Katriel Fishel Tchursh

הרב כתריאל פישל טְכורְֹש (בפולנית: Kazryel Fiszel Tchorz, נכתב גם: טכוזש; י"א בתשרי ה'תרנ"ז, 18 בספטמבר 1896 - כ"ח באלול ה'תשל"ט, 20 בספטמבר 1979) היה רב שכונת שפירא ואחראי הכשרות בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית, ממייסדי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והעומד בראשו.

נולד בניישאווה שבפולין לאלכסנדר-סנדר גדליה טכורש שהיה למדן בתורה, חסיד וציוני. בנעוריו עבר לסלופצא ואחר כך לולוצלאווק, בה למד בישיבתו של הרב יהודה ליב קובלסקי ובגיל 17 הוסמך בה לרבנות. מגיל צעיר היה פעיל במזרחי.

היה בין מייסדי חדר של המזרחי בולוצלאווק בשנת תרע"ח (1918), ואף ניהל את החדר. חדר זה התייחד בתוכנית לימודים תורנית מוגברת שכלל שעות לימוד רבות יותר מאשר בתי ספר אחרים של המזרחי, ומשקל גדול יותר למקצועות הקודש. הרב טכורש אף הציע את התוכנית בפני חברי המזרחי כדגם לאימוץ בבתי ספר אחרים.

היה בין מייסדי צעירי מזרחי בפולין ובשנת 1921 נבחר לוועד המרכזי הזמני של הארגון. היה נוסע ברחבי פולין במטרה לעשות נפשות למזרחי. הוא הוזמן לכהן כרב בטומשוב לובלסק אבל סירב לתפקיד מכיוון שהתכוון לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ונתמנה לרב שכונת שפירא ולאחראי על הכשרות מטעם רבנות תל אביב. בנוסף היה יו"ר ועד שכונת שפירא וחבר בוועד של השכונות העבריות ביפו. בתקופה זאת התמודד הוועד עם בעיות הביטחון של השכונות העבריות בשטח יפו ועם הבעיות המוניציפליות של שכונות יהודיות בעירייה ערבית. כרב השכונה נאבק נגד הכנסת בשר מהשחיטה נבדלת לשכונה, מאבק שהביא אף למעצרו.

טכורש היה גם פעיל בתנועת הפועל המזרחי. בוועידה השביעית, בשנת 1935, היה מראשי סיעת אל המקור הימנית. בשנים 1937-1939 נמנה עם הוועד הראשי המצומצם של המזרחי. לקראת הוועידה השמינית נמנה עם הסיעה המרכזית והיה חבר נשיאות הוועידה. הוא היה מנהל המרכז לתרבות ואחר כך כראש המחלקה לענייני דת וכראש חבר הרבנים של הפועל המזרחי, אותו הקים בקיץ 1948, אב תש"ח. בתפקידו זה היה עורך רבעון "שבילין".

משנת 1934 היה חבר במועצה המורחבת של הרבנות הראשית לישראל ובשנת 1965 נבחר לכהן במועצת הרבנות הראשית. פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה" ובמות נוספות, והיה ממעצבי דרכה של הציונות הדתית בשאלות ציבוריות שעמדו על הפרק עם קום המדינה.

הרב טכורש היה ציר לקונגרסים הציוניים הי"ח-כ"ב והכ"ד וסגן חבר בוועד הפועל הציוני. כשבנו הוגלה לאריתריאה עקב היותו חבר האצ"ל, הוא שימש כראש ארגון הורי העצירים.

הרב טכורש היה ממחדשי הרעיון של ירחי כלה.

בשנת 1976 זכה בתואר יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 1967 קיבל פרס הרב קוק לספרות תורנית.

• הדרת אפרים - הדרנים למסכתות הש"ס, שני כרכים, בהוצאת הוועד להוצאת ספרי הרב כ"פ טכורש שליט"א בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ל-תשל"ד
• כתר אפרים - בירורי הלכה, שאלות ותשובות, תל אביב תשכ"ז
• פניני אפרים - חלק א' על פרשיות השבוע, ירושלים תשל"ז; חלק ב' על שבתות ומועדים, שם תשל"ח
• ספר הזיכרון ולוצלבק והסביבה, תל אביב תשכ"ז (בעריכתו)
• משנת רמ"א עמיאל בהלכה ובאגדה, אגוד סופרים דתיים, תש"ג
• מאמרים של הרב כתריאל פישל טכורש, באתר ספריית אסיף

• תורה ועבודה בחזון ובמעש, הוועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תשמ"ה, עמוד 367

• דוד תדהר (עורך), "הרב כתריאל פישל טכורש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2028
• מרן הראי"ה והגאון ר' כתריאל פישל טְכוּרְֹש זצ"ל, שבת הראי"ה, גיליון 107
• יעקב רמון, החיים הצבורים בשכונת שפירא, הַבֹּקֶר, 19 בינואר 1938
• כתריאל פישל טכורש (1896-1979), דף שער בספרייה הלאומית
• כתריאל פישל טכורש, בלקסיקון הספרות העברית החדשה