Ora Schwarzwald

אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).

כיהנה כנשיאת החוג הישראלי לבלשנות על שם חיים ברוך רוזן (תשס"א–תשס"ז), כנשיאת האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה (תשס"ד–תשס"ז) וכיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך (תשס"א–תשע"ג).

אורה (רודריג) שורצולד נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב. אביה נסים רודריג היה סוכן ביטוח, אמה אסתר מלמד הייתה עקרת בית. בילדותה למדה ספרדית-יהודית מפי סבה וסבתה, שעלו מטורקיה והתגוררו עם משפחתה שנים אחדות.

שורצולד למדה בתיכון לוינסקי בתל אביב. היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובלשון עברית במסגרת עתודה אקדמית ואחר כך תואר שני בלשון עברית באוניברסיטת בר-אילן. בין מוריה היו מנחם צבי קדרי, גד בן-עמי צרפתי, אהרן דותן, חיים ברוך רוזן. היא כתבה את עבודת המוסמך בנושא "הגזרות העלולות במשנה על פי כתב יד לו בהשוואה למקרא ולארמית הארצישראלית" בהדרכת גדעון הנמן.

במקביל ללימודיה לתואר השני בבר-אילן למדה גם בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים אצל זאב בן-חיים, יחזקאל קוטשר, חיים רבין ושלמה מורג. את עבודת הדוקטור כתבה שורצולד במחלקה לבלשנות באוניברסיטת טקסס באוסטין בנושא "Lexical representations, phonological processes and morphological patterns in Hebrew" בהדרכת רוברט ד' קינג (תשל"ג).

לאחר סיום הדוקטורט שבה ארצה והצטרפה לסגל המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר-אילן. שורצולד לימדה קורסים בנושאים מגוונים כגון תורת ההגה והצורות, העברית החדשה, כתיבה אקדמית, לשון ספרות הילדים, בלשנות חברתית (סוציו-לינגוויסטיקה) ומגע בין העברית לספרדית-יהודית. בשנת תשמ"ג נתמנתה לפרופסור חברה ובשנת תשנ"ג – לפרופסור מן המניין. היא כיהנה בראשות המחלקה בשנים תשסו–תשס"ז ותשס"ט–תש"ע. הייתה חברה בוועדה המרכזת, בוועדת המשמעת, בוועדת המינויים, בוועדת הוצאת הספרים ובוועדה לתלמידי מחקר.

שורצולד לימדה גם במכללת תלפיות והייתה ראש המחלקה למדעי הרוח, ראש ועדת ההוראה, ראש ועדת המחקר וחברה בהנהלה האקדמית של המכללה. בשנת תשס"ה נבחרה שורצולד חברה יועצת באקדמיה ללשון העברית, ובשנת תשע"א הפכה לחברה מלאה. משנת תשע"א היא יושבת ראש הוועדה למונחי הבלשנות.

הייתה מרצה-אורחת באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, באוניברסיטת יורק בטורונטו ובאוניברסיטת אמורי באטלנטה וכן חוקרת-אורחת באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד.

שורצולד היא כלת פרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס לשנת 2015, בתחום חקר הלאדינו.

בשנת תשע"ג פרשה שורצולד לגמלאות. היא מלמדת קורסים אחדים באוניברסיטת בר-אילן גם לאחר פרישתה.

אורה שורצולד העמידה תלמידים רבים בתחום הלשון העברית, בתחום המגע בין העברית לספרדית-יהודית, בבלשנות החברתית ובחקר התרגום. בין תלמידיה, פרופ' מלכה מוצ'ניק, פרופ' רחל שיף-רוט, ד"ר חגית אביעוז, ד"ר איילת יפת, ד"ר אלונה כהן, ד"ר תמי יאיר, ד"ר אורית אור, ד"ר רקפת דילמון, ד"ר ניבי גומל, ד"ר דליה כהן-גרוס, ד"ר דרור בן-אריה, ד"ר אפרת שטיין, ד"ר צפורה שפירא, ד"ר עליזה לזרסון, ד"ר רחל ליברמן וד"ר רוביק רוזנטל.

אורה (רודריג) שורצולד נשואה ליוסף שורצולד, חוקר פסיכולוגיה חברתית-ארגונית, גם הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן. לזוג בן ובת ונכדים.

מחקריה בעברית

אורה שורצולד היא מחלוצי התיאור הסינכרוני של דקדוק העברית בת זמננו. המורפולוגיה, הפונולוגיה, תצורת המילים ויחסי הגומלין בין המערכות האלה הם התחומים המרכזיים ביותר של מחקריה. שורצולד הגדירה את ההבחנה בין גזירה לנטייה, עמדה על התניות בבחירת צורת הנקבה וצורת הריבוי, על מעמדן של צורות ספציפיות, כגון סיומת ayim-, סיומת ut- ומקור מוחלט בדקדוק ובמילון של העברית המודרנית, על משמעות הבניינים ועל זיקה בין ייחוד הצורה לייחוד המשמעות, כגון של בניין נפעל. היא תיארה את חוקי ההטעמה ואת חוקי צרורות העיצורים בלשון המדוברת. שורצולד ייחדה מחקר נרחב לחוקי בגדכפ"ת בעברית, בייחוד במערכת הפועל, בהיבט מורפו-פונולוגי וגם בהיבט בלשני-חברתי. היא עסקה בשאלת מעמדו של השורש בעברית בהיבטים מגוונים.

אורה שורצולד נדרשה לכמה סוגיות תחביר: הגדרת הנשוא המורחב, התניות ליצירת משפט הייחוד, המשפט החסר והמשפט הסתמי, השמטת ב' היחס בביטויי זמן כמו "שנה שעברה" במקום "בשנה שעברה" ועוד.

שורצולד חקרה את הרכב אוצר המילים בעברית בת ימינו: את שיעורן של מילים מן הרבדים הקדומים, בעיקר מן המקרא, את משקל ההשפעה הזרה, את הקריטריונים הדקדוקיים לזיהוי היסודות השאולים ואת הדמיון בין המילים הזרות למילים לא משולבות כגון ראשי תיבות, שמות פרטיים, מילות משחק ומילות סלנג.

שורצולד דנה בסוגיות מגוונות של הבלשנות החברתית (סוציו-לינגוויסטיקה). היא כתבה סקירה רחבה על גוני הלשון המצויים בעברית בת זמננו על פי מוצאם של הדוברים, מעמדם החברתי, מינם, עיסוקיהם, דתם ורמת דתיותם ועל פי נסיבות השימוש בלשון.

אחדים ממחקריה נתייחדו ללשון ספרות הילדים, בפרט של עודד בורלא. בעקבות ניסיונה בהוראה ובהכוונת תוכניות הלימודים בלשון פרסמה שורצולד מאמרים על הנורמטיביות, על מדיניות הלשון ועל דרכי הוראת הדקדוק, הכתיב ואוצר המילים. היא כתבה גם סקירות על מצב המחקר בעברית החדשה לענפיו.

מחקריה בלאדינו

עיקר עיסוקה של אורה שורצולד בספרדית-יהודית מתמקד בטקסטים ליטורגיים ורבניים.

בשנות השמונים, בדקה 48 מהדורות ונוסחים של תרגומי לאדינו לפרקי אבות שהתפרסמו מן המאה השש עשרה עד המאה העשרים באיטליה, בהולנד, בלונדון וברחבי האימפריה העות'מאנית באותיות עבריות ולטיניות, ועמדה על ההבדלים בין המהדורות. היא מצאה שיש הבדלים בין המהדורות לפי אוכלוסיית המשתמשים, המקום והזמן.

בהמשך חקרה שורצולד את תרגומי לאדינו להגדה של פסח ב-19 מהדורות שנכתבו באותיות עבריות. אחד הממצאים היה שתרגומי ההגדות מאיטליה דומים לתרגומי האימפריה העות'מאנית יותר מן התרגומים לפרקי אבות. לפי מסקנתה, מסורת הקריאה של ההגדה בחיק המשפחה שימרה את המסורת העתיקה יותר מאשר טקסט פרקי אבות שהיה למדני ונלמד בחברת גברים בלבד.

במחקריה על תרגומי הלאדינו לתנ"ך הוכיחה שורצולד שתרגומים אלו אינם ממשיכיהם של תרגומים ספרדיים בימי הביניים אלא ממשיכי מסורת תרגום מילולית בעל פה שהחלה בימי הביניים בקרב היהודים, ואילו כל אחד מתרגומי התנ"ך הספרדיים נעשה באופן עצמאי, גם אם מחבריהם היו יהודים.

במאמרים אחדים בדקה שורצולד את תכונותיהם המיוחדות של הכתבים הרבניים כגון ילקוט מעם לועז, תרגום "שולחן הפנים" (עיבוד ללאדינו של שולחן ערוך), תרגום חובת הלבבות וספרי מוסר, פרשנות והלכה אחרים.

אורה שורצולד עסקה גם בסידורי נשים בלאדינו, בפרט בסידור מסלוניקי מן המאה השש-עשרה מאת הרב מאיר באן בנשת מסלוניקי. שורצולד העתיקה את הסידור, תעתקה אותו לאותיות לטיניות, תרגמה אותו לעברית והקדימה לו תיאור מדעי, ואלדינה קינטנה הוסיפה מאמר על מאפייני הלשון של הסידור. הספר יצא לאור בהוצאת מכון בן-צבי.

שורצולד עמדה על יחסי הגומלין בין העברית לספרדית-יהודית בהיבטים רבים, החל בדרכי השילוב של הרכיב העברי והארמי בטקסטים בלאדינו מסוגות שונות וכלה בהשפעת הספרדית-היהודית על העברית המדוברת בת זמננו.

• דקדוק ומציאות בפועל העברי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 1981.
• תרגומי הלאדינו לפרקי אבות: עיונים בדרכי התרגום מלשון חכמים לספרדית-יהודית (עדה ולשון יג), מאגנס, ירושלים תשמ"ט.
• שורצולד-רודריג אורה ומיכאל סוקולוף. מילון למונחי בלשנות ודקדוק. רכס, אבן יהודה תשנ"ב.
• העברית בת-זמננו א, ב. יחידות 9–10 בקורס פרקים בתולדות הלשון העברית, החטיבה המודרנית. האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ד.
• רשמי מחקר: הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית. מהדורה משופרת ומעודכנת, רמת גן תשע"ה.
• Modern Hebrew. LINCOM EUROPA, München 2001.
• פרקים במורפולוגיה עברית. 12 יחידות לימוד בארבעה כרכים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשס"ב.
• מילון ההגדות של פסח בלאדינו (עדה ולשון כז), מאגנס, ירושלים תשס"ח.
• סדר נשים: סידור תפילות בלאדינו, סלוניקי, המאה השש עשרה, מכון בן-צבי, ירושלים תשע"ב.
• מחקרים בעברית בת זמננו, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית תשע"ח, עורך הלשון: דוד הרבנד

אורה שורצולד יזמה וערכה שלושה ספרי יובל:

• ספר הדסה קנטור – אסופת מחקרים בלשון, בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ויצחק שלזינגר, רמת-גן תשנ"ו
• ספר רפאל ניר – מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון, בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום-קולקה, עלית אולשטיין, כרמל, ירושלים, תש"ס
• ספר בן-ציון פישלר - מחקרים בלשון העברית ובהוראתה, בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ורפאל ניר, תשס"א

שורצולד ערכה את כתב העת בלשנות עברית בשנים תשל"ד–תשל"ט ובשנים תשמ"ג–תשמ"ד; חזרה ונתמנתה לעורכת כתב עת זה בתשע"ה. היא נמנית עם עורכי האנציקלופדיה ללשון העברית ולבלשנות (EHLL) וכתבה ערכים רבים לאנציקלופדיה זו.

ספרים וחוברות נוספים בעריכתה

• בצהרי יום ג', תקצירי ההרצאות בסמינריון המחלקתי בשנים תשנ"ה–תשנ"ו, אוניברסיטת בר-אילן
• איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות, כרך ג' בעריכת תמר אלכסנדר, יוסף טובי, זיוה עמישי-מייזלש ואורה שורצולד. האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשס"ח ‬
• דברי הכנס השמונה עשר של החוג הישראלי של החברה האירופית לבלשנות, חוברת 14, רמת-גן 2002
• דברי הכנס ה-20 - 22 של החוג הישראלי לבלשנות, חוברת 16, רמת-גן 2007

• מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים מוגשים לאורה (רודריג) שורצולד, בעריכת מלכה מוצ'ניק וצבי סדן, ירושלים תשע"ג.

• אתר המרצה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד
• פרופ' אורה שורצולד, באתר האקדמיה ללשון העברית
• אתר האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה
• אתר האקדמיה הממלכתית הספרדית
• הודעה על זוכי פרס מפעל הפיס על שם לנדאו לשנת 2015, באתר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

מאמרים

• צרות בצרורות העיצורים, אקדם 34, האקדמיה ללשון העברית, יוני 2007, עמ' 6–8
• בין לשון המקרא ללשון ימינו, העברית ערך נח חוברת ד, תשס"ט–תש"ע, עמ' 203–220
• פני לשון כפני הדור, פנים, כתב עת של הסתדרות המורים 33, 2.10.2005
• בין עברית לספרדית-יהודית: מה תרמו השפות זו לזו, הד האולפן החדש 101, חורף 2013, עמ' 17–28
• שלושה ביטויי עבר-רחוק בעברית המדוברת, לשוננו לעם כרך לח חוברת א–ב, תשמ"ז, עמ' 301–302, באתר האקדמיה ללשון העברית

הרצאות

• אורה שורצולד, מלשון לימודים ללימוד לשון (והרצאות של בלשנים אחרים), במושב "העברית במערכת החינוך" בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה: העברית החדשה ומורשת הדורות בט"ז באייר תשע"ב, במרכז לאמנויות הבמה, בית חיל האוויר, הרצליה, מאי 2012, באתר YouTube
• אורה שורצולד, שפה, חברה והעברית החדשה, באוניברסיטת בר-אילן לרגל פרישתה של דינה גולדברג לגמלאות, 9 באפריל 2014, באתר YouTube
• אורה שורצולד, על סידור הנשים בלאדינו, בטקס קבלת הפרס של מפעל הפיס על שם לנדאו, 19 בינואר 2016, באתר YouTube

פודקאסטים

• "קולולושה" פרק 10: קופיקו, קומבינה, בורקס – כך השפיעה הלאדינו על העברית / עם פרופ' אורה שורצולד