Quick Facts
Capricorn
Biography
מיכאל קייט (נולד ב-19 בינואר 1971) הוא במאי תיאטרון, שחקן, יוצר ומורה למשחק ישראלי.
ביוגרפיה
מיכאל קייט (במקור קייטמזוב) נולד וגדל בסנקט פטרבורג. למד במשך שנתיים מדעים מדויקים באוניברסיטה הימית וב-1990, בהיותו בן תשע עשרה, עלה עם משפחתו לישראל.
בשנים 1991–1994 השלים תואר ראשון בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל לקח חלק בלהקת סטודנטים עולים מטעם משרד הקליטה.
לימודי תיאטרון
קייט בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, בו למד בשנים 1994–1997. במהלך הלימודים זכה קייט פעמיים במלגה לשחקן מצטיין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. בשנים 2017–2018 עשה השלמה לתואר בבימוי תיאטרון בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בהנהלת קונסטנטין רייקין במוסקבה. הוא בוגר מגמת בימוי תיאטרון, מעבדת הבמאי קמה גינקאס (Kama Ginkas).
במהלך השנים השתתף קייט בהשתלמויות, מעבדות תיאטרון וכיתות אומן שונות בישראל ומחוצה לה, ביניהן: בימוי תיאטרון באקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון, מעבדת הבמאים הבינלאומית בתיאטרון הממלכתי "בית הספר למחזאות מודרנית" (Teatr Shkola Sovremennoi Pyesi), כיתות אומן של יבגני אריה (תיאטרון גשר, במסגרת סדנאות הבמה; אצל אריה השתלם גם כבמאי בהפקת "אני דון קיחוטה" ב"גשר"), ברוס מאיירס, קייט ג'ונסטון, יוסי יזרעאלי, שולי רנד, אדולף שפירא (בתיאטרון יידישפיל) וקונסטנטין רייקין (בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בהנהלת קונסטנטין רייקין).
משחק בתיאטרון
לאחר שסיים את לימודיו שיחק קייט בשלוש הפקות תיאטרון לילדים; שתיים בבימויו של גדי צדקה: "בעלת הארמון" ו"חנה סנש" ואחת בבימויו של חנוך רעים: "חברים עד הסוף". ב-2000 הצטרף ללהקת התיאטרון "יידישפיל" ולקח חלק בשתי הפקותיה: "הרוטשילדים" ו"שני קונילמל". בשנת 2000 גילם את דמות המספר בהצגה "מעשה מופלא שקרה בגלטינה" מאת דניאל הורוביץ וקלאודיה דלה סטה, בבימויו של דניאל הורוביץ; ההצגה זכתה בפרס הראשון להצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו. בשנים 2000–2002 השתתף בהצגת התיאטרון תנועה "הערב שוב רוקדים" בבימוי יגאל עזרתי וגבי אלדור בתיאטרון הערבי-עברי ביפו. בשנת 2004 שיחק בהצגה "הזר" בתיאטרון מלנקי, בבימויו של איגור ברזין, על-פי הרומן בשם זה מאת אלבר קאמי, ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי, הצגת השנה בקטגוריית פרינג'.
משחק בקולנוע וטלוויזיה
בתום לימודי המשחק התקבל קייט לסדרה "טירונות", בה שיחק במשך שלוש עונות בסדרה בתפקיד בוריס מוסקוביץ', חייל עולה חדש מרוסיה, המתמודד עם קשיי קליטה והבנת השפה והתרבות. בשנת 2001 השתתף בדרמה הטלוויזיונית "בוצ'אצ'י" של ערוץ 2 (רשת), כחלק מהסדרה "שיעור מולדת", בבימויו של נתי אדלר. ב-2001 שיחק במיני-סדרה ברוסית "תחת שמי ורונה", קופרודוקציה ישראלית-רוסית, ששודרה בערוץ 9. ב-2007 הופיע בתפקיד אורח של אוליגרך בסדרה "עבודה ערבית" בערוץ 2, מאת סייד קשוע, בבימויו של שי קפון. באותה שנה שיחק בסרט הקולנוע "מפטיר", בבימויו של דויד בן ארי. ב-2012 גילם את דמותו של שר הקליטה רומן קפולסקי בסדרה "תנוחי" ב-HOT, מאת אורי גרוס, בבימויים של יריב הורוביץ ושירלי שטרן. ב-2013 שיחק בסדרה "בני ערובה" בערוץ עשר, מאת ובבימויים של רותם שמיר ועמרי גבעון.
בימוי תיאטרון
ב-2007 החל קייט לעסוק בבימוי תיאטרון. ההצגה הראשונה בבימויו "לשכוח את הרוסטראטוס" על פי המחזה מאת גריגורי גורין, עלתה בתיאטרון גבעתיים באותה השנה. ב-2011 ביים את ההצגה בשפה הרוסית "לכל אחד כוכב משלו" על פי מחזה מאת ולנטין קרסנוגורוב במסגרת תיאטרון פרינג'. ב-2014 ביים את הצגת היחיד "סוף כל סוף זה נגמר" בהשתתפות השחקן גרא סנדלר על פי המחזה מאת פטר טוריני בפסטיבל להצגות יחיד "מרכז הבמה" במסגרת פסטיבל ישראל. ב-2016 ביים את "דומיית המלחים", הצגה דו-לשונית בעברית וביידיש על פי המחזה מאת אלכסנדר גאליץ'. היא עלתה במסגרת "פרויקט תיאטרון רב תרבותי" והוצגה בתיאטראות צוותא ותמונע. ב-2017 קייט היה חלק מהצוות האמנותי בהצגה "גוליבר" בבימויו של יבגני אריה, ההצגה נעשתה בשילוב טכניקת מציאות רבודה.
ב-2017 ביים את ההצגה "סבתא עם תיק גלגלים" בפסטיבל לספרות ואומנות דו-לשונית וב-2018 את "ברוקלין שואו" על פי המחזה "מראה מעל הגשר" מאת ארתור מילר באימפרו, בניהולו של אבי מלכה. ב-2018 ביים את "אני שב לעירי", מופע מוזיקלי-פואטי המבוסס על יצירות שירה מאת גדולי המשוררים והמתרגמים שכתבו על סנקט פטרבורג. הוא עלה במסגרת "פרויקט תיאטרון רב תרבותי" ופסטיבל "ישראל – פטרבורג". ב-2019 העלה את ההצגה "וניה. גרסה" על פי המחזה "הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב, באולם תיאטרון הבית. באותה שנה ביים את "קו חזור והלוך" על פי המחזה מאת ויקטוריה דוצ'נקו במסגרת מעבדת הבימוי הבינלאומית בתיאטרון הממלכתי "בית הספר למחזאות מודרנית" במוסקבה. ב-2019 ביים את "והעולם שתק" במסגרת פרויקט "מקום של תיקווה" לקידום נושא השואה בישראל. ב-2020 העלה עם תלמידי השנה השלישית את ההצגה "שש נפשות מחפשות מחבר" בסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים.
בשנת 2015 הקים את להקת התיאטרון העצמאית "פרויקט תיאטרון רב תרבותי" בה הוא מכהן כמנהל אומנותי ובמאי ראשי עד היום. החל מ-2015 הוא חבר בוועדה האומנותית של הפסטיבל להצגות יחיד "מרכז הבמה" בירושלים בניהולה האומנותי של אורי אגוז, במסגרת פסטיבל ישראל. מ-2017 חבר בארגון ליוצרים עצמאיים בתיאטרון (אי"ב).
מ-2019 יוזם, מנחה ומנהל אומנותי של מעבדת התיאטרון "סיסטמה" הכוללת התמחות של שחקנים מחוץ לישראל בשיתוף פעולה עם בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה במוסקבה. המעבדה מתמקדת בלמידה, חקר ותרגול של שיטת סטניסלבסקי.
במהלך השנים קייט לימד משחק באימפרו, בסטודיו למשחק ניסן נתיב, באקדמיה לאמנויות הבמה ובמרכז למשחק אמריקאי בישראל.
דיבוב, קריינות, תרגום והנחיה
בין השנים 1997 – 1998 עבד כמתרגם סימולטני בהצגות של תיאטרון גשר. הנחה תוכנית ראיונות עם אנשי אומנות "מאחורי הקלעים" ברדיו רק"ע, רשת ב'. הוא דיבב סרטים, סדרות וסרטים מצוירים, קריין בפרסומות וביים שחקנים וקריינים בדיבוב ובפרסומות. תרגם מספר מחזות מרוסית לעברית, ביניהם: "דומיית המלחים" מאת אלכסנדר גאליץ', "האגדה על הזמן האבוד" מאת יבגני שוורץ, "הארון" מאת ו. לבנוב ו"דג, חתול" מאת א. שטנדלר.
פרסום וקריאייטיב
בשנים 2002–2011 עבד במשרד הפרסום "מגזרים" כרעיונאי ומנהל קריאייטיב. בשנים 2011–2013 עבד כרעיונאי ומפיק קריאייטיב במחלקת פרומו ופרסום בערוץ 9. עבד כבמאי ובמאי משנה בפרסומות.
חיים אישיים
קייט נשוי, ואב לשתי בנות.
מתגורר ברמת גן.
תפקידים
בימוי תיאטרון
| שנה | הצגה | מחזאי | תיאטרון |
|---|---|---|---|
| 2007 | לשכוח את הרוסטראטוס | על פי המחזה מאת גריגורי גורין | תיאטרון גבעתיים |
| 2011 | לכל אחד כוכב משלו | על פי המחזה מאת ולנטין קרסנוגורוב | הצגת פרינג' בשפה הרוסית |
| 2014 | סוף כל סוף זה נגמר | על פי המחזה מאת פטר טוריני | פסטיבל להצגות יחיד "מרכז הבמה", במסגרת פסטיבל ישראל. תיאטרון הסימטה. |
| 2015 | הזרה | על פי הנובלה מאת סרגיי דובלטוב | תיאטרון מלנקי, בשפה הרוסית (במאי משנה) |
| 2016 | דומיית המלחים | על פי המחזה מאת אלכסנדר גאליץ' | במסגרת "פרויקט תיאטרון רב תרבותי". תיאטרון צוותא. |
| 2017 | סבתא עם תיק גלגלים | פסטיבל לספרות ואומנות דו-לשונית prochtenie, מרכז תרבות רוסית בתל אביב | |
| 2017 | גוליבר | נגה אשכנזי בהשראת ״מסעי גוליבר״ של ג'ונתן סוויפט | תיאטרון גשר; במאי יבגני אריה, קייט במאי משנה |
| 2018 | ברוקלין שואו | על פי המחזה "מראה מעל הגשר" מאת ארתור מילר | אימפרו |
| 2018 | Faces Verbatim | המרכז האמריקאי למשחק בישראל (אנגלית, צרפתית) | |
| 2018 | אני שב לעירי | מופע מוזיקלי פואטי המבוסס על שירים מאת גדולי המשוררים והמתרגמים שכתבו על סנקט פטרבורג | במסגרת "פרויקט תיאטרון רב תרבותי" ופסטיבל "ישראל – פטרבורג". הוצגה במוזיאון חיפה לאמנות ובמוזיאון בית התפוצות. |
| 2018 | השושנה המקועקעת | על פי המחזה של טנסי ויליאמס | האקדמיה לאמנויות הבמה |
| 2019 | וניה. גרסה | על פי המחזה "הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב | במסגרת "פרויקט תיאטרון רב תרבותי". בית ניסן נתיב – תיאטרון הבית. |
| 2019 | קו חזור והלוך | על פי המחזה מאת ויקטוריה דוצ'נקו | התיאטרון הממלכתי "בית הספר למחזאות מודרנית" (מוסקבה, רוסיה). במסגרת מעבדת הבימוי הבינלאומית (Московский театр Школа современной пьесы). |
| 2019 | והעולם שתק | מקום של תקווה – מקום להצגות אינטראקטיביות בנושא השואה. | |
| 2020 | שש נפשות מחפשות מחבר | על פי המחזה מאת לואיג'י פיראנדלו | הסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים |
פרסים ופסטיבלים להצגות בבימויו
"סוף כל סוף זה נגמר"
ההצגה השתתפה במספר פסטיבלי תיאטרון בינלאומיים, ביניהם: Art Okraina בסנקט פטרבורג (רוסיה), ב- Bitola International Monodrama Festival (מקדוניה) וב-Festmono הפסטיבל הבינלאומי להצגות יחיד בבלגרד (סרביה), ב-Solo פסטיבל להצגות יחיד במוסקבה (רוסיה), Armmono פסטיבל בינלאומי להצגות יחיד בירוואן (ארמניה). ההצגה זכתה בפרס מטעם חבר השופטים בפסטיבל “U Troicy” בעיר סרגייב פוסד ליד מוסקבה בשנת 2016. היא הוזמנה לפסטיבל בריגה (לטביה) ובצ'ב (צ'כיה).
"דומיית המלחים"
ההצגה זכתה בפרס "עיצוב הבמה הטוב ביותר" ופרס מטעם השופטים "על התפיסה הבימתית האומנותית הייחודית" בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי “U Troicy” בעיר סרגייב פוסד, מחוז מוסקבה, רוסיה. היא הוזמנה למספר פסטיבלים נוספים מחוץ לישראל.
"וניה. גרסה"
ההצגה הוזמנה למספר פסטיבלים בינלאומיים בחו"ל.
משחק בתיאטרון
| שנה | הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | מידע נוסף |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1998 | בעלת הארמון | תיאטרון הפקות לילדים ונוער (כיום התיאטרון העברי) | לאה גולדברג | גדי צדקה | זברודסקי | |
| 1998 | המרתון | פסטיבל צו קריאה, צוותא | איגור ברזין | |||
| 1999 | חנה סנש | תיאטרון השעה הישראלי | אהרן מגד | גדי צדקה | הקצין הנאצי | |
| 1999 | חברים עד הסוף | העמותה לקידום התיאטרון | חנוך רעים | חנוך רעים | אנדריי | |
| 2000 | מעשה מופלא שקרה בגלטינה | פסטיבל עכו | דניאל הורוביץ, קלאודיה דלה סטה | דניאל הורוביץ | המספר | פרס ראשון להצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו |
| 2000 | הרוטשילדים | תיאטרון יידישפיל | מחזה: שרמן ילן, מוזיקה: ג'רי בוק, שירים: שלדון הרניק | דרק גולדבי | מגוון דמויות | |
| 2001 | שני קונילמל | יידישפיל | אברהם גולדפדן | עיבוד ובימוי: מוטי אברבוך, עיבוד ושירים: יענקל'ה אלפרין | מגוון דמויות | |
| 2000 | הערב שוב רוקדים | התיאטרון הערבי-עברי ביפו | סיני פתר, יגאל עזרתי וגבי אלדור | יגאל עזרתי וגבי אלדור | הרשל'ה | תיאטרון תנועה |
| סיפור גן חיות | אדוארד אלבי | פיטר | ||||
| 2004 | הזר | תיאטרון מלנקי | על-פי הרומן בשם זה מאת אלבר קאמי | איגור ברזין | מספר דמויות | פרס התיאטרון הישראלי, הצגת השנה בקטגוריית הפרינג' |
משחק בטלוויזיה
| שנה | סדרה/תוכנית | סוגה | ערוץ | יוצר/ים | במאי/ם | תפקיד |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2000-1998 | טירונות | סדרה | ערוץ 2 (רשת) | אורי ברבש, בני ברבש | אורי ברבש | בוריס מוסקוביץ' |
| 2001 | בוצ'אצ'י | דרמה (52 דק'), מתוך הסדרה "שיעור מולדת" | ערוץ 2 (רשת) | נתי אדלר, שלומי פרי | נתי אדלר | פרדי |
| 2004 | תחת שמי ורונה | מיני-סדרה | ערוצי הטלוויזיה ברוסיה, הוקרן בישראל בערוץ 9 | ולדימיר קרסנופולסקי, ולרי אוסקוב | רופא | |
| 2007 | עבודה ערבית | סדרה | ערוץ 2 | סייד קשוע | רוני ניניו | אוליגרך |
| 2012 | תנוחי | סדרה | HOT | אורי גרוס | יריב הורוביץ, שירלי שטרן | רומן קפולסקי, שר הקליטה |
| 2013 | בני ערובה | סדרה | ערוץ עשר | רותם שמיר, עמרי גבעון | רותם שמיר, עמרי גבעון | רופא מרדים |
משחק בקולנוע
| שנה | סרט | במאי | תפקיד | מידע נוסף |
|---|---|---|---|---|
| 1998 | חדרי חדרים (סרט קצר) | מוזיקאי | ||
| 2005 | שמש שלי (סרט קצר) | רות ליטן | גבר | |
| 2007 | קוואנטום ליפ (24 דקות) | אלון לוי | לאון, מורה | |
| 2007 | מפטיר (סרט עלילתי, 87 דקות) | דויד בן ארי | מישה | פרס הצילום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה |
| 2013 | העולם מתדפק בדלת (16 דקות) | איתי עקירב | מנחם | |
| 2016 | המשורר האחרון (17 דק') | דינה זילברג | אבא | פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, 2016 |
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא מיכאל קייט בוויקישיתוף- מיכאל קייט, ברשת החברתית פייסבוק
- מיכאל קייט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיכאל קייט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מיכאל קייט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- עמוד יוצר, באתר אי"ב (ארגון יוצרים עצמאים)
- תמר צפריר, על ההצגה "וניה. גרסה", באתר מרתה יודעת, 11 במאי 2019
- דומיית המלחים, באתר תיאטרון תמונע
- רקפת א. ידידיה, מה יהיה בסוף (על 'וניה. גרסה'), באתר שחרזדה, 26 באפריל 2019
- רקפת א. ידידיה, התחנה האחרונה (על 'דומיית המלחים'), באתר שחרזרדה, 29 ביולי 2017
- ירמי עמיר, "וניה.גרסה": תעזבו הכל ולכו לראות את ההצגה, באתר מגפון, 20 במרץ 2019
- עליס בליטנטל, האם הבית מצוי ברח' דומית המלחים?, באתר קפה TheMarker, 11 ביולי 2017