Quick Facts
Biography
נח זלודקובסקי (ביידיש: נח זאלודקאווסקי; 1859-1931) היה חזן ומלחין וידוע בתור מלחין השיר שאו ציונה נס ודגל. זלודקובסקי כיהן כחזן בבית כנסת בעיר קאליש העתיקה בפולין. זלודקובסקי נחשב לאדם רחב אופקים ולאחד מחשובי החזנים והמלחינים שצמחו ביהדות פולין. זלודקובסקי מת בעיירתו קאליש בכ"ג בתמוז תרצ"א (8 ביולי 1931), ונטמן בבית העלמין למחרת.
ביוגרפיה
נח זלודקובסקי נולד בעיירה דבוז'ץ שבמחוז גרודנו בליטא (כיום בלארוס). הוא למד בישיבות בסלונים ובדבוז'ץ. הוא התחיל את הקריירה החזנית שלו כחזן נודד שעבר לפני התיבה בערים רבות, ביניהן וילנה, וולקוביסק, ברסט ואחרות עד שהשתקע סופית בעיר קאליש שבפולין, שבה כיהן כחזן בבית הכנסת הראשי במשך כארבעים שנים. מנצח המקהלה שלו היה המוזיקאי אברהם צבי דוידוביץ', מלחינם של שירי זמר רבים (כגון הידד הידד גינה קטנה). זלודקובסקי לא הסתפק במשרתו כחזן, אלא גם שימש מדריכם של חזנים ומנצחי מקהלות, אשר הנודעים בהם היו דוד אייזנשטדט וליאו ליוב. בני משפחתו היו כולם חזנים ומלחינים. יצירותיו של נח מושמעות עד היום בבתי כנסת באמריקה. אחיו אליהו שימש כחזן ראשי בבית הכנסת 'שערי צדק' בדטרויט והלחין שירים ויצירות ליטורגיות רבות. אחיו השני, יוסף, היה חזן בלונדון, ואחיו השלישי יעקב – בליברפול.
בעת הלחנת השיר שאו ציונה נס ודגל, הושפע זלודקובסקי מהניגון החסידי המוכר "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם" (ספר תהלים, פרק כ"ד, פסוק ז'). סבורים כי שמילת הפתיחה 'שְׂאוּ', המשותפת לשני השירים, הניעה אותו להסתייע באותם צלילי פתיחה של הניגון. הדמיון בין שני השירים נוגע רק לחלק מהבית הראשון; כל היתר הוא פרי עבודתו של זלודקובסקי.
זלודקובסקי מת בעיירתו קאליש בכ"ג בתמוז תרצ"א (8 ביולי 1931), ונטמן בבית העלמין למחרת. בנו היה רופא הילדים ד"ר שאול זָלוּד (1906-1977) ששימש כרופא בתי הספר ברמת גן.
לאחר מותו
לאחר מותו, קמו מלחינים נוספים, כגון אברהם צבי אידלסון, זבולון זילברץ, הרמן ארליך וארתור וולף וביקשו להעניק לשיר פרשנות צלילית חדשה, פרי עבודתם, אך כשלו בפרסום לחניהם.
קישורים חיצוניים
- נח זלודקובסקי, באתר זמרשת
- נח זלודקובסקי (1859-1931), דף שער בספרייה הלאומית