Moses ben Jacob of Kiev

רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.

רבי משה הגולה מקיוב נולד בט"ו בכסלו ה'ר"ט בשאדוב שבליטא לרבי יעקב בן משה, מכיוון שבאזור זה לא היה מקום לימודים מסודר, הלך (לפני שנת ה'ר"ם) לטורקיה ושם למד תורה מפי חכמי קושטא ואדריאנופול בהיותיו בקושטא למד את חכמת התכונה מפי החכם הקראי אליהו בשייצי, לאחר מכן שב לעיר קייב.

בקייב כתב השגות לספר "גן עדן" מאת החכם הקראי אהרן ניקומודיאו. בשנים רמ"ב – רמ"ג נכבשה קייב על ידי הטטרים ובני רבי משה וכל ספריו נלקחו על ידם ונמכרו בכפא שבקרים, לשם כך הסתובב רבי משה במספר ערים לאסוף כסף לשחרורם, בערים שבהם עבר התווכח עם הקראים המקומיים, ויכוחיו ופולמוסיו פורסמו ואליהו בשייצי וכלב אפנדופולו השיבו על טענותיו.

לאחר שסיים לפדות את ילדיו שב לעיר הולדתו שאדוב ובשנת רנ"ה (בחודש ניסן) התחיל לכתוב את ספרו "שושן סודות", תוך כדי כתיבת הספר בשנת רס"ו עבר לעיר לידא ובי"ז בתמוז בשנה זו העיר נכבשה על ידי הטטרים ורבי משה נפל בשבי, לאחר תקופה נפדה על ידי הרבנים והקראים בעיר אסכי שבקרים, בשנת רע"א סיים את חיבורו שושן סודות.

בשנים אלו עבר לעיר כפא ובשנת רע"ה חיבר את ספרו אוצר נחמד. כאשר הגיע לכפא היו בעיר שלוש קבוצות, אחת שהתפללה בנוסח פרס, אחת בנוסח רומניא, ואחת בנוסח אשכנז. הפיצול גרם למתיחות בתוך הקהילה, והאשכנזים בקשו להקים לעצמם בית כנסת נפרד. רבי משה השכין שלום בקהילה וקבע לה נוסח אחיד – "מנהג כפא" – ששימש מאז את העדה הקרימצ'אקית בכפא. הפשרה שהוא קבע הייתה שעיקר נוסח התפילה יהיה לפי נוסח רומניא, עם הוספות ופיוטים מנוסח פרס, ואילו בפסקי ההלכה ינהגו בהתאם למנהגי האשכנזים.

רבי משה היה תלמידו של רבי אברהם הצרפתי וחתנו, שנת פטירתו משוערת לשנת ה'ר"פ.

אגדה מפורסמת היא שרבי משה היה אדם חולני אשר סבל מתלאות רבות או כלשון אליהו בשייצי רע היצירה, חבורה תחת חבורה ועיניו לבנות ושערותיו למראה הצהבות פונות, אגדה זו צוטטה במספר מקומות תוך הבאת מקור מדברי אליהו בשייצי, יעקב מאן הוכיח שדברי בשייצי מכוונים לרבי משה אלמנו ולא לגולה מקיוב.

שמעון ברנשטיין שיער שלמחייתו עסק בדרשנות ושימש כמגיד נודד בעיירות רוסיה.

ספרו המפורסם של רבי משה הוא שושן סודות, ספר העוסק בקבלה ובכוונות התפילות והברכות, את הספר התחיל לכתוב בשאדוב בשנת רנ"ה (בחודש ניסן) וסיים בשנת רע"א.

בספר פירושים בכוונות התפילות והברכות, בנוסף בספר פירוש לספר היצירה ולסודות שבפירוש הרמב"ן לתורה, הפירוש לספר היצירה נדפס בנפרד תחת השם אוצר ה', המחבר כותב שבספר 656 סימנים גימטריא של המילה שושן, למעשה בספר רק 463 סימנים, בית המכירות ווינרס מכר כתב יד שבו 491 סימנים, במהדורת יפה מראה 601 סימנים.

המהדורה הראשונה היא קורץ תקמ"ד ולאחריה מספר מהדורות צילום, הספר נדפס במהדורה חדשה בפתח תקווה תשנ"ה על ידי מכון אור הגנוז, ועל ידי הרב יוסף כהן בירושלים תשע"ז עם פירוש בשם יפה מראה.

היו שייחסו בטעות את הספר למחברים אחרים.

ספרים שנדפסו

• שני מכתבים לקראי יוסף בני.
• שושן סודות
• אוצר נחמד פירוש לפירוש האבן עזרא לתורה, ההקדמה לספר נדפסה בהכרמל.
• פירוש ספר יצירה
• פיוטים רבים נדפסו בתוך מחזור כפא.

ספרים שלא נדפסו

• השגות על ספר גן עדן
• יסוד העיבור ספר העוסק באסטרונומיה.
• שערי צדק
• ספר בענייני דקדוק.
• פירוש על התורה
• אוצר ה בספרו אוצר נחמד מזכיר שהוא ירחיב על הסוגיא בספרו זו, לא ידוע אם ספר זה נכתב או לא.

אברהם פירקוביץ ואברהם אפשטיין כתבו שחיבר גם פירוש על קהלת מכיוון שמזכיר חיבור שחיבר על קהלת, יעקב רייפמן הראה שדבריו הם ציטוט של האבן עזרא, ולא חיבר ספר כזה מעולם.

• אברהם אפשטיין, "רבי משה הגולה מקיוב בן יעקב בן משה", האשכול, שנה ראשונה קראקא תרנ"ח, עמ' 146 – 151.
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "משה הגולה מקיוב (השני)", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ז, עמודים לח-לט, באתר היברובוקס
• אברהם אליהו הרכבי, גלות כיוב וליטא א, חדשים גם ישנים, א עמ' 6 - 11, באתר אוצר החכמה
• הרב חיים ליברמן, אהל רח"ל, חלק א עמ' 93 – 104, באתר היברובוקס
• שמעון ברנשטיין, המחזור כמנהג כפא תולדתו והתפתחותו, ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח עמ' 451 – 463, באתר היברובוקס
• מידע על משה הגולה מקיוב בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית