Mordechei Akaler

הרב מרדכי אקאלר (מכונה מולא מוראד; ה'תר"י, 1850 – ה' בתמוז ה'תרצ"ו, 25 ביוני 1936) היה מתרגם ספרות דתית, רבם של אנוסי משהד, רב ומנהל בית כנסת.

מולא מרדכי אקאלר נולד במשהד בשנת 1850 (ה'תר"י), עשרים שנה לאחר שבני הקהילה נאנסו להתאסלם. למד מאביו תנ"ך בגיל צעיר והמשיך בכוחות עצמו בלימוד המשנה והגמרא. את אשר למד, תרגם לשפת העדה ודרש בפני הקהל. הרב היה עובר בלילות מבית לבית ללמד את הילדים האנוסים במשהד תורה ולחנכם במצוות.

בדור הראשון לאניסות הקימו הרב יוסף כהן ומולא כודאדאד בתי כנסת, כל אחד במרתפו. הרב מרדכי שהיה רב הקהילה בדור השני לאניסות פתח בביתו בית כנסת נוסף וכך עשה גם רבי בנימין אמינוף. בבית הכנסת שניהל במרתפו, לימד הרב מרדכי את הנערים המצטיינים דינים והלכות, תלמידים אלו הפיצו את מה שלמדו במרתפים ובבתי כנסת אחרים. לבית הכנסת הקטן הגיע הציבור מדי שבת לשמוע את דרשת פרשת השבוע מפי הרב.

כשאביו נפטר החליפו בכיסא הרבנות במשהד בשנת 1883. כרב העדה פסק עבור בני עדתו, סידר קידושין בסתר, מל את בני הקהילה ובהיותו שוחט ובודק גם הבטיח שחיטה כשרה, הרב לא לקח כסף מהקהילה על פעלותיו אלא התקיים מחנות שהקים.

פעילותו של הרב מרדכי יחד עם יתר רבני הקהילה והמלמדים שבה, עזרו לשימור היהדות במשהד. רק יהודים בודדים קיבלו עליהם את האסלאם מרצון.

הרב התכתב עם רבני ירושלים ושלח להם עזרה כספית, וכך כתב לו הרב יעקב שאול אלישר:

למעלת כבוד הרב העצום היקר והנכבד כמוהר"ר מרדכי אקאלר יצ"ו ראש קהילת ישראל בעי"ת משהד העי"א... מה מאד שמח ליבנו בשמענו מפי השד"ר בנימין הכהן את החלק הגדול אשר לוקחים אחינו היקרים שבחו"ל בחיבת ציון עיר האלהים ונגע צרת הבת ירושלים בלבבם ובמלוא חפניים בלב שלם הניפו והרימו נדבתם לה' להחיות לב נדכאים שבהר ציון... והיינו מצפים כי ישא רגליו גם למחוז תהילה משהד כאשר חייבנו אותו אך הגיע בקשתכם ע"י טלגרף וגם במכתב לשם הגבאי... כי יחדל מבוא עדיכם פן יזיק לכם בואו שם והבטחתם כי בעזרת ה' תשתדלו לאסוף כסף הקודשים איש איש אשר ידבנו ליבו כברכת ה' עליו

— ארכיון ועד עדת הספרדים אגרת 75

בשנת ה'תרפ"ז (1927) עלה רבי מרדכי לארץ ישראל. רבי מרדכי נפטר בירושלים בה' בתמוז התרצ"ו ונטמן בהר הזיתים.

בנו הרב רפאל אקאלר הנהיג את קהילת משהד לאחר עליית אביו ארצה. הרב רפאל שמש כרב, שוחט, דרשן ומוהל. בהנהגתו סייעו בני העדה לפליטי יהדות בוכארה שברחו מברית המועצות בראשית שנות השלושים לעלות ארצה. הרב עלה לארץ ישראל בשנת 1949 (התש"ט), ובכ"ט בניסן תש"י נפטר.

בנו משה פרסם בשמו את הסיבה להתאסלמות הקהילה: ” אבא היה אומר: בספרד אילצו את האנוסים לעבור טקס התנצרות וזה הביא רבים למסור נפשם על קידוש ה', ואילו אצל אנוסי משהד הסתפקו המוסלמים במסירת הצהרה 'אני מוסלמי', חכמי העדה התירו בשעת צרה ומצוקה למסור הצהרה זאת שלא בתום לבב אלא אנו אנוסים, כלפי חוץ השכנים הנכריים היו האנוסים כג'דיד אל אסלם ולמעשה ביצרו את האמונה היהודית וחישלוה בלב האנוסים בתקוות בטחון כי הגזירה תחלוף - נצח ישראל לא ישקר והאנוסים ישובו בגלוי לעם ישראל”

• "עבודת התמיד" – סידור תפילה לימי החול כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית. יצא לאור בשנת 1908 (התרס"ח).
• "עולת שבת" – סידור תפילה לימי השבת, כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית, הסדורים יצאו לאור בהסכמת המרפ"א. ובמהדורה שנייה - ה'תשל"ו בהסכמת הרב עובדיה יוסף.
• "סדר סליחות" – סליחות לימי הרחמים וימים נוראים עם התרגום בלשון פרס.
• מחזור ראש השנה ויום הכיפורים.
• הגדה של פסח עם תפס'יר לפרסית.

רבי מרדכי כתב גם ביאור לכמה מספרי התנ"ך, ביאור המצוי בכתבי יד, ועוד כמה חיבורים שלא זכו לראות אור, ביאורו על התורה בשלבי הוצאה לאור.

• אמנון נצר, על שלושה רבנים מפרס, יהודי איראן עמ' 64 – 65.
• נינו דוד מוראדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תמוז תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174, וכן בהשמטות בסוף הספר.
• בן ציון יהושע, יהדות משהד מאניסות ליהדות שלמה – דיוקנה של קהילת האנוסים שבמשהד עמ' 124 – 125.

מדיה וקבצים בנושא מרדכי אקלר בוויקישיתוף

• משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר היברובוקס
• גיורא פוזיילוב, מולא מרדכי אקאלר רבם של אנוסי משהד, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטאן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 104–122, באתר אוצר החכמה
• מאור אקלר, "תולדות רבי מרדכי אקאלר", האוצר נ' (אדר ה'תשפ"א), עמ' תקמה–תקנ (להורדה).
• מאור אקלר דרשה בגודל חובת שמירת שבת מאת רבי מרדכי אקלר ירחון האוצר נד, עמ' 30 - 39, תמוז תשפ"א.
• מרדכי בן רפאל אקאלר, דף שער בספרייה הלאומית