Mimrit Shem-Ur

שם-אור נולדה בתל אביב. היא בתה של הסופרת והעיתונאית אורה שם-אור, אחותם של יובל ויונתן שם אור ודודתם של השחקנית תמר שם אור והעיתונאי בר שם אור.

בשנות ה-70 נישאה שם-אור לזמר והמלחין צביקה פיק וכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. הם הורים לשלושה: בן אחד, בנלי, ושתי בנות, דניאלה ושרונה, שהרכיבו את צמד המוזיקלי "האחיות פיק". פיק ושם-אור התגרשו בשנת 1995.

שם-אור כתבה שירים רבים שהפכו ללהיטים, מרביתם בהלחנתו של צביקה פיק, בהם: "בין האצבעות" (רותי נבון) שהיה גם שירה הראשון שהגיע למצעדים השנתיים. "לגור איתו" (ריקי גל); "חלומות מתגשמים" שהיה שיר הנושא של "כוכב נולד" בעונתו השלישית; "שיר מתוק על אהבה" (אביבה הד), "הלב" ("זה לילה סתווי") (מאיה בוסקילה) שהגיע למקום השני במצעד העברי השנתי של רשת ג' לשנת 2004 ולשישי של גלגלצ; "השיר הזה", "שוב הגשם" (האחיות פיק); "דם חם" (שרי); "אלף נשיקות" (יהורם גאון); וכן שירים רבים בביצועו של פיק: "מרי לו", "אהבה בסוף הקיץ", "הרקדן האוטומטי", "מעלה מעלה" ועוד.

בשנים 1969-1971 שימשה כתבת בתחום התיאטרון ואמנויות הבמה בעיתון "דבר" ובשנת 1979 כתבה את הטור הקבוע "מי שבא" בעיתון "מעריב".

ב-2 במאי 2002 העלה תיאטרון הבימה את המחזמר "מרי לו" שנכתב על ידי דן אלמגור וסטיבן דקסטר על בסיס סיפור שכתבה.

בשנת 2003 כתבה את שיר הפתיחה לטלנובלה הישראלית "משחק החיים", וכמו כן כתבה את מילות השיר הראשון של אוקראינה באירוויזיון, "Hasta la Vista". השיר סיים במקום ה-14 באותה השנה.

בשנת 2010 הועלה בתיאטרון נוגה ביפו המחזמר "האגם", אותו כתבה על פי "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי, באותה השנה השתתפה בפאנל התוכנית "להיות שם עם אלירז", בהנחייתו של אלירז שדה, התוכנית ליוותה את חדר החזרות של התוכנית "כוכב נולד" בעונתה השמינית.

בשנת 2011 לקחה חלק בפאנל השופטים בתוכנית "היכל התהילה". מאותה השנה היא מכהנת כחברת הדירקטוריון של אקו"ם.

• כולם, תל אביב: א"ל הוצאה מיוחדת, 1975
• תמר-הינדי, תל אביב: ביתן, תשמ"ז 1987
• חברות טובות, תל אביב: תמוז-מודן, 1994
• הצתה מאוחרת, רמת השרון: אשלי, 1998
• כתם שחור, רמת השרון: רוטשילד, 1999
• טעם החיים, תל אביב: רוטשילד, 2000 (איוריו של גוסטב דורה)

• מירית שם-אור, אליל הנוער המתבגר, דבר, 1 באוגוסט 1969
• מירית שם-אור, משפט חוזר לרוזנברגים, דבר, 22 באוגוסט 1969
• בתיה ברק-ורבין, ההגדה לבית פיק. במחנה, גל' 33 (13 במאי 1987), עמ' 22־23.
• אביבה שבי, דאלאס ברישון. ידיעות אחרונות, זמנים מודרניים, 8 באפריל 1987, עמ' 7, 23.
• דגנית בורובסקי, ספר מאד רגיש. מעריב, ספרות, כ' בניסן תשנ"ה, 20 באפריל 1995, עמ' 37.
• אריאנה מלמד. הנייר לא סובל. העיר, כ"ג בחשון תשנ"ה, 28 באוקטובר 1994, עמ' 73.
• גילה מצא למפל, מירית לו. מעריב, נשים, כ"ב בטבת תשנ"ה, 25 בדצמבר 1994, עמ' 6־7) <ראיון עם מירית שם-אור בצאת ספרה>
• אביטל כהן, הורמון התשוקה נשאר רדום. מלאבס (מקומון), שבועון פתח-תקווה, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 76.
• רוני לנגרמן, הצתה מיותרת. הד הקריות, ב' בתמוז תשנ"ח, 26 ביוני 1998, עמ' 66.
• שהם סמיט, רומן נוירומנטי והנועזים המתיזים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 320 (כ"ח בניסן תשנ"ט, 14 באפריל 1999), עמ' 10.
• רותי קדוש, מרי לו לא גרה כאן יותר. מעריב, סגנון, 27 במאי 1998, עמ' 14־15.
• אלי שי, מיליונרית במצוקה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 28.

• מירית שם-אור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• תמר אבידר, נקודת הפיק, באתר nrg‏, 22 במאי 2002
• מירית שם אור, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• רשימת הפרסומים של מירית שם אור, בקטלוג הספרייה הלאומית

• מירית שם אור, באתר שירונט
• מירית שם אור באתר בית לזמר העברי