספר סולד בירושלים.
• 1969 - ציור קיר מזכוכית (5*4 מטרים), בית ספר תיכון בכפר סבא.
• 1970 - ציור קיר מזכוכית (5*3 מטרים), בית ספר יסודי בירושלים.
• 1980 - ציור קיר אמייל (6.50*3.20 מטר) בית מאירסדורף, מרכז הכנסים ובית ההארחה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

• אוסף יוסף חכמי, הפניקס
• אוסף משפחת מאירסדורף מאנטוורפן, בלגיה
• אוסף משפחת לב (Loeb), ברן, שווייץ
• אוסף דבורה שוקן
• אוסף מונה קרדן מניו יורק
• אוסף בית הפטנטים במינכן.

מדיה וקבצים בנושא רחל הלר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רחל הלר
• רחל הלר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
• עמוד הפייסבוק של הלר
• עמוד הלינקדאין של הלר
• רחל הלר, באתר בית המכירות הפומביות Saachi Art