Lior Schillat

ליאור שילת (לשעבר: שוינקלשטיין; נולד ב-21 בדצמבר 1978) הוא איש ציבור ישראלי. לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוזרו של ראש הממשלה אריאל שרון.

ביוגרפיה

שילת נולד בהרצליה בשם ליאור שוינקלשטיין. שני סביו היו לוחמים באצ"ל. בצעירותו היה פעיל פוליטי במפלגת צומת וחניך בתנועת הנוער העובד והלומד. בשירותו הצבאי התגייס לנח"ל כחלק מגרעין של תנועת הנוער בית"ר. לימים אימץ את שם הגרעין, ראשי תיבות של "שנית יהודה לא תיפול", כשם משפחתו.

לשילת תואר בוגר בגאוגרפיה ויהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושני תוארי מוסמך – הראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת טאפטס בארצות הברית, והשני בתוכנית המשותפת לאנרגיה וגאופוליטיקה של בתי הספר סיינס פו ו-IFP בפריז.

פעילות ציבורית

בשנת 2000, לאחר שחרורו מהצבא, החל לעבוד בלשכת ראש האופוזיציה, אריאל שרון. לאחר שנבחר שרון לראשות הממשלה הצטרף אליו שילת ושימש לאורך כל תקופת כהונתו (2001-2006) כעוזרו וככותב נאומיו. במסגרת זו טיפל בנושאים שהיו קרובים לליבו של שרון, כגון גדר הביטחון, גיור וירושלים, והיה ממקימי פרויקט 'מסע' לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות.

בשנת 2006, בעת כהונתו של אולמרט כראש הממשלה, מונה שילת לראש אגף תיאום, מעקב ובקרה (כיום אגף פנים, תכנון ופיתוח) במשרד ראש הממשלה.

החל משנת 2007 שימש במגוון תפקידים ציבוריים בישראל ומחוצה לה, ביניהם מנהל בצוות ההיגוי של ועידת נשיא ישראל: פונים אל המחר, איש הקשר למוסדות הפיננסיים הבין לאומיים בשגרירות ישראל בוושינגטון, חבר ועד מנהל בעמותת רוח חדשה, בנתיב - המרכז הלאומי ללימודי יהדות וגיור ובאריק - עמותת אריאל שרון למנהיגות וחבר בוועדות ציבוריות כגון הוועדה לבחירת יקיר ירושלים. בנוסף, כיהן שילת כדירקטור במספר חברות סטארט-אפ ישראליות, ביניהן חברת Secure Islands, שנמכרה למיקרוסופט בשנת 2015.

בשנים 2016–2021 היה מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות.

באוקטובר 2021 נכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד האנרגיה, לאחר שנבחר לתפקיד על ידי השרה קארין אלהרר. אחיו, יניב שוינקלשטיין, הוא מנהל בחברת רפק אנרגיה, ולכן שילת נדרש לחתום על הסכם ניגוד עניינים לפיו יזדקק לאישור יועץ משפטי כדי לעסוק ב"כל עניין שיש לו השפעה מיוחדת על תחום ייצור החשמל מגז טבעי על ידי יצרנים פרטיים".

בתקופת כהונתו פותח שדה הגז כריש ויצא ההליך הרביעי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל.

שילת שם דגש על נושא האנרגיות המתחדשות ובתקופת כהונתו חל גידול משמעותי בחיבור מתקנים של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. במקביל תמך בקידום השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל. הוא הוביל את המשא ומתן בין ישראל למצרים ולאיחוד האירופי על הסכם הגז המשולש שנחתם בקהיר ביוני 2022, והיה יושב ראש ועדת ההיגוי להסכם השגשוג (״חשמל תמורת מים״) בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות.

בספטמבר 2022 החליף את אודי אדירי בראש צוות המשא ומתן לשיחות בין ישראל לבין לבנון לקביעת גבול המים הכלכליים ביניהן. במסגרת זו הוביל את המשלחת הישראלית לטקס החתימה על ההסכם בנקורה. כמהלך משלים להסכם עם לבנון ניהל את המשא ומתן עם חברות טוטאל הצרפתית ואני האיטלקית כדי להבטיח את קבלת חלקה של ישראל בשדה הגז שנמצא משני עברי הגבול הכלכלי.

בינואר 2023, לאחר השבעת הממשלה ה-37, סיים את תפקידו במשרד האנרגיה, ובמקומו מונה לתפקיד קובי בליטשטיין.

בשנים 2023–2024 הוביל יחד עם אהוד פראוור את פרויקט "עתידים לישראל: החממה לפיתוח הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש". לחממה נבחרו ארבע יוזמות אשר ביקשו להציע מתווה רעיוני ומעשי למבנה הממשל בישראל ולסמכויותיו, ליחסי הקבוצות המרכיבות את ישראל ול"סיפור הישראלי" החדש. הספר המסכם את הפרויקט יצא לאור בשנת 2024 בעריכת פראוור ושילת וזכה להד ציבורי נרחב.

בספטמבר 2024 דורג שילת במקום ה-73 ברשימת '100 המשפיעים 2024' של עיתון דה-מרקר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליאור שילת בוויקישיתוף

• ליאור שילת: מחקרים ופרסומים, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
• אהוד פראוור וליאור שילת (עורכים), עתידים לישראל: ארבע הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2024
• הרצאה: מנכ"ל מכון ירושלים ליאור שילת מנתח את העיר, יוטיוב, 1 במאי 2018
• נמרוד בוסו, מה חסר בקריית הלאום בירושלים כדי לשפר את איכות השלטון?, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019

הערות שוליים