Quick Facts
Biography
רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב-י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.
תולדות חייו
נולד בבוצ'אץ' בשנת 1752 לר' שמשון ואשתו רייזל, בתו של ר' אפרים פישל אבדק"ק קולומיא (נפטר בשנת תקמ"ג). משולם התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו בקולומיאה. כבר בתור ילד קטן התפרסם בחריפותו ושנינותו, מסופר כי בגיל תשע ניצח את ר' יצחק הלוי הורוויץ בוויכוח הלכתי, וכי אשתו של רבי יצחק באה אליו בטרוניה על אשר השפיל עצמו בפני ילד קטן, אך רבי יצחק אמר הלוואי וילד זה יהיה חתני, ואכן, בגיל 13 נישא לבת הגביר שמואל ביק, אולם כעבור זמן קצר התגרשו. ובגיל 16 נישא לרבקה אסתר – בתו של הרב בברודי ר' יצחק הורוויץ. לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בברודי. כעבור כשנה, בגיל 17 בלבד התקבל כרב במחוז סטניסלב, והתיישב בעיר טיסמניץ, בה כיהן כרב וראש ישיבה.
בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך שנים לאחר פטירת הבעל שם טוב, בשנת 1787, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשרות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.
טרם הגיעו לפרשבורג פנו פרנסי העיר לרבי יצחק חריף מסמבור בבקשה כי יבוא לכהן בעירם, אולם משלא נענה הלה פנו לרבי משולם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק חריף על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם הסתבר כי חריף לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם חריף טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה.
בפרשבורג כיהן רבי משולם כרב וראש ישיבה כשמונה שנים עד לפטירתו בשנת 1801. לאחר פטירתו, מילא את מקומו רבי משה סופר (החת"ם סופר) כרב העיר וכראש הישיבה. בסוף שו"ת רבי משולם איגרא מודפס הספדו של החת"ם סופר על רבי משולם. כן כתב עליו כי "שתי זרועותיו כשני ספרי תורה... אי אפשר לשער גודל בקיאותו ומהירות חריפותו אשר חוברו בו יחדיו".
חידושי תורתו נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו, והם ידועים בעמקותם ובקושי הרב בהבנתם.
| תקופת חייו של הרב משולם איגרא על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידיו
העמיד תלמידים רבים. בהם:
- רבי אריה לייב הלר, בעל "קצות החושן".
- רבי יעקב לורברבום מליסא, בעל "נתיבות המשפט".
- רבי מרדכי בנט.
- רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
ספריו
- שו"ת רבינו משולם איגרא, באתר HebrewBooks
- חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס, באתר HebrewBooks
- הלכות ערב פסח, באתר HebrewBooks
- איגרא רמה, באתר HebrewBooks חידושים על הש"ס ושו"ת
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא משולם איגרא בוויקישיתוף- יצחק וייס, תולדות מרנא ורבנא הגאון האמתי רבינו משה משולם איגרא זצ"ל, סי' ז' בספר אבני בית היוצר, פקש תר"ס. דפים מד.-מח., באתר HebrewBooks
- ר' משולם איגרא, מתוך ספר "שרי המאה" מאת הרב יהודה לייב מימון
- דוד הלחמי, רבי משולם ברבי שמעון איגרא מפרשבורג, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר | |