Noa Biron

נעה בירון (נולדה ב-19 בספטמבר 1985) היא שחקנית ישראלית.

בירון, שחקנית תיאטרון וקולנוע, נולדה וגדלה ברחובות. אביה, אבנר בירון, הוא חלילן, מנצח, מייסד ומנהל מוזיקלי של הקאמרטה הישראלית ירושלים ואילו אמה, ורדה בירון, היא מורה לביולוגיה. נעה היא הצעירה במשפחה ולה שני אחים: שרית בירון, פסנתרנית ומנצחת שכיום חיה בארצות הברית ומור בירון, המשמש כנגן בסון בפילהרמונית של ברלין ובאנסמבל אלזה.

בצעירותה הייתה בבימת הנוער ברחובות, שם שיחקה בהצגותיה הראשונות. כמו כן למדה במשך שבע שנים מחול מודרני. בירון למדה בבית הספר היסודי שריד ובחטיבת הביניים דה שליט. היא שאפה להיות שחקנית לאחר שבטיול ללונדון בגיל 15 נכנסה לבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה וצפתה בהצגה "גטו", פרי עטו של יהושע סובול בביצוע התלמידים, והתרשמה עמוקות.

בכיתה י' עברה ללמוד בתיכון לאמנויות עירוני בתל אביב ועשתה בגרות מלאה במגמת התיאטרון, בהנהלתו של דוד שטיינברג. בתום שירותה הצבאי עברה קורס משחק מול מצלמה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בהדרכת שאול מזרחי, שנתן לה את הדחיפה הראשונה להגשים את חלומה. היא עברה את הבחינות לסטודיו למשחק ניסן נתיב ולמדה במסלול התלת-שנתי (2007 - 2009), אותו סיימה בהצטיינות. בבית הספר שיחקה בהצגות "שבת ראשון שני" בבימוי יצחק בבי נאמן; "אידיוט", על פי רומן מאת דוסטויבסקי, בבימויו של מישה לוריה; "עד בלי ירח", על פי סיפוריו של איטלו קאלווינו – בבימוי מרינה בלטוב; "שרופים", בבימויו של מיכאל רונן, ו"הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין - בבימויה של אלינור אגם בן-דוד.

ההצגה הראשונה בה שיחקה בירון כשחקנית מקצועית הייתה "הקסם של אורנה" בתיאטרון אורנה פורת מאת חגית רכבי ניקוליבסקי, בבימויו של רפי ניב. בהצגה משחקת בירון בתפקיד הראשי ומגלמת את דמותה של אורנה פורת, זהו מעין הומאז' לאורנה פורת במלאת ארבעים שנה לתיאטרון שייסדה. בחזרות לתפקיד בירון למדה להגות במבטא גרמני, שהיה אופייני לפורת יוצאת גרמניה. בירון גם למדה פנטומימה עם הפנטומימאי גנאדי בביצקי והכוריאוגרפית טליה בק, על-מנת לבצע בהצגה את מופע הפנטומימה שבעזרתו פורת שובה את לב הילדים שסביבה. "הקסם של אורנה" זכתה בתשעה פרסים בטקס פרסי הבמה לילדים ונוער "אסיטז'" לשנת 2010/2011 ובירון זכתה בפרס השחקנית בתפקיד הראשי הטובה ביותר.

בירון שיחקה בהצגה "שרופים" מאת המחזאי הצרפתי יליד לבנון וג'די מועווד, בבימויו של מיכאל רונן. ההצגה הופיעה בתחילה בסטודיו למשחק ניסן נתיב והמשיכה לרוץ בתיאטרון הערבי-עברי ביפו. היא משחקת בתפקיד נאוואל מרוואן, שנכנסת להריון בימי נעוריה, התינוק נלקח ממנה והיא יוצאת למסע בעקבותיהם בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון. בירון מגלמת את דמותה של נאוואל בארבעה גילאים: 14, 20, 45 ו-60.

באוקטובר 2013 שיחקה בירון, בין היתר, בתפקיד הראשי של שרה אהרנסון בהצגה 'שרה גיבורת ניל"י' בתיאטרון הקיבוץ. היא זכתה על תפקידה בפרס הבמה אסיטז' לילדים ונוער לשחקנית הראשית לשנת 2012. היא שיחקה גם בתפקיד תרצה, בהצגה "חבלי משיח" מאת מוטי לרנר בתיאטרון באר שבע, בבימויו של כפיר אזולאי, עליו הייתה מועמדת לפרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התיאטרון לשנת 2014.

השתתפה בהצגות ״המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה״ ובמחזה של ענת גוב "אהבת מוות" בתיאטרון בית לסין, שתיהן בבימויו של גלעד קמחי.

ב-2010 כיכבה בווידאו קליפ לשיר "חתולים" של להקת הג'ירפות, בבימויו של יאיר קז, חבר הלהקה. בירון השתתפה בסרט הקצר "פזמון ליקינתון" בבימויה של נעמה לנדאו שהשתתף בפסטיבלים שונים ברחבי תבל.

השתתפה בסדרת המערכונים "בקיצור" של וניה היימן ורועי כפרי בהפקת קשת.

ב-2014 מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה על תפקידה בהצגה "חבלי משיח" בתיאטרון באר שבע.

ב-2016 שיחקה בסרט קולנוע קצר ״המפעילה״ (בתפקיד ראשי) בבימוי בן חכים (אוניברסיטת ת״א) תסריט של ליאור זלמנסון. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים בעולם, בין היתר ייצג את ישראל בתחרות הסרטים הקצרים בפסטיבל טרייבקה שבניו יורק ובפסטיבל קאן במסגרת מסלול הShort Corner.

ב-2017 שיחקה בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע הישראלי ״מונטנה״ (שיצא לאקרנים ב-2018). את התסריט כתבה לימור שמילה, שגם ביימה. הסרט הופק בידי ״אפיקים מאוחדים״ UCM.

החל מ-2018 משחקת במחזה "היורשת" מאת גורן אגמון בתיאטרון בית לסין. באותה שנה שיחקה באוטונומיות.

בירון לסבית מוצהרת ומנהלת מערכת יחסים עם הבמאית, המלהקת והיוצרת לימור שמילה.

תיאטרון

קולנוע

• יעקב בר-און, "אורנה הכפולה", מוסף התרבות של מקור ראשון, 28 באוגוסט 2011, עמ' 8 - 9

מדיה וקבצים בנושא נעה בירון בוויקישיתוף

• נעה בירון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נמרוד דביר, קסם על הבמה: זוכי פרסי הבמה לילדים ונוער, באתר nrg‏, 22 באוגוסט 2011
• ההצגה "הקסם של אורנה", באתר תיאטרון אורנה פורת
• קורות חיים קצרים באתר המרכז הישראלי לתיאטרון ילדים ונוער
• צבי גורן, שרופים – מלכודת הכאב, באתר הבמה, 18 במרץ 2010
• נועה בירון - מונולוג מתוך "שרופים", סרטוןבאתר יוטיוב
• http://cafe.themarker.com/review/3365474/
• http://www.ayalabarak.com/noa-biron