Joseph Treidel

יוסף (יוּפּ) טריידל (23 בפברואר 1876 – 29 בנובמבר 1927) היה מהנדס ומודד קרקעות ציוני.

טריידל נולד בעיר מאיין (Mayen), מערבית לקובלנץ, בדרום-מערב גרמניה (כיום במדינת ריינלנד-פפאלץ), בנם של פאולינה בת שמעון זולצבכר (Sulzbacher) ושמואל טריידל (וקרוב משפחה של הרב יהוסף שוורץ, חוקר ארץ ישראל). יוסף היה הבן הבכור במשפחה בת שלושה בנים. למד בגימנסיה הממשלתית בקובלנץ ולאחר מכן בבית הספר הטכני הגבוה בשרלוטנבורג, בברלין. את בית הספר הטכני סיים בהצטיינות והוסמך כמודד קרקעות וכמהנדס מפעלי השקיה. בנוסף למקצועות אלו למד גם גאוגרפיה של אסיה והמזרח הקרוב ולקח קורסים על האסלאם וערבית ספרותית. בשנת 1898 נפגש עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ('הנדיב הידוע') וביקש לעבוד כמהנדס בפקידות יק"א בארץ ישראל, משרה שאכן הוצעה לו והוא הגיע לארץ ישראל בסתיו אותה שנה, והחל לעבוד במסגרת יק"א בחיפה.

בשנת 1899 היה מעורב ברכישת אדמות סג'רה, שאותם מדד ומיפה. מיפה גם את אדמות חדרה והכין תוכנית לניקוי הביצות הגדולות אשר בסביבתה. בשנת 1901 ייסד יחד עם אהרון אהרונסון ועם זליג סוסקין את 'המשרד הטכני לחקלאות ולפיתוח ארץ ישראל'. המשרד פעל מזכרון יעקב ומטרתו הייתה מחקר שיטתי של ארץ ישראל לטובת פיתוח ההתיישבות בה ולהדרכה של חקלאי ארץ ישראל.

בשנת 1905 ייסד יחד עם אהרון אהרונסון את 'משרד הקרקעות' מטעם ההסתדרות הציונית. טריידל שימש המודד הראשי של המשרד ובמסגרת תפקידו מדד ומיפה את שטחי רוב המושבות, את האדמות שנרכשו על ידי חברת 'גאולה' ועל ידי ההסתדרות הציונית. לאחר שנה פורק 'משרד הקרקעות' ובשנת 1908 הוא הוקם מחדש על ידי ארתור רופין בתור המשרד הארצישראלי. טריידל המשיך בשנים הבאות למפות את כל שטחה של ארץ ישראל והכין 'מפת נחלות' הכוללת את כל האדמות החקלאיות בארץ ישראל, נתוני הבעלות עליהן ומצבן המשפטי. הוא הכין סקרים הידרולוגים והכין תוכניות למפעלי השקיה לאורך הירדן. בשנת 1906 סקר את עמק החולה.

בשנת 1908 השתתף כחבר במשלחת החקר הגאולוגית של פרופ' מקס בלנקנהורן מטעם הסולטאן העות'מאני לעבר הירדן המזרחי, שבה היו חברים גם אהרון אהרונסון וישראל אהרוני. בשנת 1909 יזם את רכישת אדמת מגדל, בעקבות פגישה מקרית בחיפה עם הטמפלרים, בעלי האדמה, שחפצו למכור אותה.

בנוסף על עבודתו כמודד וממפה, עבד טריידל גם כמתכנן וקבלן ביצוע. עם העבודות שתכנן וביצע ניתן למנות את חוות כנרת, בנייני הקואופרציה במרחביה, חצר דגניה, בנייני המושבה במרחביה, חוות מגדל ופוריה עבור חברת פיק"א.

טריידל הכין את התוכנית הראשונה של שכונת 'אחוזת בית' (לימים תל אביב) ונחשב למתכנן השכונה. טריידל גם שימש הקבלן של עבודות הניקוז, רשת המים ורחובות השכונה. בחיפה היה המתכנן של שכונת הדר הכרמל ושימש הקבלן המבצע של הטכניון ובית הספר הריאלי בחיפה.

בשנת 1910 נסע יחד עם זליג סוסקין למשך שנה למזרח אפריקה לשם חקירת אופן ניצול המים לחקלאות וגידול צמחים בתנאים דומים לתנאי ארץ ישראל. עם שובו בשנת 1911 יצרו הוא וחברו אהרונסון מפה של ארץ ישראל, שכיסתה את סוגי הקרקעות ומקורות המים וההתיישבות היהודית בארץ. יחד עם המהנדס אפרים קראוזה (אחיו של האגרונום אליהו קראוזה, אשר הקים את מקוה ישראל ובעלה של אסתר קראוזה) פתח משרד מדידות פרטי בחיפה.

בדצמבר 1911 עלה אלפרד עם רעייתו, יאן, בנו, מתי, ואמו, פאולינה לארץ ישראל. אלפרד היה אגרונום בהכשרתו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס טריידל, כאזרח גרמני, לצבא הגרמני וצורף ליחידת הנדסה שפעלה בחזית סיני וארץ ישראל. הועסק בפיקוח על בניית מאגרי מים וסלילת כבישים. בשנת 1917 נישא ללידיה, בת פיליפ אמזל, פסנתרנית ומנצחת מגרמניה, שניצחה על תזמורות פילהרמוניות. לאחר הנישואין הצטרפה לבעלה בכנרת. לזוג טריידל נולדו שתי בנות, יהודית ועליזה. בשנת 1920 נהרג מנהל העבודה של משק טריידל, יוסף שרמן, בתאונת עבודה. בפברואר 1921 נפטר אלפרד טריידל, ככל הנראה מדלקת ריאות קשה ויופ, נטול כל ניסיון בניהול משק חקלאי, החל לנהל גם את משק אחיו במקביל לעבודתו במשרד המהנדסים בחיפה. אלמנתו של אלפרד, יאן, שבה עם בנה, מאטיס, למשפחתה בלוקסמבורג לאחר מותו. בשנת 1924 נפטר אפרים קראוזה, שותפו של יופ במשרד ההנדסי בחיפה. הרווחים מהפעילות ההנדסית ירדו משמעותית לאחר פטירתו של קראוזה. הכנסות המשרד לא כיסו את ההפסדים שנגרמו למשק בכנרת בשל הניהול הכושל. טריידל סירב לשלם את הוצאות ועד המושבה וגם את הפיצויים לאלמנתו של שרמן, שנפסקו לה בבית משפט השלום בטבריה. בנוסף, העסיק טריידל במשקו רק פועלים ערבים, והסתכסך עקב זאת עם כל אנשי כנרת, שהחרימו אותו. בנובמבר 1926, לקח יופּ מחברו, הַיְינְץ נַגְלֶר, הלוואה של 350 לירות, כיוון שהגיע למצב כספי קשה ביותר. לאחר שלא יכול היה להחזיר את חובו וחברו סירב לדחות את התשלום שם יופ טריידל קץ לחייו בחיפה. על פי עיתוני התקופה, סיבת התאבדותו הייתה הסתבכות כלכלית, חרף רכושו הרב. נקבר באחוזת המשפחה בכנרת.

כשכר על עבודתו עבור פיק"א קיבל טריידל אדמות בסמוך למושבה כנרת, עליהן הקים יוסף עבור אחיו, אלפרד, בית בעל שלוש קומות, 'בית טריידל', ענק ומפואר אותה תקופה הקמת הבית הסתיימה בשנת 1912. בסוף 1911 עלו אלפרד ומשפחתו והתיישבו בבית. הבית שימש בחלקו כבית מלון. בין היתר התארח בבית טריידל הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בביקורו בישראל בשנת 1914. הבית המודרני והמפואר היה השראה לשירו של יעקב פיכמן 'אגדה' אשר נפתח במילים:

עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת
אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת,
גַּן אֵל שָׁם נָטוּעַ,
בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

— אגדה/יעקב פיכמן

מדיה וקבצים בנושא יוסף טריידל בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "יוסף טריידל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2894
• צבי שילוני, ‏הנסיגה התורכית-הגרמנית מירושלים בדצמבר 1917 – מכתבו של יוסף טריידל, קתדרה ינואר 1998
• חיפה: יוסף טריידל, דבר, 29 בנובמבר 1927 (עם מותו)
• אפרים תלמי, נופי מולדת: בית טריידל במושבה כנרת, דבר, 4 באוקטובר 1963
• למותו של המהנדס טריידל, דואר היום, 4 בדצמבר 1927
• שמואל (מוליק) יזרעאלי, "היה זה או חלמתי חלום", פרק ו' – חוות כנרת: חוות טריידל – "ארמון רב תפארת", פרק ז' – כנרת המושבה, באתר "סאו-תוכן"
• יוסף טרידל - התאבד עקב תעוקת חוב כספית, בבלוג "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950–1850"
• אלי אלון, סיפורו של בית וחוות טריידל בכנרת , באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2017 (מאורכב בוייבאק מאשין)