Quick Facts
Biography
רבי ישראל חיים דייכס (תרי"א 1850, דרשונישוק - תרצ"ז 1937, לידס) היה רב בניישטדט-שרווינדט ובלידס ומחבר הספר נתיבות ירושלים ועוד.
קורות חייו
נולד בדרשונישוק (Dorsuniszki) שבפלך קובנה בכ"א בטבת תרי"א (26 בדצמבר 1850) לרבי הירש אריה ליב מחכמי אנגליה. בשנת תרכ"ט נישא לבתו של רבי משה ביילצקי מווילנא. בחנוכה שנת תרמ"ה נתמנה לרב בעיר ניישטדט-שרווינדט שבפולין. בשנת תרנ"א נתמנה לכהן כרבה של לידס.
נפטר בלידס שבאנגליה בי"ד בתמוז תרצ"ז (23 ביוני 1937) . בנו הבכור הוא ד"ר שמואל דייכס, שהיה רב בלונדון. בנו השני הוא ד"ר בצלאל דייכס, שהיה רב בסונדרלנר שבאנגליה.
הפולמוס על אודות כשרות המקוואות
בשנת תרע"ב חיבר הרב ישראל חיים דייכס קונטרס בשם "מקוה ישראל" שבו הכשיר את המקוואות באנגליה, אשר בניגוד למקובל היום היו ממלאים אותם במי ברז מבלי לנקוט שום פעולה להכשרתם, תוך הנחה שהולכת המים בצנרת העירונית אינה מגדירה אותם כמים שאובים הפסולים למקווה. מקוואות אלה לדברי הרב דייכס הם "כל המקואות הנעשות במדינה זו מן העת שנתיישבו אחינו בני ישראל בתוכה ועד עתה". עיקר דבריו נסובים אודות שעוני המים ("מיטערס") ש"יש מערערים האומרים כי המיטערס הם כלים ואם כן המים בבואם תוך המיטער שהוא כלי, לפי דעתם, נעשים שאובין, ובבואם משם לתוך המקואות דרך הצינורות פסולות המקואות יען כי מים שאובין הם", וכפי שאכן נוקטים היום להלכה לפסול את מי הברז, בין השאר, בגלל שעוני המים הנמצאים במערכת הצינורות, שהמים העוברים בתוכם מקבלים הגדרה של 'מים שאובים', אולם הרב דייכס האריך וסתר את דעת המערערים והתיר את המקוואות. הוא מתאר בספרו "...וזאת לדעת כי חקרתי ודרשתי במקום גבוה ושלחו לי תמונת המיטער.." והוא צירף שרטוט של שעוני המים, שעל סמך שרטוט זה נסוב היתרו.ואולם לאחר כמה חודשים הדפיס הרב דייכס את הקונטרס"עין ישראל" וחזר בו בנקודה זאת, וכתב כי "... נוכחתי לדעת כי יש הרבה מיני מיטערס העשוים על אופנים שונים, והמיטערס אשר יש בהרבה מקואות במדינתנו אינם כמו שתארתי בספרי מקוה ישראל..." ועל כן סייג את היתרו רק לגבי מקוואות שכבר נעשו.
בירחון "המאור"מופיע מכתב הממוען לעורך הרב מאיר אמסעל וחתום מאת"יוסף יהושע אפסעל -חבר הביד"צ בליעדז, אנגליא", וזו לשון המכתב: "...והנה פה עירנו ליעדז היה מקוה כזה בלי בור של מי גשמים, והרב הג' מוהר"י דייכעס ז"ל הכשיר את המקוה, וכנגדו יצא הרב הגאון והצדיק מוה"ר צבי הירש הורביץ ז"ל לפסול את המקוה אך לא עלה בידו לשנות את המקוה. ולפני כחמשה שנים עלה בידי חברי הבד"צ דפה לשנות את המקוה ולבנות מקוה עם מי גשמים. ואז מסר לידי בנו של הרב הורביץ מי שהוא ערוך דין מושבע וחרד לדבר ה', מכתב מהגאון מרן ר' מאיר שמחה ז"ל לאביו שפוסל את המקוה וצוה לשנות את המקוה. ואני פרסמתי אז את המכתב בהירחון יגדיל תורה שיוצא לאור בלונדון על ידי הרב ר' אלחנן האלפערין נ"י ועלה בידנו לשנות את המקוה.." ומהדברים מובן, שרק לאחר שנים, ועל ידי התערבותו של בעל האור שמח, השתנו הדברים והנוהג להשתמש במי ברז למקוואות פסק.
חיבוריו
- קישורים לחיבוריו באתר היברו בוקס
- נתיבות ירושלים
- דרשות מהרי"ח
- ילקוט מהרי"ח
- אמרי יושר
- מקוה ישראל
- פרחי אביב
- טהרת הקודש
- עין ישראל
- בית ועד לחכמים (עורך)
לקריאה נוספת
- דויד יוסיפון, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק א, ירושלים (תשי"ח), עמ' 646–648
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, דייכעש, הרב ישראל חיים, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 24, באתר HebrewBooks
- 'דייכס, ר' ישראל־חיים ב"ר אריה־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 41 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1239).
- ישראל חיים דייכס באתר Find a Grave (באנגלית)
הערות שוליים
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב בן אברהם כהנא • רבי משה מרגליות (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב | |
| המאה ה-20 | רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי משה פיינשטיין | |