peoplepill id: michael-sarel
MS
Israel
1 views today
2 views this week
Michael Sarel
Israeli economist

Michael Sarel

The basics

Quick Facts

Intro
Israeli economist
Places
Work field
Gender
Male
Birth
Place of birth
Bucharest, Romania, Wallachia
Age
62 years
Education
Harvard University
Cambridge, Middlesex County, USA
Employers
Hebrew University of Jerusalem
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
The details (from wikipedia)

Biography

מיכאל שראל (נולד ב-1962) הוא כלכלן ישראלי העומד בראש פורום קהלת לכלכלה בתוך פורום קהלת. לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ולפני כן הכלכלן הראשי של קבוצת הראל.

קורות חייו

שראל נולד בבוקרשט בירת רומניה, בנם השני של ראול ומוסאה סורין, אדריכל ומהנדסת כימיה. בשנת 1973 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בצפת. בהמשך עברו לתל אביב ואז לקריית אונו, ושראל למד בתיכון אורט סינגאלובסקי. בשנת 1982 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר, עד לשחרורו ב-1985 בדרגת רב-סמל.

לאחר שחרורו מצה"ל התגורר בירושלים ולמד מדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטה העברית. ב-1988 השלים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון והחל לעבוד כמהנדס תוכנה בחברת דייזי-קדנטיקס.

ב-1990 עבר להתגורר בבוסטון, ארצות הברית, לשם לימודי דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. ב-1994 קיבל תואר דוקטור לכלכלה. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "על הדינמיקה של צמיחה כלכלית" והיא נכתבה בהנחייתו של פרופ' רוברט בארו.

באותה שנה עבר שראל להתגורר בוושינגטון הבירה כדי לעבוד בקרן המטבע הבינלאומית ככלכלן במחלקות שונות.

בשנת 2000 שב לישראל ועבד ככלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. ב-2001 עבר למשרד האוצר ומונה לראש אגף כלכלה ומחקר, תפקיד אותו מילא עד שנת 2006. בשנה זו עבר לשוק הפרטי ושימש ראש אגף כלכלה ומחקר ב'קבוצת הראל'.

ב-2012 חזר לשירות המדינה כשמונה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בין-לאומיים. בתפקידו ככלכלן הראשי במשרד האוצר התנגד שראל לתוכנית 'מע"מ אפס', יוזמת הדגל של שר האוצר יאיר לפיד לטיפול בעליית מחירי הדיור. לאחר שהתנגדותו לתוכנית לא התקבלה התפטר מתפקידו בשנת 2014. במכתב ההתפטרות כתב שראל כי ההחלטה לקדם את התוכנית "שטחית, לא נכונה ותקפיץ את מחירי הדירות". לאחר התפטרותו הוסיף לבקר את התוכנית במאמרים וראיונות לתקשורת.

באותה שנה הצטרף שראל לפורום קהלת, והקים את התחום הכלכלי שהוא עומד בראשו (פורום קהלת לכלכלה). במסגרת תפקידו שראל כותב ניירות מדיניות, מפרסם מאמרים בתחומי הכלכלה ומדיניות מס ממשלתית ומתראיין כפרשן בנושאים אלה.

שראל העיד כמומחה בבקשה לתובענה ייצוגית נגד רוב הבנקים וחברות האשראי בישראל. בפסק הדין משנת 2018 מתח שופט בית המשפט המחוזי יהודה פרגו ביקורת חריפה על שראל, וכתב עליו כי הוא "חסר ידע, ניסיון והבנה מספקת את המסחר במט"ח" וכי הנחות היסוד העובדתיות והמשפטיות בחוות דעתו הן "שגויות לחלוטין".

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי.

חיים אישיים

שראל נשוי בשנית לשרית ומתגורר בשוהם.

עמדותיו ומחקריו

הרפורמה המשפטית

במרץ 2023 יצא שראל בביקורת נוקבת על הרפורמה המשפטית ואמר כי בעקבותיה צפויה פגיעה קשה במשק הישראלי, זאת על אף היותו כלכלן הראשי של פורום קהלת שהניע את המהלך. לדבריו, היוזמה פוגעת בהפרדת הרשויות בישראל "בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה". להערכתו, ההשפעה הכלכלית של המהלך צפויה להיות מהירה יותר מהפגיעה בדמוקרטיה. בנייר העמדה שפרסם בנושא אמר שראל: "הרפורמה המוצעת מעניקה כוח כמעט בלתי מוגבל לקואליציה. היא מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית".

דיור

בתפקידו ככלכלן הראשי במשרד האוצר וגם לאחר מכן ביטא התנגדות חריפה לתוכנית 'מע"מ אפס' שקידם שר האוצר יאיר לפיד. לפי שראל התוכנית הייתה צפויה להקטין את שיעור הצמיחה במשק, להגדיל את אי השוויון, להגדיל את הביקושים בענף הנדל"ן, ליצור אפליה בין קבוצות אוכלוסייה ולייצר מנגנון פיקוח מחירים יקר ומסורבל, שלא ימנע את העברת רוב הטבת המס לכיסי הקבלנים. הוא גם ביקר את עלותה הגבוהה של התוכנית: 2–3 מיליארד שקל לשנה, שיושתו על הציבור בדמות העלאת מיסים או הפחתת שירותים ממשלתיים.

שראל התנגד גם לתוכנית "מחיר למשתכן" שקודמה בתקופת שר האוצר משה כחלון. הוא סבר שהמשך עליית מחירי הדירות לאחר שנתיים של יישום התוכנית מלמד כי בניגוד להבטחות מצדדי התוכנית היא לא ריסנה את הביקושים, מה שהיה מביא לירידת מחירים מהירה, אלא דווקא הזינה אותם. בכך כשלה התוכנית בהשגת מטרתה, אך עלולה לעלות 25 מיליארד שקלים למשלמי המיסים, כאשר כמחצית מהסכום אף לא מגולם ברווח של הזוכים בהגרלות.

הצעה חלופית של שראל לפתרון משבר הדיור אותה ניסח בנייר מדיניות משנת 2014 היא החלת מס שבח מלא על הגידול הריאלי בשווי הדירות בבעלות, כלומר, ביטול הפטור ממס שבח על דירת מגורים, כך שמכירת דירת מגורים תחויב במס על הגידול בערך הדירה. מטרתו של ביטול ההטבה היא צמצום הביקוש המוגזם לדירות למגורים, הגדלה מהירה של ההיצע באמצעות יצירת לחץ על בעלי דירות למכור אותן לפני תחולתו של ביטול ההטבה. בנוסף תצומצם המוטיבציה להעלמת מיסים באמצעות תשלום במזומן לקבלן על חלק מהדירה או למבצעי שיפוצים בדירה, שכן תיעוד הוצאות אלה יידרש לבעלי הדירה לשם הקלת המיסוי על עליית ערך הדירה.

מיסוי וגירעון

בנייר עמדה שכתב יחד עם יורם גבאי בדצמבר 2018 המליץ שראל להפחית את המס השולי העליון מ-50% ל-45%, בהתאם לממוצע במדינות המפותחות. כמו כן הוצע לבטל מספר הטבות מס ופטוׂרים.

בספטמבר 2017, על רקע הקריאות להפחתת המס על רווחי הון כדי לעודד את ההשקעות, סבר כי יש להתנות הפחתה כזו בהפחתה מקבילה במס הדיבידנדים ובמס השולי על יחידים, כדי למנוע עיוותים בפעילות העסקית שייוצרו כתוצאה משינוי א-סימטרי במיסוי.

שראל מתנגד להגדלת הגירעון הממשלתי בתקופות של יציבות כלכלית ואבטלה נמוכה. לשיטתו, דווקא מי שמעוניין להגדיל את הגירעון בתקופות משבר בהתאם לעקרונות הכלכלה הקיינסיאנית חייב לצמצם את הגירעון בתקופות גאות, כדי שיוכל להרחיב את הגירעון במקרה של משבר. לפי שראל, המניע להרחבת הגירעון כשאין לכך הכרח כלכלי מיוחד, הוא פוליטי ופופוליסטי ומי שישלם את המחיר על צעדים אלה הם הצעירים שיישאו בעתיד בעול הגירעון.

שירותים וקצבאות ממשלתיים

לפי שראל, הוויכוח בין ימין לשמאל בתחום הכלכלי איננו בשאלה "האם אנו רוצים שיהיו שירותים ציבוריים איכותיים" אלא בשאלה כיצד ניתן להגיע ליעד זה. כדוגמה הוא הביא את הגידול המשמעותי בתקציב החינוך ובשכר המורים בישראל שנעשה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21. לפי שראל, הגדלת ההשקעה התקציבית בחינוך לא הביאה לשיפור ברמתה של מערכת החינוך, משום שלא נלוותה לו רפורמה מבנית שתבטיח שיפור באיכות ההוראה.

בנייר מדיניות שכתב יחד עם אוׂרי כץ המליץ שראל לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל בישראל. בין ההנמקות למעבר למודל זה: חיסכון בירוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני במסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה.

יחסי עבודה

בנייר מדיניות שכתב שראל יחד עם אמיר פדר וצביה זיכרמן הומלץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים משליש העובדים לרוב רגיל ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך, להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים, לאסור על שביתות הזדהות, ולבטל את מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

The contents of this page are sourced from Wikipedia article. The contents are available under the CC BY-SA 4.0 license.
Lists
Michael Sarel is in following lists
comments so far.
Comments
From our partners
Sponsored
Credits
References and sources
Michael Sarel
arrow-left arrow-right instagram whatsapp myspace quora soundcloud spotify tumblr vk website youtube pandora tunein iheart itunes